ספר לט' באב: על מה אבדה הארץ
"הלילה כן לומדים תורה – עוסקים בחורבן ומשמעויותיו, חושפים את עולמם של חכמים ביחס אליו וקושרים את תודעת החורבן לימינו אנו". הרב יובל שרלו על ספרו החדש של ראש ישיבת עתניאל, הרב בני קלמנזון
לתלמוד תורה יש שני פנים. פן אחד הוא המשמח, "פקודי ד' ישרים משמחי לב", ובשל כך סוג תלמוד תורה זה אסור בתשעה באב. פן שני הוא הפן המקשר לעומקם של דברים, וכאן ישנם חלקים מיוחדים המותרים בלימוד בתשעה באב, שהוא יום אבל וצער. הנושא המרכזי הנלמד בלילה זה הוא אגדות החורבן, המהווים בסיס עמוק לדיון והרחבה במשמעויות החורבן.
אלא שאגדות החורבן, ככל אגדות חז"ל, מחייבות פענוח. הן מספרות סיפור, ומוטל עלינו הלומדים אותם לחשוף את פשר הסיפור, ואת העומד מאחוריהם. זו משימה קשה עד מאוד, שכן מבחינה חיצונית הן מספרות כביכול סיפור היסטורי; אולם למעשה מדובר במשנה שלמה ביחס לחורבן, סיבותיו, ובעיקר: משמעויותיו לדורות. מובן מאליו כי תהליך חשיפת מגמת חז"ל מורכב מעולמם של חכמים ומעולמו של הקורא כאחד. אנו, הלומדים היום את אגדות החורבן, איננו מסוגלים ואיננו רוצים להתעלם מכל מה שעברנו מאז, ובעיקר - השואה, ומתוך חוויות היסטוריות אלה אנו לומדים את הדברים. צירוף אירועים היסטוריים נוספים לעיסוק בקטסטרופה שאירעה לפני אלפיים שנה החל כבר באגדות עצמן, שאינן עוסקות בימי החורבן בלבד; המשיך בקינות, אשר צירפו אירועים היסטוריים שונים, ואפילו מאוחרים יחסית; וכוס התרעלה התמלאה בקינות על השואה שהציבור מצרף לליל תשעה באב.
הצירוף של קריאה דייקנית בעולמם של חכמים, ומודעות עמוקה לכך שאנחנו הם הקוראים, אינה פשוטה כלל ועיקר. בשל כך, ישנו צמאון מתמיד להצעת קריאה כזו, הדוברת מתוך עולמם של חכמים בשפת הדור שלנו. זהו הבסיס לספרו של הרב בני קלמנזון הי"ו, ראש ישיבת ההסדר בעתניאל "על מה אבדה הארץ". מגמת הספר, על פי מחברו, היא להתחיל בהתכווננות לפשוטם של דברי חז"ל בלוא ליצור מערכת דרשנית לאגדות עצמן, אך לא להיעצר בכך, אלא לתור אחר המשמעות החינוכיות והרוחניות של האגדות. המחבר מודע מאוד לסכנות הספקולטיביות בניסיון זה, ומצליח לצעוד בזהירות על גשר צר מאוד. כריכת הספר מספרת כבר את הכיוון: הצירוף של שרידי בתים מירושלים וכבשן בוער באש ממחנות ההשמדה – הוא תמצית החיבור.
זהו ספר ללימוד בתשעה באב. "הלילה כן לומדים תורה" – עוסקים בחורבן ומשמעויותיו, חושפים את עולמם של חכמים ביחס לחורבן, וקושרים את תודעת החורבן לימינו אנו. באופן פרדוכסלי, דווקא תודעת הגלות והשבר היא המאפשרת להתייחס אל המציאות המיוחדת שאנו חיים בה היום באופן כפול: להודות על מה שיש, אך לא להתעלם מהצלקות הנוראות שאנו עדיין נושאים על עצמנו זה אלפיים שנה, ולא לשכוח כלל וכלל לאן אנו רוצים להגיע. ספר זה מאפשר לחוות את יום צום החורבן בלוא לחפש תחליפים לנושא המהותי עצמו – זכרון החורבן – ובד בבד לחיות את עצמנו לאורו.
"על מה אבדה הארץ – עיונים באגדות החורבן" מאת הרב בני קלמנזון. הוצאת "גילוי" של ישיבת ההסדר בעתניאל. 154 עמ'.
הרב יובל שרלו
צילום: שאול גולן
מומלצים
