עישון במקום העבודה - מותר?

יונה, 58, מעשנת כבר 40 שנה, קופסא וחצי ביום.

מה היא לא ניסתה? מדבקות, דיקורים, מדיטציה, היפנוזה, שיקויים, ספרים, תחליפים מכל מין וסוג ....וכלום. תמיד נשברת בסוף. יונה חייבת את הסיגריות שלה. נקודה.

המשרד בו יונה עובדת נמצא בקומה 19. ליונה אסור לעשן במשרד, אז פעם בשעתיים היא יורדת להפסקת סיגריה. השומר לא מרשה לה לעשן בכניסה לבניין, ועל המדרכה אין שום ספסל או מעקה להישען עליו, אז היא פשוט עומדת בכניסה לחניון, ונשענת על העמוד הנמוך הזה, שמנפיק את הכרטיסים לנכנסים.

אז נכון שכולם מצפצפים לה, ושזה לא נוח לזוז כל פעם שמישהו צריך כרטיס, ושפולטים עליה אגזוז של מכוניות, אבל בסך הכל זה די סביר. בתכל'ס, כמעט-דרסו-אותה רק 5 פעמים - בכל שאר הפעמים היא סתם נבהלה. ופעם אחת יונה נתקעה במעלית, בדרך חזרה מההפסקה. המשאף שלה נותר במשרד, למעלה, והיו איתה עוד כמה אנשים, והיא די נלחצה מכל העניין, והשתעלה והתנשמה, אבל די מהר המעלית השתחררה. מאז, היא זוכרת לקחת את המשאף איתה למטה, אז גם העניין הזה הסתדר.

זה ההיריון הראשון של שמרית, 29, והיא ממש מקפידה על הבריאות שלה, ובעיקר על זו של הנסיכה שבבטן: הליכות בערבים, נשימות בבוקר, יוגה בערב, ותפריט נטול קפאין, ביצים, ריח או טעם כלשהוא.

שמרית ויונה עובדות ביחד, באותו חדר, כבר 3 שנים. יונה תמיד הקפידה לעשן מחוץ לבניין, ובכל זאת, כשהיא חוזרת מההפסקה, נודף ממנה ריח כבד של סיגריות. זה אף פעם לא הפריע לשמרית, אבל מאז ההיריון, חוש הריח שלה התחדד, וזה ממש מציק לה.

יום אחד היא אזרה אומץ, וכשיונה ירדה לעשן היא החליטה לדבר איתה על זה גלויות. היא התאמנה על משפט עדין כזה, שיעביר את המסר אך לא יפגע ביחסיהן, וחיכתה בקוצר רוח שתחזור מההפסקה. כשיונה שעטה לתוך החדר והתנפלה על התיק בחיפושה אחר משאף, שמרית החליטה שזה זמן ממש מתאים לשוחח על הנושא, אז לאחר שיונה ינקה מספר שאיפות ונרגעה, שמרית זרקה ככה בנונ-שאלנטיות, שהריח של הסיגריות, איך אומרים, קצת מפריע לה...?

יונה שלנו הגיבה באופן בלתי צפוי בעליל: היא התחילה לצעוק ולנופף בידיים תוך כדי: "מה רוצים ממני", "תנו לי לחיות", "אני אזרחית סוג ב'", ו- "זה הגוף שלי ורק אני אחליט מה טוב לי"...נזרקו באוויר ללא קשר והקשר.

שמרית, שלא ממש הבינה מה קורה, אך כן הבינה שלעוברית שבבטן, כל הלחץ הזה לא ממש בריא, עזבה את העניין, ולמחרת הגישה להנהלה בקשה לעבור לחדר אחר.

"מותר לעשן כאן"?

כולנו מכירים את החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים, ששינה את שגרת חיינו: ה- "מותר לעשן כאן"? החליף את הצתת הסיגריה מבלי משים, הלא-מעשנים סיגלו לעצמם "מבט-אחד-שמכבה-סיגריה-אסורה"; והברמנים מגישים מאפירה ותמיד מוסיפים: "אבל אני לא ראיתי".

