אזכרה לעובדי הרכבת: לא נטשו עבודתם במלחמה

"מסירותם של העובדים לעבודתם החיונית לשלמות הציבור, דאגתם לבטיחות הרכבות והנוסעים, שמה אותם בשורה אחת עם הלוחמים השומרים על חיינו בגבולות, אז ועכשיו", כך אמר הערב (יום ה') שר התחבורה, ישראל כץ, באזכרה לזכר שמונת עובדי הרכבת, שנהרגו מפגיעת רקטה במוסך הרכבת בחיפה, ביומה הרביעי של מלחמת לבנון השנייה. "העובדים", הוסיף השר, "לא נטשו את משמרתם החיונית גם ברגעי מלחמה וסער. אנו זוכרים כי השלווה ששוררת כיום בגבול הצפון, נקנתה בדם".

הרקטה התפוצצה במוסך הרכבת ביום ראשון, 16 ביולי 2006, מעט אחרי 9:00 בבוקר. שמונת העובדים - נסים אלהרר, שמואל בן-שמעון, עשהאל דמתי, רפי חזן, דוד פלדמן, דניס לפידוס, ראובן לוי ושלומי מנסורה, זכרונם לברכה - נהרגו במקום, ואחרים נפצעו. 

זוכרים את שמונת ההרוגים (צילום: מורן שביט)

הטקס נערך באנדרטה לזכר השמונה בקריית-ים. זהו הטקס הרשמי היחיד הנערך לזכר האזרחים שנהרגו במלחמה. בטקס השתתפו מאות בני משפחה וחברים, עובדי הרכבת ומנהליה וראשי הרשויות בהן התגוררו ההרוגים, כמעט כולם תושבי הקריות. אנדרטה נוספת הוקמה על ידי עובדי מוסך הרכבת עצמם, סמוך למקום הנפילה במוסך הדיזלים בחיפה.

בשם המשפחות דיברה בטקס אחותו של שמואל בן-שמעון, אסנת. בדבריה, ביכתה "שלוש שנים של חוסר... שעלו בעשן בלי שום הסבר והרתעה. הפכנו שותפים לגורל אכזר של משפחת השכול... שותפים לדרך חסרת רחמים, חסרת נחמה וחסרת שכחה". היא קראה להנהלת הרכבת להמשיך ולשמור על הקשר והסיוע למשפחות.

עוד נשאו דברים מנכ"ל הרכבת, יצחק (חקי) הראל, יו"ר הדירקטוריון, ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ ונציגי עובדי הרכבת. בתום הטקס, הניחו בני המשפחות זרים סמוך לשמות יקיריהם על האנדרטה.

רוחמה פחימה-דמתי, אחותו של עשהאל דמתי, סיפרה ל-ynet על ההתמודדות, ועל בני המשפחה שמנסים לשמור על שמחת החיים,

בעזרת שני הילדים שהותיר אחריו אחיה: "אנחנו משתדלים להסתכל על חצי הכוס המלאה. אחי השאיר אחריו שני ילדים מדהימים. אחד מהם הוא עמית, ילד שהתייתם עוד לפני שנולד. הילד הזה שואב ומרים אותנו בשמחת החיים והחוכמה שלו".

"העצב לא נעלם. הוא הולך איתנו כל יום, אבל יש לנו במה להיאחז. האנדרטה הזו, שבה אנחנו עורכים את הטקס, מסבה לנו קורת רוח. יש את החברים מהרכבת, שלא עוזבים. אנחנו ממשיכים לחיות ולהיאחז בחיים", הוסיפה.