האם הילד מוכן להישאר לבד בבית?

זהו. נגמר המחזור הראשון של הקייטנות ובמשא ומתן על המחזור השני נחלתם כישלון. הצעתם טיבטית עתיקה, רכיבה על עכברושים וחקר חיי פיות וטרולים, אך הוא בשלו - "אמא, אני לא רוצה קייטנה. אני רוצה לנוח".

אהמ... נשמע לגיטימי. לנוח?! אבל כמה? אז אחרי שהורדתם שישי, שבת, כמה ימים של חופשה משפחתית, ואת המתנדבים הרגילים מהסביבה התומכת, גיליתם שנשארו די הרבה ימים בהם אתם בעבודה והילד נח. בבית. לבד. לבד?!

מה אומרים המומחים?

ראשית, נציין כי גם אם הילד מאוד אחראי, בוגר ועצמאי, החוק קובע כי מתחת לגיל 6 לא ניתן להשאירו לבד בבית והעונש על כך הוא מאסר. מארגון "בטרם" נמסר שהם מנסים להעלות את הגיל ושבארה"ב ובקנדה הגיל בו מותר לילד להישאר לבד הוא מעל ל-10-13 (תלוי מדינה). בארגון ממליצים לא להשאיר ילד לבד מתחת לגיל 12.

"יש לקחת בחשבון את המצב הרגשי והחברתי של הילד", אומרת סיגלית עליש, יועצת משפחתית ומרצה בחוג למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי של המכללה למינהל. "יש ילד שאומרים לו 'אל תפתח את הדלת' או 'תחמם לך את האוכל' והוא יעשה את זה כי הוא מספיק בשל אחראי וילד אחר צריך יותר ליווי - אם לא יתנו לו לאכול, הוא לא יאכל".

"כל הורה מכיר את הילד שלו ואת המסוגלות שלו", מוסיפה הדר קוגל, יועצת משפחתית ומרצה בכירה במכון אדלר. "החינוך לעצמאות הרי לא מתחיל בחופש הגדול. בגישה של מכון אדלר בכל יום שהורה קם הוא צריך לברר עם עצמו מה הוא עשה באותו יום לקידום העצמאות של הילד שלו. ההערכה אם אפשר להשאיר אותו לבד או לא נובעת בעצם מההערכה הקודמת שלנו לגביו. אם היינו עסוקים קודם בלרוץ אחריו, להלביש אותו ולשרת אותו וכתוצאה מכך הוא לא מספיק עצמאי, זה יהיה בום גדול מדי עבורו, גם אם הוא רוצה. במקרה כזה, זה זמן טוב להגיד לעצמנו שאנחנו מעוניינים לשנות את המצב בהדרגתיות ולחשוב איך מגיעים לשם".

כמו תמיד, ההכנה מראש חשובה מאוד להצלחה. "ההכנה צריכה להיעשות תוך כדי דיאלוג של ההורה עם ילד", מוסיפה קוגל. "חשוב לשוחח על כל הנושאים החשובים להורים: בטיחות, תזונה, גבולות, סדר וניקיון, תקציב (פיצות וכו') ואירוח חברים. חשוב לעשות מעין סימולציה של קרה כך וכך – מה אתה עושה".

אין הכוונה לתרחישי אסונות בלבד, אלא לעזור לילד לחשוב מראש על מצבים מסוימים ועל דרך ההתמודדות שלו איתם. "ילד שנשאר לבד אמור להמשיך ולכבד את כללי הבית וגם את זה צריך להזכיר ולא להתייחס לזה כאילו זה מובן מאליו", מוסיפה קוגל. "חשוב לא להתבייש ולשבת עם הילד ממש כמו בפגישת עבודה. כשיש שינוי בעבודה, תהיה ישיבה וסיעור מוחות ובבית אנחנו לפעמים מחפפים. אני מציעה לא לחפף כאן, להעלות על דף את כל הנושאים והתרחישים. למשל, מותר לי לצאת מהבית אם חבר מזמין אותי לשחק בחוץ או לא וכן הלאה. ככל שהשיח יהיה פתוח ומלא יותר, יש סיכוי גדול יותר שהדברים יתנהלו היטב".

