חצי שנה לכהונת אובמה: האם הוא באמת יכול?

חצי שנה אחרי 20 בינואר, אז הושבע ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית, מתחילים לצוץ הקשיים. התמיכה בנשיא השחור הראשון בתולדות ארה"ב עדיין גבוהה, אך הופכת למציאותית יותר - ויורדת מתחת ל-60 אחוזים. אמריקה עדיין מאוהבת בברק אובמה - אבל הוא מתחיל להיבחן כעת על סמך המעשים, ולא רק הדיבורים.

עיקר הלחץ בקרב הציבור האמריקני נובע מהיעדר סימנים של יציאה מהמשבר הכלכלי - למרות הזרמת הכספים המסיבית להמרצת המשק. כמו כן, מתעורר החשש שהתוכניות של אובמה - במיוחד העברת חוק ביטוח בריאות לאומי - ידרדרו את ארה"ב לגירעון גדול עוד יותר. הבנקים אמנם יצאו מהמשבר בעקבות הזרמת המזומנים, אבל שיעור האבטלה מתקרב לעשרה אחוזים ומשבר הדיור טרם נפתר.

הסקרים מעידים כי הציבור חושש שהתוכנית של אובמה תפגע באיכות ביטוח הבריאות ותייקר אותו. למרות שאובמה נהנה מרוב מסיבי בשני בתי הקונגרס, הוא מתקשה לשכנע גורמים במפלגה הדמוקרטית לתמוך במהלכיו. 

הנשיא הצעיר ומבחן התוצאה. אובמה בטקס ההשבעה (צילום: AP)

לאחר שכמה חברי קונגרס דמוקרטים פנו לאובמה וביקשו ממנו להאט את קצב קידום חוק הבריאות, התייצב אובמה ביום שישי בפני המיקרופונים והכריז כי הוא נחוש להעביר את חוק הבריאות עוד השנה. 

כיפופי ידיים במפלגה הדמוקרטית

הימים הקרובים יוקדשו לכיפוף ידיים בתוך המפלגה הדמוקרטית. ביום רביעי אובמה מתכוון לקיים מסיבת עיתונאים בפריים-טיים, כדי לבלום את הנסיגה בתמיכה בו ובמהלכיו. 

עכשיו זו כבר לא הכלכלה של בוש ולא המלחמה של בוש בעיראק. זו הכלכלה של אובמה והמלחמה שלו באפגניסטן. הציבור מתחיל לבחון את הנשיא הצעיר במבחן התוצאה. אובמה כבר הוכיח שהוא נואם מעולה, בעל כושר שכנוע וקסם אישי, שהאמין ביכולתו לפתור כמעט הכל באמצעות פניה לציבור בנאומים ובמסיבות עיתונאים, וכן בפגישות שקיים אחד על אחד - בין אם מדובר בחברי קונגרס סוררים או במנהיגי העולם.

הניסיון לקיים דיאלוג פנים אל פנים עם איראן אינו עולה יפה. המאמץ לגייס את רוסיה להצטרף לסנקציות על איראן אינו מניב בינתיים תוצאות. אובמה שיגר מכתב לרוסים ורמז על נכונותו לוותר על הצבת המערכת להגנה מפני טילים במזרח אירופה אם יוסר איום הגרעין האיראני, אך מוסקבה עדיין מסרבת לקשור בין שני הנושאים.

נאום הפיוס עם העולם המוסלמי. אובמה בקהיר (צילום: רויטרס)

ביקש צעדי נורמליזציה - וקיבל דברי תוכחה נגד ישראל 

צפון קוריאה עושה בינתיים בית ספר לאובמה, כפי שעשתה לבוש ולביל קלינטון לפניו, וגם המזרח התיכון אינו רוקד בשלב זה על פי החליל של הנשיא האמריקני הנמרץ. הוא לחץ על ישראל בנושא ההתנחלויות כדי לזכות בתגובה ערבית הולמת בדמות צעדים לנורמליזציה, אך נכון לעכשיו זה לא עובד.

