החרדים כבר לא פרזיטים

למרבה האבסורד, קריאתו של נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, לפיה על החרדים לצאת לעבוד, נאמרה בכינוס שעצם קיומו מעיד על נוכחותם בעולם העבודה והעסקים. פישר הדגיש כי "במגזר החרדי יושב לו מרבץ אדיר של הון אנושי, שאם נשתמש בו נקבל מצד אחד מנוע צמיחה נוסף למשק ומצד שני נשיג שיפור בממדי העוני של המגזר".

הכנס, שערך עיתון "המודיע", שיקף תופעה שזוכה ללגיטימציה בציבור החרדי בשנים האחרונות: עבודה אינה מביישת את בעליה, אלא מפרנסת בכבוד ואין פסול אף בקידום יוזמות עסקיות. זהו שלב נוסף בתהליך ארוך שהחברה החרדית עוברת בעשור האחרון, בכך שהיא מכירה בצורך לפרנס את עצמה.

כ-4,000 חרדים לומדים כיום במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מוסדות אלו מאפשרים להם ללמוד באופן ובאווירה המתאימים להם, תוך שמירה על הרמה האקדמית. כל שנה מצטרפים כ-1,000 סטודנטים חדשים מהקהילה, שמונה כ-800 אלף איש בכללותה, ומתווספים אליה כ-10,000 תינוקות מדי שנה.

אמנם, בשנים האחרונות יש תורמים פרטיים, כמו גם קרנות וגופים ציבוריים המסייעים לחרדים המעוניינים בהשכלה אקדמית. אך אין בכך די. על מנת לפתח את התהליך ולהביאו לידי מיצוי הפוטנציאל הטמון בו, על הממשלה להקצות סכומים משמעותיים שיעודדו חרדים ללמוד ולהשתלב בעולם העבודה. הדבר יטיב עם הקהילה החרדית, אולם בצורה רחבה יותר גם עם כלל החברה בישראל.

חשוב כי מי שטוענים שהסטודנט החילוני מגיע לאקדמיה לאחר שירות צבאי בעוד שהסטודנט החרדי לא שירת בצבא, יזכרו שבטווח הארוך החברה הישראלית תצא נשכרת מכך שציבור גדול מאוד של חרדים יצטרף למעגל משלמי המסים. כך תפחת התלות בקצבאות שמעניקה המדינה, וסעיפי התמיכה והרווחה בתקציב המדינה יוכלו לעבור לאפיקים אחרים.

אין ספק שההשקעה תישא פירות כבר בטווח הקצר, זאת בדמות הרחבת אפשרויות התעסוקה, העסקים והכלכלה עבור החרדים ועבור המשק כולו.