כולנו יודעים, שמטרת החוק היא להגן על הציבור הלא-מעשן, מפני חשיפה לא רצונית לעשן סיגריות במקומות ציבוריים (מה שנקרא "עישון פסיבי"), וזאת מאחר והנזק הבריאותי מעישון פסיבי, הינו גדול, ובעיקר - כפוי.

בהתאם, כולנו יודעים שבאולם קולנוע, בית חולים או בספריה הציבורית, אסור לעשן, וגם לא במסעדה. ושגם במשרדים הממוזגים בעבודה אסור לעשן, כי עובדים שם עוד אנשים, ולהם זה יכול להפריע.

אבל האם ידעתם, למשל, שגם אם אתה עובד בחנות הפרטית והקטנה שלך, זו שלא מפריעה לאיש ושבה אתה מבלה את מרבית שעותיך - אסור לך לעשן בה?

מסתבר, שהחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים צופן בחובו הפתעות רבות, וזו רק אחת מהן.

עישון בעבודה

סוגיית העישון בעבודה היא סוגייה לא פשוטה: כל אדם שפתח עסק, מנסה להתפרנס למחייתו ומקפיד על שמירת החוק, עלול למצוא את עצמו נרדף ומואשם ללא עוול בכפו, מבלי שיידע מאין תיפתח הרעה: רשויות החוק? עובד ממורמר שפוטר? לקוח לא מרוצה? סתם אזרח שחטף התקף שיעול במשרד שלו? הרשימה פתוחה.

כל הצרות הללו יכולות ליפול על ראשו של המעסיק התמים, רק מאחר והחוק למניעת עישון מטיל עליו (על מי שמחזיק בעסק וגם על נושאי משרה בו), אחריות כבדה מאוד: עליו לשמור שאיסור העישון ייאכף בפועל (עניין לא פשוט כשלעצמו), להציב שלטים האוסרים על עישון בתחומי המשרד ואפילו למנוע הנחת מאפירות ברחבי המשרד.

אבל אצלנו כולם מעשנים במשרד!? 

נכון. לא כל פעם שהעובדת שלך מציתה סיגריה אתה עומד לדין. המחוקק הכיר בעובדה שאנשים מעשנים גם הולכים לעבודה בבוקר (מישהו חייב לממן את הסיגריות), ולכן הוא איפשר למעבידים לתחום איזור מסויים בעסק שיוגדר כאיזור עישון, ובו העישון כן יהיה מותר.

על מנת שאותו איזור שהוגדר יעמוד בדרישות החוק, עליו לעמוד ב- 5 פרמטרים:

1. העישון יותר ב"חדר" או "אולם" בלבד.

2. האחראי במקום יאשר את העישון בחדר הספציפי, מראש, וזאת לאחר שביצע התייעצות עם העובדים (מומלץ ביותר לתעד בכתב ולשמור).

3. באזור העישון לא יעבדו ולא יבקרו אנשים שאינם מעשנים (בעניין זה, הרי שאם בחדר מסויים שעונה לדרישות החוק עובדים רק מעשנים, לא צריך אישור אחראי מראש).

4. יהיו באזור העישון סידורי אוורור תקינים.

5. העישון לא יגרום למטרד בחלקים אחרים של הבניין (זו הסיבה שפינה ב" open space", וילון הפרדה או חדר שדלתו נפתחת לתוך המשרד - אינם עומדים בתנאים, מאחר והריח והעשן "בורחים" לחלל המשרד המרכזי).

אז בחדר מדרגות מותר, נכון? 

מעבידים רבים לא טורחים להכשיר חדר שיענה על כל הפרמטרים האלו, והמעשנים יוצאים למדרגות הבניין, או לכניסה למשרד, שם מוצבות מאפרות (או עציצים שנבלו) – ומעשנים "כחוק".

ברוח זו, החליטה חברת ניהול מסוימת, בבניין משרדים מסוים, להפוך את חדר המדרגות לפינת עישון מוסדרת. כאשר נתבעה על ידי שוכרי משרד בבניין, שנפגעו לטענתם מהעישון במדרגות, טענה בפני בית המשפט כי התביעה קנטרנית ונועדה לסגור חשבונות אישיים, בעוד שבפועל – העישון בחדר המדרגות הוא חוקי לגמרי ! (טענה שכל 5 הפרמטרים דלעיל מתקיימים).

להפתעתה הרבה, דחה בית המשפט השלום בתל אביב את טענותיה, וקבע חד משמעית כי חדר מדרגות ראשי של בניין משרדים אינו יכול לשמש כ"איזור עישון" שמותר לעשן בו.

והסיבה?

ראשית, חדר מדרגות הוא אינו "חדר או אולם" (כן, כן, מסתבר שחדר מדרגות הוא לא חדר). שנית, עובדי הבניין, ספקים ועוברי אורח שלא מעוניינים להשתמש במעלית, נחלצים להיחשף לעישון, שלא מרצונם, ולכן מטרת החוק – מניעת עישון כפוי – לא מושגת.

מה המשמעות עבורכם?

שמעתה, מקומות עבודה שהציבו מאפרות בחדר המדרגות, וחשבו שבכך יצאו ידי חובתם, יצטרכו לדאוג למקום חלופי וחוקי באופן מיידי. גם הכרזה על פינת עישון דרכה עוברים בדרך לשירותים, למשל, אינה חוקית, מאחר וה"לא-מעשנים" עוברים שם.

מעבידים: טבעת (העשן) מתהדקת  

כאמור, מבחינה משפטית, האחריות מוטלת על הבעלים של העסק בו התבצע העישון האסור, וגם על נושאי משרה בחברה (למשל מנהלי כח אדם). עליהם "לפקח ולעשות כל שניתן" למניעת העישון, והם יהיו הכתובת לתלונה פלילית או להליך אזרחי, גם אם לא עישנו מעולם בעצמם!

לכן, כאשר אתם מעלימים עין, או מנהיגים ביודעין מדיניות המתירה עישון במקום העבודה, קחו בחשבון שהחשיפה שלכם היא גדולה ביותר:

1. קנסות (פלילי)

הפקח העירוני או אפילו שוטר יכול לתת לכם קנסות בגין: עישון אסור, אי הצבת שילוט, הצבת מאפרה במקום ציבורי. אלו יכולים לעלות לכם אלפי שקלים (ואם תבקשו להישפט ותורשעו – גם עשרות אלפי שקלים).

2. תביעות (אזרחי)

כולנו מכירים את הסיפורים (הנכונים מאוד, אגב) על מבלים שנכנסו לפאב אפוף עשן, וזכו באלפי שקלים, ואפילו 40 אלף שקלים במקרה מסויים, לאחר שתבעו את הנהלת הפאב. אך חשוב לדעת, שגם "סתם" מעביד, לא בעל בר דווקא, עלול למצוא את עצמו משלם סכומים נכבדים לעובד או לקוח תאבי-אוויר-נקי-מעשן.

סכומי הפיצוי שייפסקו בהליך אזרחי תלויים בהחלטת השופט ובנסיבות הספציפיות, כאשר התובע יוכל לטעון שמאחר והמעביד לא מנע עישון אסור, הוא פגע בזכותו לנשום אוויר נקי מעשן סיגריות ומרעלים. יתרה מכך - מאחר והנזק הבריאותי שנגרם מעישון פאסיבי הוא נזק מצטבר, המתגבש לאורך שנים, השופט לא יחפש נזק ספציפי שיצרה הסיגריה הספציפית שעושנה ליד התובע – אלא פשוט ייצא מהנחה שהחשיפה לעישון גורמת ל: "מוות, מחלות ונכות" (כי כך נקבע בחוק), ועל כך יתבסס בפסיקתו.

