השמורה הפכה ל"עמק הביוב והפסולת"

שמורת נחל שגור בבקעת בית הכרם הגלילית הפכה ל"עמק האשפה והביוב". מאחת הפנינים היפהפיות שבמרכז הגליל העליון, נותר רק שלט השמורה. קואליציה להצלת האזור – שארגנו 12 עמותות ויישובים יהודיים וערביים בגוש שגב – עלתה אתמול (ג') לכנסת לבקש עזרה מוועדת הפנים והגנת הסביבה.

מלבד סימפטיה הם לא קבלו כלום - אפילו לא שקל. שיקום השמורה מחייב השקעות של כ-100 מיליון שקל בתשתיות הרוסות או שאינן קיימות בשלושת הישובים הערביים הסמוכים. "זר שיזדמן לשם לא יבחין מה יותר מזיק ומסוכן - סירחון הביוב הזורם בראש חוצות או העשן והצחנה שעולים מערימות האשפה שהתושבים שורפים", העיד גדעון עזרא, השר להגנת הסביבה בממשלה הקודמת.

דו"ח ה"קואליציה" שהוגש לוועדת הפנים, סיפר על כמויות ענק של אשפה ביתית מעורבת בפגרים, שרידי צמיגים משומשים, פסולת בניין ותעשייה וחומרים מסוכנים. 45 טון אשפה ביום - כ-16 אלף טונות בשנה הופכים לחממה פתוחה לחולדות ולנחילי יתושים וזבובים שתוקפים את בתי המגורים ומאיימים לגרום להתפשטות מגיפות כמו קדחת הנילוס המערבי. הצתות האשפה משחררות עננים רעילים שנאחזים בעור ובכלי הנשימה. התושבים חוששים שמחלות סרטן, התקפי שבץ לב ומוח, ומומים בעוברים הם רק שאלה של זמן.

קואליציית הארגונים והתושבים דיווחה לוועדה כי 30 אלף תושבי האזור מייצרים 3,600 קוב שפכים ביום - שהם -1.3 מיליון קוב ביוב לא מטוהר בשנה. אפילו אם היישובים יחוברו למכון הטיהור הקרוב בכרמיאל, הקטן יחסית, הוא לא יקלוט את הכמויות האלה. זו הסיבה שבגללה מציפים השפכים הגולמיים את הרחובות, זורמים לאפיק שמורת נחל שגור ובאין מפריע לאזור מפרץ חיפה.

עיר על סף פירוק

עם גירעון מצטבר של 130 מיליון ש"ח והלנת שכר עובדי העירייה במשך שמונה חודשים, קשה לדבר על שיקום מערכות ביוב שקורסות כבר 10 שנים. חיבור הכפרים למערכת אחת יעלה 70 מיליון ש"ח. מעט המסים שראש העיר מצליח לגבות הולכים למקורות עבור מי השתייה, ולקבלן אשפה שמוכן להסתכן בתשלום לא בטוח. הפינוי לא סדיר ומרוב אשפה התושבים מנסים להיפטר ממנו ללא הצלחה במדורות קבועות.

העיר הוירטואלית, מקור הצרה הסביבתית, על סף פירוק סופי. בחודש הבא יתקיימו בחירות לשלוש המועצות המקומיות הנפרדות. רשויות נבחרות לא יתפקדו לפני שתחלוף חצי שנה. בינתיים מנסה ראש עירייה ממונה, פאיז חנא, ללקט את השברים. גורמים שנכחו בדיון אמרו שהוא מינוי טוב, שרואה אור בקצה המנהרה, אבל באותה נשימה הודו שהוא בא מאוחר מדי, ובזמן הקצר מדי שעומד לרשותו יספיק לעשות מעט מדי.

אחד מראשי השדולה החברתית-סביבתית בכנסת, ח"כ דב חנין (חד"ש), רואה נקודת אור חיובית בשיתוף הפעולה היהודי-ערבי בקואליציה להצלת שמורת הטבע. סוף סוף מכנה משותף שגובר על המחלוקת הפוליטית. הוא פוקד ומעודד אותם בשבועות האחרונים. "מצאתי מאות תושבים אכפתיים שלא רוצים לחיות בזבל ובתעלות ביוב פתוחות, אבל לא מיואשים למרות שעדיין מרגישים כי הפתרון לא בידם", הוא סיפר לוועדה.

ה"קואליציה" טוענת שהמפגעים לא יסולקו באכיפת החוק. הם עדיין מקווים להקמת "כוח משותף של כמה משרדים שיביאו פתרונות משותפים מקצועיים, תכנוניים, וניהוליים-פוליטיים, המשלבים תחכום, אומץ ויצירתיות". לעומתם, הרשויות הממונות על האכיפה שהופיעו בכנסת נשמעו מתוסכלות יותר מהמתנדבים. 

אזולאי לא סגר את הדיון שנוסף לסדר היום ברגע האחרון. הוא נאלץ רק לקצר אותו מחוסר זמן. חיסול מפגעי הסביבה והתברואה לאחר התפרקות העיר הגלילית הכושלת והצלת שמורת הטבע לא ירדו מסדר היום של הוועדה. "הבעיה ראויה לדיון מיוחד ויסודי ולא להחלטה כלאחר יד", אמר והבטיח גם ירידה לשטח. בינתיים ביקש ממשרדי הפנים, התשתיות והגנת הסביבה להציג לוועדה בתוך מספר שבועות רעיונות להתמודדות משותפת עם המשבר הסביבתי. "הכנסת לא תיתן להם להביא לשקיעת האזור".