תנו להם חופש

לאחר מספר ימים של חופש מלא, כדאי לבנות ביחד איזשהו סדר יום. "אפשר לנצל את החופש על מנת לעזור לילד לפתח תחומי עיסוק אישיים: כתיבת יומן, אנימציות, בנייה של דברים, ציור, וכו'. מומלץ שההורה יעזור בהכוונה של הילד ובהתארגנות הנדרשת לחלק מהתחביבים כמו רכישת חומרים למשל", אומרת עליש.

"כשחושבים ביחד, יוצאים הרבה דברים טובים", מוסיפה קוגל. "אני אישית חושבת שסדר היום צריך להיות מאוד גמיש ולכלול רק קווים אדומים על מנת לא לפגוע בחופש. לכל הורה יש את הקווים האדומים שלו וכדאי שיעמוד על מה שחשוב ועקרוני לו. מצד שני, אם יהיו עשרים עקרונות, תיווצר בעיה. אם נושא הטלוויזיה והמחשב למשל הם חשובים, כדאי לעשות עליו דיאלוג ואז הילד מרגיש שיש לו גם שליטה וגם אחריות. כדאי לבדוק עם הילד מה הוא אוהב יותר או פחות ולעזור לו לבנות סדר עדיפויות".

המטבח מלוכלך? לא נורא

אם לאחר כל ההכנות והתרחישים, שיגרתם את הטיל הראשון, חזרתם הביתה וגיליתם לאחר שהלכתם לאורך כתמי הקטשופ על הרצפה, שיירי שניצל בסלון וילד טרוט עיניים מבהייה ארוכה במחשב, קחו נשימה ארוכה. יש תקווה לעתיד טוב יותר.

"סביר להניח שבעיקר בפעמים הראשונות, הדברים לא יהיו בדיוק כמו שתכננתם", אומרת קוגל. "חשוב לצפות לפנצ'רים מצד אחד ולעודד את הילד על התהליך מצד שני. חשוב להסתכל על ההתקדמות, על העליה בדרגה ולהבין שכמו בכל מצב בו מישהו לא מאומן, יכולות לקרות גם פאשלות. צריך קודם כל לעודד את הילד על עצם העניין ולהגיד 'איזה כיף שאפשר לסמוך עליך ולהשאיר אותך. בוא נראה מה צריך להיות מחר'. אם נגיד 'איזה בלאגן! ידעתי שאי אפשר להשאיר אותך לבד', לא נבנה תהליך של התקדמות".

כמה המלצות חשובות

• יש לבדוק שהבית בטוח, כדי להפחית את הסיכון של הילד להיפגע בתאונה: שקעים חשמליים שאינם בשימוש - מכוסים בעזרת מגנים מיוחדים, למניעת התחשמלות; סורגים בחלונות, ספריות ושידות – מקובעות לקיר; טמפרטורת המים החמים בברזי הבית מוגבלת ל-50 מעלות צלסיוס, למניעת כוויות.
  

• יש להתקין לפחות שני גלאי עשן ולבדוק את תקינותם אחת לשנה.
  

• כדאי להכין לילד ארוחה מוכנה מראש, שלא תדרוש חימום.
  

• יש להשאיר מספרי טלפון חשובים לקריאות חירום במקום בולט ונגיש. משטרה: 100, מד"א: 101, מכבי אש: 102, המכון הארצי למידע בהרעלות: 04-8541900, מוקד מומחי בטרם: 03-9263111.
  

• יש ללמד ילדים הנשארים לבדם התנהגויות בטיחותיות: שימוש בטוח במכשירי חימום, במכשירי חשמל ובגז. מתן כלים בסיסיים בעזרה ראשונה.
  

• יש להנחות את הילד: לא לפתוח את הדלת לאנשים זרים.
  

• חשוב שידע היכן נמצאת יציאת החירום בבניין.
  

• ההמלצות באדיבות ארגון בטרם, והן אינן מתאימות להורים לילדים היפראקטיביים ובעלי צרכים מיוחדים.