- כך למשל, עובדת קופה בתיאטרון, תבעה את הנהלת התיאטרון בגין עישון של העובדים סביבה, שהפריע לה. למרות שההנהלה הוכיחה כי הציבה שלטים (אם כי לא כאלה העומדים בדרישות התקן) ושלחה מכתבים לעובדים אודות האיסור לעשן בתיאטרון, נקבע כי לעובדת לא הייתה יכולת להרחיק את עצמה מהעישון הפאסיבי, שכן זהו מקום עבודתה, ולכן התיאטרון חוייב לשלם לה פיצוי בסך 5,400 שקל.

- לעומת זאת, כשעובדת בחדר כושר עישנה מחוץ לכניסה למועדון, היא עצמה חוייבה לשלם למנוי שתבע אותה אלף שקל, אך חדר הכושר עצמו לא חוייב בתשלום כלל (מאחר ועישנה מחוץ לטווח העבודה).

יש גם עובדים שתובעים בגין נזק בריאותי ספציפי. כך למשל, עובד זכה להכרה כנפגע תאונת עבודה, אחרי שהוכיח כי מחלה שהיה חולה בה, הוחמרה בעת עבודתו בגלל העישון הכפוי שנכפה עליו שם. תביעה נוספת הוגשה לאחרונה על ידי עובד כנגד מעבידו, וזאת בגין נכות קבועה (אסטמה) שנגרמה לו בשל עישון כפוי שנכפה עליו. מיותר לציין שסכומי התביעה בגין נכות זו שהתחילה רק בגלל העישון, הינם גבוהים למדי.

3. פיצויי פיטורים  

- עובד שיוכיח כי התפטר בגלל עישון בסביבת עבודתו, יהא זכאי לפיצויי פיטורים, אם יוכיח שהתריע מראש על התפטרותו, ושנתן למעביד הזדמנות לתקן את המצב.

- עובד שהתריע בפני המעביד על עישון לא חוקי, ואף נאלץ לאיים בפנייה למשרד הבריאות, פוטר באותו יום. העובד פנה לבית הדין וזכה בפיצוי בסך 48 אלף שקלים בגין פיטורים בניגוד לחוק הגנה על עובדים (חוק חשוב שמקנה פיצוי לעובדים שחשפו עבירות או שחיתויות במקום עבודתם ונפגעו מכך), הפרשי שכר והוצאות משפט.

מילת סיום למעשנים 

מעשנים רבים טוענים כי החוק מקומם, שהם מרגישים נרדפים: מבחינתם, עד שלא יאסרו את העישון בחוק, על מה כל המהומה?

לדעתי, הכל עניין של זווית ראיה: נכון, ניתן לראות בחוק כהכרזת מלחמה אישית, ככזה המגן על הלא-מעשנים בכל מחיר. אך ניתן גם לראות בחוק דווקא ככזה המגן על המעשנים (בדיוק כפי שהורה מונע מילדו דברי מתיקה, או מרחיקו מחשמל): אולי, אם יהיה לנו הרבה פחות נוח לעשן, נפסיק בסוף בכלל?

הבשורה הטובה היחידה שיש לי אליכם היא, שאין עליכם כיום חובה חוקית להקצות לעובדים שלכם חדר עישון, שיעמוד בפרמטרים.  מצד שני, לאחר הפסיקה התקדימית שאסרה על עישון בחדרי מדרגות, ולאור העובדה שלרבים מכם יש איזו "יונה" במשרד, שמתישהו יישבר לה לרדת ולעלות 19 קומות ולהינצל מדריסה שוב ושוב ושוב - אינני בטוחה שתוכלו להימנע מכך לאורך זמן. לאור החשיפה שלכם לסנקציות כספיות, אולי יותר משתלם לכם כלכלית להסדיר את העישון במשרד באופן חוקי? שווה בדיקה.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il