הנשיא אובמה מאמין כל כך בכוח השכנוע שלו, שהוא מדלג על פני הדרגים שבדרך. הוא לקח על עצמו להסתגר עם בנימין נתניהו לפגישה בארבע עיניים, בתחילת הביקור של ראש הממשלה בוושינגטון, במקום לתת ליועץ לביטחון לאומי ולמזכירת המדינה לעשות את עבודת ההכנה ו"לבשל", כמקובל, את האורח מהמזרח התיכון לפני שייכנס לחדר הסגלגל.

נתניהו התקפל מאז, והתחיל לדבר על פתרון של שתי מדינות, אבל ישראל מסרבת להקפיא לחלוטין את הבנייה בהתנחלויות בלי תגובה הולמת של הערבים. לפי כל הסימנים, הפגישה של הנשיא אובמה עם המלך הסעודי עבדאללה הייתה כישלון. אובמה קיווה להשיג מחווה סעודית בדמות צעדי נרמול עם ישראל וקיבל במקום זאת דברי תוכחה של עבדאללה על ישראל. מאוחר יותר ניסו הסעודים להתנצל ואמרו כי המלך שלהם בן 85 והדבר ניכר בהתנהגותו.

לא נתן לקלינטון "לבשל". אובמה ונתניהו בבית הלבן (צילום: רויטרס)

אובמה חזר מהמזרח התיכון בתחושה שחסר לו משהו. המשהו הזה הוא כנראה דניס רוס, הדיפלומט המנוסה שהועבר בימים האחרונים ממחלקת המדינה לבית הלבן, כדי להיות בקרבת הנשיא.

הגרעין האיראני: מסרים תקיפים מוושינגטון

הסימנים האחרונים הם שהממשל מתאפס עכשיו וזה בא לידי ביטוי בפגישה של הנשיא אובמה עם 16 מנהיגים יהודים ביום שני שעבר ובעיקר בנאומה של מזכירת המדינה הילרי קלינטון ביום רביעי.

אובמה אמר ליהודים כי הוא מפעיל לחץ על שני הצדדים ושהוא אינו יכול לשלוט בכותרות המתמקדות בהתנחלויות. קלינטון הבהירה שהאחריות לקידום התהליך במזרח התיכון אינה על ארה"ב וישראל בלבד. דברים אלה מבטאים את התחושה בוושינגטון, שהצד הערבי עומד מהצד ומתבונן בארה"ב המתעמתת עם ישראל.

האיתותים משני צידי האוקיינוס האטלנטי מלמדים על כך שהסבלנות של המערב כלפי איראן פוקעת. קלינטון הבהירה בשבוע שעבר כי ארה"ב לא תאפשר איראן גרעינית והזהירה כי תגן על בנות בריתה במזרח התיכון, ובאיחוד האירופי כבר מדברים על הצורך לקבל החלטות קשות בשבועות ובחודשים הקרובים בנושא הגרעין האיראני.

מה שלא הצליח לעשות איום הגרעין האיראני, עשו הצילומים של הדיכוי הברוטלי של הפגנות המחאה על תוצאות הבחירות לנשיאות באיראן. לאירופים נפל האסימון. גם וושינגטון עברה לאופן פעולה הרבה יותר מציאותי. בבירה האמריקנית יודעים שלא יהיה דיאלוג אמריקני-איראני ישיר, ועכשיו מדברים רק על שיחות בהשתתפות חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה.

בממשל אובמה משאירים עדיין את החלון פתוח לדיאלוג, אבל מדובר בפתח צר בלבד ולא לאורך זמן. נראה שההחלטות הקשות יתקבלו בשולי העצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק ובפסגת G-8 שתתקיים בפיטסבורג בשלהי חודש ספטמבר. הגרעין האיראני פרח בתקופת הנשיא בוש, ועכשיו נחוש ממשל אובמה למנוע את הפיכת איראן לגרעינית. אובמה מבהיר בכל הזדמנות שהוא לא יעמוד מנגד ויאפשר לאיראן להשיג פצצה. ההצהרות חשובות. הן יצטרכו לעמוד במבחן המעשים.