אותרו נכסי נספים בשואה בשווי חצי מיליארד ש'
החברה הממשלתית לאיתור והשבת נכסי הנספים בשואה איתרה בשנה האחרונה מאות נכסי מקרקעין במרכז הארץ, שנרכשו בידי יהודים אשר נספו בשואה. העברת הנכסים ליורשים כרוכה במיכשולים משפטיים
מאות נכסי מקרקעין בשווי של כחצי מיליארד שקל, אשר נרכשו ערב מלחמת העולם השנייה בידי יהודים שאחר כך נספו בשואה, אותרו בשנה האחרונה באזורי הנדל"ן העיקריים במרכז הארץ, אבל ספק אם ניתן להשיב אותם לידי היורשים של הרוכשים המקוריים. זאת מאחר והנכסים החליפו מספר בעלים בנסיבות לא ידועות לאחר מלחמת העולם והיום קשה לדעת אם העברת הבעלות המקורית היתה כשרה מבחינה משפטית.
החברה מציינת עוד כי למרות השווי היקר של הנכסים - 495 מיליון שקל לפי הערכת שמאים - החברה יכולה לשים עליהם יד אבל לא יכולה לממש אותם בגלל הספק המשפטי לגבי העברת הבעלות. צוותי האיתור נעזרים למטרה זו בעורכי דין מקצועיים חיצוניים.
ראשי החברה הזהירו כי מעמד הנכסים עלול להיקלע לתסבוכת נוספת לאחר יישום הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל. הרפורמה כוללת את עסקת החליפין שבהעברת הנכסים באזורי המגורים העיקריים במרכז שבבעלות הקק"ל, לידי מנהל מקרקעי ישראל בתמורה לשטחים פתוחים של המנהל בנגב ובגליל.
"אנחנו חוששים שנכסים לא מעטים של נספי השואה יילכו לנו לאיבוד", אמרו אנשי החברה. הם מסרו כי לאחרונה נפתחו בפני החברה תיקי ארכיון של חברת הכשרת היישוב. הנתונים הראשונים שעלו מהבדיקות השונות הם "מרגשים ומסמרי שיער" כדברי המאתרים, לגבי הקשר הראשוני של הנכסים לנספי השואה.
הכשרת היישוב היתה גורם דומיננטי בשוק הנדל"ן לפני הקמת המדינה בהיותה חברה ציבורית המסונפת למוסדות הלאומיים שנים רבות לפני שעברה לבעלות משפחת נמרודי.
בכנסת סירבו לאשר את תקציב החברה
גילויים אלה עלו בוועדה המשותפת לוועדות הכספים וחוקה חוק ומשפט המאשרים את תקציב החברה הממשלתית.
הצעת התקציב ל-2009 בסך כ-22 מיליון שקל לא אושרה לאחר דיון סוער בגלל אי התאמות אשר יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) מצא בין הנתונים שהוצגו בדיון לנתונים שקיבל מהחברה לפני שבוע. החברה הסבירה את אי ההתאמות בדרישות שונות שהוגשו לה בנושא התקציב.
רותם ביקש מהחברה להביא לאישור הוועדה בשבוע הבא תקציב חדש, מדוייק ומתואם יותר. בנסיבות אלה הוא סירב לאשר לחברה תקציב דו שנתי עד סוף 2010 אלא רק ל-2009 וגם זה בתנאי שהחברה תגיש לוועדה אחת לשלושה חודשים דו"ח מפורט על ביצוע התקציב ותוכנית עבודה רבעונית.
החברה הוקמה על פי חוק מיוחד שהגביל את תקציבה לשני אחוז מהיקף הנכסים שאיתרה. הממשלה אמורה להשלים את הסכום החסר כשהוצאות החברה גבוהות יותר.
היקף הנכסים הנוכחי מסתכם היום ב-723 מיליון שקל (אשר 2% מסכום זה הם 14.5 מיליון שקל). לפיכך, לצורך השלמת תקציב ההוצאות שעומד כאמור על כ-22 מיליון שקל - חסרים כ-7.5 מיליון שקל.
43 מיליון שקל עדיין לא נוצלו
שווי הנכסים מורכב היום מנכסים נזילים בסך 225 מיליון שקל, בנוסף לשווי הנדל"ן שלא ניתן למימוש, כאמור, בסך 495 מיליון שקל.
הנכסים הנזילים אינם כוללים את השווי המוערך של פקדונות הנספים בבנק לאומי, אשר לפי הערכת החברה, עומד על כ-246 מיליון שקל נוספים. החברה תובעת מהבנק החזר של 300 מיליון שקל.
מתוך הנכסים הנזילים שיורשי בעליהם טרם אותרו, היתה החברה אמורה לחלק בינתיים לפי החוק 102 מיליון שקל כמענקי סיוע לניצולי שואה נזקקים בכסף ובמזון. לוועדה נמסר כי בפועל לא נוצלו עדיין 43 מיליון שקל בגלל הקשיים באיתור הנזקקים לפי הקריטריונים שנקבעו.
"בפועל אין לנו אפשרות לאתר את כל הנזקקים", טענו אנשי החברה. לדבריהם, אין רשימות מלאות ומסודרות מעבר לנתוני הביטוח הלאומי (מקבלי הבטחת הכנסה), האוצר (זכאי קצבאות נכי ונרדפי הנאצים), לשכות הרווחה שליד הרשויות המקומיות, וארגונים העולים.
קריאה פומבית של החברה הזמינה בקשות מכל מי שרואה עצמו זכאי לתמיכה גרמה להצפת החברה באלפי פניות. רוב הפונים לא נמצאו זכאים וחלקן אפילו אינם ניצולי שואה. כ-900 פניות נמצאות עדיין בבדיקה. נתונים אלה גרמו להתפרצות כעס של מספר ניצולי שואה שנכחו בדיון, אשר מחו על כך שהפנייה לא הגיעה אליהם.
החברה מעסיקה סגל צנוע של כ-50 עובדים בתוספת כוח עזר של כמה עשרות אנשי מקצוע חיצוניים לא קבועים. עלות הסגל הקבוע היא כ-9.5 מיליון שקל (מתוך תקציב של 22 מיליון) ושל שרותי העזר, כשישה מיליון שקל. רמת השכר היא לפי דירוג החברות הממשלתיות. עם זאת החברה ביקשה לתקן את החוק כך שיהיה לה תקציב קבוע במנותק מהיקף הנכסים שאיתרה.
