החרדים כבר לא פרזיטים
העבודה לא מביישת את בעליה במגזר החרדי, אך על הממשלה לסייע לממן לימודים ורכישת מקצוע. המשק כולו ירוויח מכך
למרבה האבסורד, קריאתו של נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, לפיה על החרדים לצאת לעבוד, נאמרה בכינוס שעצם קיומו מעיד על נוכחותם בעולם העבודה והעסקים. פישר הדגיש כי "במגזר החרדי יושב לו מרבץ אדיר של הון אנושי, שאם נשתמש בו נקבל מצד אחד מנוע צמיחה נוסף למשק ומצד שני נשיג שיפור בממדי העוני של המגזר".
הכנס, שערך עיתון "המודיע", שיקף תופעה שזוכה ללגיטימציה בציבור החרדי בשנים האחרונות: עבודה אינה מביישת את בעליה, אלא מפרנסת בכבוד ואין פסול אף בקידום יוזמות עסקיות. זהו שלב נוסף בתהליך ארוך שהחברה החרדית עוברת בעשור האחרון, בכך שהיא מכירה בצורך לפרנס את עצמה.
הסיבות שהובילו לשינוי זה נבעו בעיקר מדאגת מנהיגי הקהילה החרדית לפרנסת אנשיה, ובזיהוי צורך השוק באנשי טכנולוגיה והיי-טק. זאת נוכח החששות שהתעורו לקראת סוף שנות ה-90, לפיהם מערכות המחשבים יקרסו בתחילת המילניום השלישי.
סיבות אלו ואחרות, הניעו מספר אנשי חזון לפתוח "מרכז חרדי להכשרה מקצועית", שקיבל את ברכתם של גדולי הרבנים החרדים, בו למדו והוכשרו מאות אנשים, בעיקר בתחומי התוכנה והחומרה של מחשבים ונקלטו בעבודה בחברות היי-טק. כמו כן נפתחה מכללה להנדסאים שהכשירה מאות גברים ונשים בתחומי התוכנה, האלקטרוניקה, אדריכלות, בניין, תעשייה וניהול ועוד.
מכאן היה רק מרחק קצר לפתיחת מסגרות אקדמיות, בהם למדו ולומדים אלפי חרדים במגוון מקצועות בהם נדרש תואר אקדמי, כגון: משפטים, מנהל עסקים, כלכלה וחשבונאות, עבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, רפואית, פסיכולוגיה, מדעי המחשב וניתוח מערכות מידע.
כ-4,000 חרדים לומדים כיום במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. מוסדות אלו מאפשרים להם ללמוד באופן ובאווירה המתאימים להם, תוך שמירה על הרמה האקדמית. כל שנה מצטרפים כ-1,000 סטודנטים חדשים מהקהילה, שמונה כ-800 אלף איש בכללותה, ומתווספים אליה כ-10,000 תינוקות מדי שנה.
אין ספק שעדיין לא מדובר במספרים גדולים (יחסית), אך הסיבה לכך אינה נעוצה בחוסר עניין בהשכלה אקדמית או בחוסר רצון להשתלב בתהליך, אלא נובעת ממחסור באמצעים כלכליים הנדרשים לצורך זה.
ממוצע הגילאים של הסטודנט החילוני עומד על גיל 22, כאשר לרוב הוא מגיע ממשפחה בת שתיים-שלוש נפשות וזוכה לתמיכה מהוריו. הפרופיל של הסטודנט החרדי שונה: הוא מתחיל את לימודיו בגיל 25 לערך, כשהוא כבר מטופל בשניים-שלושה ילדים ואין להוריו אפשרות לעזור לו לשאת בעול הלימודים והפרנסה.
אמנם, בשנים האחרונות יש תורמים פרטיים, כמו גם קרנות וגופים ציבוריים המסייעים לחרדים המעוניינים בהשכלה אקדמית. אך אין בכך די. על מנת לפתח את התהליך ולהביאו לידי מיצוי הפוטנציאל הטמון בו, על הממשלה להקצות סכומים משמעותיים שיעודדו חרדים ללמוד ולהשתלב בעולם העבודה. הדבר יטיב עם הקהילה החרדית, אולם בצורה רחבה יותר גם עם כלל החברה בישראל.
חשוב כי מי שטוענים שהסטודנט החילוני מגיע לאקדמיה לאחר שירות צבאי בעוד שהסטודנט החרדי לא שירת בצבא, יזכרו שבטווח הארוך החברה הישראלית תצא נשכרת מכך שציבור גדול מאוד של חרדים יצטרף למעגל משלמי המסים. כך תפחת התלות בקצבאות שמעניקה המדינה, וסעיפי התמיכה והרווחה בתקציב המדינה יוכלו לעבור לאפיקים אחרים.
אין ספק שההשקעה תישא פירות כבר בטווח הקצר, זאת בדמות הרחבת אפשרויות התעסוקה, העסקים והכלכלה עבור החרדים ועבור המשק כולו.
הרב יחזקאל פוגל, מנהל הקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו