נסראללה נואש: שולח ילדים ושולף שלדים
חיזבאללה רוצה להיכנס מעמדת כוח לממשלה בלבנון, והדי פיצוץ מחסן הנשק בדרום הגיעו לביירות. לכן נקט אתמול נסראללה בשני צעדים פאתטיים
שלוש שנים בדיוק אחרי מלחמת לבנון השנייה, חיזבאללה שרוי בתקופה מאוד רגישה מבחינתו בזירה הפוליטית והציבורית בלבנון. משחק הכוחות והנסיבות שנוצרו בשבוע האחרון הובילו את נסראללה לנקוט אתמול - בזהירות, אמנם - בשני צעדים כמעט נואשים.
חיזבאללה נמצא במצוקה לא קטנה אחרי ההפסד שנחל הגוש בראשותו בבחירות לפרלמנט בחודש שעבר. למרות התוצאות, מבקש נסראללה להיכנס מעמדה של כוח לממשלת האחדות בלבנון בראשות סעד אל-חרירי, ולכן מתנהל כבר למעלה מחודש משא ומתן ארוך ומייגע בין הצדדים.
בדיוק בעיתוי הרגיש הזה, התפוצץ השבוע מחסן תחמושת של חיזבאללה בדרום לבנון בכפר חירבת סלים, מדרום לליטני. עיתון כווייתי אף טען כי היה זה מוצב של הארגון.
המלחמה האחרונה הביאה להרס קשה של רובע הדאחייה בביירות, שעדיין לא שוקם, ולכפרי הדרום. לכן, הפיצוץ במחסן התחמושת, שהיו בו רקטות וציוד לחימה נוסף, גרם לבריחת תושבים מהכפרים הסמוכים ולזעם רב בתקשורת הלבנונית. כדי להדוף את הלחצים בתקופה רגישה מבחינתו, נוקט חיזבאללה בצעדים שאפשר להגדירם אפילו כפאתטיים. שניהם בוצעו אתמול, ביום השנה להסכם חילופי השבויים שהחזיר לישראל את גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב.
הצעד הראשון היה שליחת אזרחים לא חמושים, כולל ילדים, למוצב נטוש של צה"ל בהר דב. זה נועד להזכיר ללבנונים ולהוכיח להם שאדמת לבנון עדיין "לא שוחררה" וכי חיזבאללה הוא שמגן על האינטרסים של העם הלבנוני ושל המדינה, באי-ויתור על אדמה שלטענתו כבושה. נסראללה כמובן נזהר במקביל שלא להצית את הגבול, ויודע שצה"ל לא יירה על אזרחים לא חמושים.
דגלי חיזבאללה הונפו לצד דגלי לבנון, כדי להדגיש את "הדאגה לכולם", למרות שצבא לבנון נוכח בדרום.
יוזכר כי השטח בהר דב בכלל שנוי במחלוקת בין סוריה ללבנון, והיא שמעכבת הסדרת הגבולות באזור.
הצעד הפאתטי השני היה נאום נסראללה שבו העלה נשכחות מהאוב, פשוטו כמשמעו, וטען שישראל עדיין מחזיקה בהסתר ביחיא סקאף, אחד המחבלים שהשתתפו בפיגוע הדמים בכביש החוף ב-1978, שבו נהרגו 35 ישראלים. סקאף, אומרים בישראל, בכלל נהרג בחילופי האש בזמן הפיגוע. עוד האשים מזכ"ל חיזבאללה שישראל מחזיקה בשרידים של לוחמי הארגון. זהו תירוץ שקוף, שנסראללה הוא הראשון שיודע שאין בו ממש - אבל כשנמצאים במצוקה, ועוד מדברים מהבונקר שלוש שנים אחרי המלחמה שהייתה כביכול "ניצחון אלוהי", נזקקים לפעמים לשלדים מהארון.
