הקאמבק של הבורסה: מה קרה בין ספטמבר ליולי?

זה קרה לפני פחות משנה: ב-10 בספטמבר 2008 נקלע בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס לקשיים חמורים על רקע משבר האשראי, וכעבור כמה ימים הכריז על פשיטת רגל. האירוע הפך לסמלו של המשבר הכלכלי החמור, וגם הבורסה בתל-אביב החלה בנפילה חופשית שנמשכה חודשים ארוכים.

מדדי המניות האמריקניים כיום עדיין נמוכים בכ-20% מרמתם ביום הקריסה, ואולם בתל-אביב התמונה שונה: אתמול שב מדד ת"א 100 - המרכז את 100 המניות הגדולות בבורסה, לרמתו ביום נפילת ליהמן ברדרס. אז מה היה לנו מאז?

מהפכת ספטמבר

במהפכה הבולשביקית ברוסיה ב-1917 הועברו הנכסים מבעלי ההון לשלטון המרכזי. הייתה זו דרכם של הבולשביקים לשלוט על המשק, ובמקביל להפריד את האליטה הישנה ממקור הכוח שלה, ההון. במשבר האחרון התנועה הייתה דומה, אך הפוכה במהותה: הועברו חובות מבעלי ההון לממשלה.

בספטמבר 2008 שונו סדרי עולם: הממשל הרפובליקני בארה"ב החליט להתערב בשוק החופשי. חברת הביטוח הגדולה בעולם AIG הולאמה, ובהמשך הלאים הממשל 36% מאחד הבנקים הגדולים בארה"ב, סיטי. הממשלות בארה"ב ובאירופה רכשו מהבנקים הפרטיים, שרובם מונפקים בבורסה, נכסים רעילים והתחייבויות במאות מיליארדי דולרים. הממשלות נתנו כסף, וקיבלו נכסים בעייתיים. הבנקים חולצו, אך הממשלות נתקעו עם חובות.

ריבית אפסית

בספטמבר 2008 עמדה ריבית בנק ישראל על 4.25%, פי 8.5 לעומת שיעורה כיום. בתקווה לפתור את המשבר הכלכלי, שהחל כמשבר אשראי, הורידו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם את הריבית. מדובר במדיניות שנקראת "מוניטרית מרחיבה," ומטרתה לתת לשווקים כסף זול, בריבית נמוכה. גם אצלנו בנק ישראל הוריד את הריבית פעם אחר פעם, עד שזו הגיעה לרמות הנוכחיות.

תוכניות עידוד 

ממשלות מסביב לגלובוס הזרימו כספים לשוק ההון במטרה להקל על מאזני הבנקים, אך בשלב מסוים גם זה לא הספיק. בשביל להיחלץ ממיתון לא צריך רק לקנות ניירות, אלא בעיקר לתמרץ את התעשייה. לכן, בשלב השני נבנו תוכניות בעלות של עוד מאות מיליארדי דולרים לעידוד התעשייה ולמלחמה באבטלה. זה עולה לממשלות הרבה כסף. הגירעונות התופחים של הממשלות בעולם מחייבים אותן לצאת בהנפקות ענק של סדרות אג"ח, במטרה לגייס כסף.

החגיגה באג"ח

בשנות הגאות, הציבור והמשקיעים המוסדיים קנו איגרות חוב בכמויות, אלא שעם התחזקות המשבר עלה החשש שהחברות לא יוכלו להחזיר את הכספים ללא גיוס הון נוסף. זה גרם לכך שהמשקיעים ברחו מאיגרות חוב של חברות, ובמקביל בחרו איגרות חוב של ממשלות יציבות. כאשר הביקוש לאג"ח גדול, התשואה שהן מעניקות פוחתת.

בינתיים, המשקיעים שכחו מהמיתון ושוב הסיטו כספים לאג"ח של חברות. אלא שיש סיבה טובה לחשוש: זוכרים את הגירעונות? לא מופרך להניח שבתוך זמן לא רב יהיה ניתן לקנות אג"ח ממשלתיות ולקבל ריביות גבוהות יותר מהנוכחיות, או שהריביות במשק יעלו. אם אג"ח ממשלתיות ייתנו ריביות גבוהות יותר, תהיה ירידה במחירי האג"ח.

ומה עם המניות?

נביא הזעם של הכלכלה העולמית, הכלכלן נוריאל רוביני, אמר לאחרונה כי "הרע מכל מאחורינו," והזניק את וול-סטריט. לאחר מכן סייג רוביני את דבריו, והוסיף שהצמיחה תהיה איטית. את זה כבר לא שמע השוק. בינתיים הבורסות בעולם התאוששו, ושוקי המניות בעולם זינקו בכ-30% מהשפל של מרס. בישראל העלייה החלה עוד בשלהי נובמבר, ומדדי המניות בישראל השלימו עלייה של כ-50% מהשפל.

מדובר בתקופה מבלבלת: מצד אחד, האבטלה בעולם עדיין גבוהה, והכלכלות לא התאוששו כך שקשה להגיד בפה מלא שהמשבר מאחורינו. מצד שני, מניות של חברות מובילות בעולם נסחרות במחירים של תחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, וחלק מהבנקים בארה"ב נסחרים במחירים של שנות ה-80. יש גם מניות שירדו בשיא המשבר בכ-80% מהשיא, ולמרות שזינקו בחזרה ב-100%, הן עדיין יכולות לזנק ב-150% כדי לחזור למחירן בשיא.

מי שקנה מניות בשפל של מרס עשה זאת מתוך הימור, משום שהכלכלה נראתה אז כמתגלגלת במדרון. כיום הכלכלה נראית אחרת. האינדיקטורים מראים כי ההתאוששות באופק. קשה לנבא מתי העולם יחזור לצמוח בקצב מואץ, אבל אנחנו רחוקים ממרס האחרון אז דיברו על המיתון החמור זה עשרות שנים. סביר להניח כי למרות האבטלה והגירעונות הממשלתיים, מי שנצמד היום למדדים בבורסה, או שקונה מניות של חברות אמריקניות-גלובליות חזקות למשך שנים, עשוי לצאת ברווח.

הכתבה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"