דוחה את הלידה? מעכשיו תוכלי להקפיא ביציות
מקפיאים את את השעון הביולוגי: אלפי ישראליות בשנות ה30- לחייהן ניצבות בפני דילמה: להיכנס להריון עכשיו או להסתכן בקשיי פוריות בגיל מאוחר. בקרוב תינתן להן האפשרות להרות עד גיל 51 עם הביציות שלהן. החיסרון העיקריף עלותו של הטיפול
לראשונה בישראל: נשים צעירות, שמעוניינות לשמר את האפשרות שלהן להרות בגיל מבוגר, יוכלו בקרוב לעבור טיפולים לשאיבת ביציות ולהקפאתן לצורך שימוש עתידי גם אם אין סיבה רפואית שמאלצת אותן לעשות זאת. כך קובעות המלצות מהפכניות של ועדת מומחים במשרד הבריאות.
משמעות ההחלטה היא שנשים שמעוניינות לדחות את הרחבת המשפחה, או נשים שלא מצאו בן זוג בגיל צעיר, יוכלו להרות עם ביציות שלהן שנשמרו עד תחילת העשור השישי לחייהן. עם זאת מומחים מזהירים: זו לא הדרך האידיאלית להרות. יש לשמור את האפשרות רק למקרים שבהם "נסיבות החיים" מצדיקות זאת.
היכולת להרות אחרי גיל 40 - כמעט אפסית
גיל הכניסה להריון בישראל נמצא בשנים האחרונות במגמת עלייה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כמחצית מ120- אלף היולדות בישראל ב2007- היו מעל גיל 18 .30 אלף היו בנות 35 עד 4,000 ,39 בנות 44–40 ו475- בנות 45 ומעלה. הבעיה היא שעם הגיל חלה ירידה משמעותית בפריון האישה. היכולת להרות יורדת משמעותית אחרי גיל 35 וצונחת
כמעט לאפס אחרי גיל 40 בגלל הידלדלות מאגר הביציות בגוף ופגיעה באיכות הביציות הקיימות. כתוצאה מכך נשים רבות שמבקשות להיכנס להריון בגיל מבוגר נזקקות לתרומת ביציות.
היכולת הטכנולוגית לשמר ביציות לשימוש עתידי קיימת זה שנים רבות, אולם עד כה התיר משרד הבריאות הקפאה של ביציות או עוברים לשימוש עתידי רק לנשים שנזקקו לכך מסיבות רפואיות, כמו חולות סרטן שעברו טיפולים שפוגעים בביציות ונשים שעברו טיפולי הפריה. הסיבה: הסיכונים הרפואיים הכרוכים בתהליך.
בשנים האחרונות גובר מספר הנשים שמעוניינות לשמר את יכולת הפריון מסיבות אחרות, כמו אי-מציאת בן זוג בגיל צעיר או העדפת טיפוח הקריירה על הקמת משפחה בגיל צעיר. כעת, בהמלצות מהפכניות, קובעת ועדת מומחים של משרד הבריאות שיש להתיר לנשים בנות 30 עד 40 להקפיא ביציות "מסיבות אישיות." הגיל המקסימלי להחזרת הביציות המופרות לצורך כניסה להריון יעמוד, לפי החלטת הוועדה, על .51
"הכוונה שלנו אינה לעודד את דחיית ההריון וההולדה לגילאים מבוגרים בלי סיבה, אלא לאפשר זאת במקרים שבהן נסיבות החיים מחייבות זאת," אומר פרופ' מישל רבל, שעמד בראש הוועדה. "אישה בת 30 שלא מצאה עדיין בן זוג וחוששת לאבד את סיכוייה להיכנס להריון בגיל מאוחר יותר, תוכל בהחלטה חופשית ומודעת לעשות זאת."
בינתיים - הליך פרטי יקר
על פי המלצות הוועדה, כל אישה שתרצה להקפיא ביציות תצטרך לעבור הליך מיוחד שבו תקבל, בין השאר, ייעוץ של רופא נשים, של עובד סוציאלי או פסיכולוג ושל מומחה לאתיקה. כמו כן ינוסח טופס אחיד של הסכמה מדעת שיסביר לנשים את הסיכונים ואת הסיבוכים האפשריים בתהליך.
"נשים צריכות להבין שלא מדובר בתהליך פשוט, אלא בטיפול רפואי הכולל שימוש בתכשירים הורמונליים," אומר פרופ' רבל. "אנחנו ממליצים להקפיא כ20- ביציות, ואישה שתקפיא ביציות ולא תשתמש בהן תצטרך, בבוא העת, להחליט מה לעשות
עם הביציות שנשמרו עבורה. היא תוכל לתרום אותן לאישה שזקוקה לתרומת ביציות או לבקש להשמידן." נקבע שהתהליך יתבצע רק ביחידות להפריה חוץ-גופית שיקבלו הרשאה מיוחדת לשימור הביציות המוקפאות. מהחלטות הוועדה עולה עוד שהיכולת להקפיא ביציות תעמוד גם לרשות נשים נשואות וגם לנשים שכבר יש להן ילדים, אולם הן מעוניינות להרחיב את המשפחה בשלב מאוחר יותר בחיים.
כיום נראה שההליך - שעלותו אלפי שקלים - יתבצע באופן פרטי, על חשבונה של המטופלת. "אנחנו ממליצים על הקמת מנגנון עבור מעוטי יכולת כדי שהנגישות לטכנולוגיה תהיה שוויונית ככל האפשר," אומר פרופ' רבל. "חשוב לנו מאוד שגם נשים שאין להן אפשרות כלכלית תוכלנה לנצל את יתרונות הטכנולוגיה."
הסיבה: מחסור קשה בביציות לתרומה בישראל
פרופ' רבל ציין שאחד השיקולים המכריעים בהחלטת הוועדה בעד הקפאת ביציות שאינה מסיבות רפואיות היה המחסור הקשה בביציות לתרומה בישראל. אחד מכל 20 זוגות שסובלים מבעיות פריון נזקק, לפי ההערכות, לתרומת ביצית. אלפי זוגות ישראלים שאינם יכולים להרות בדרך אחרת ממתינים כיום לתרומת ביצית מחו"ל.
"ההליך עשוי להפחית את מספר הנשים הנזקקות לתרומת ביציות מאישה אחרת," אומר פרופ' רבל. "אם נוכל לגרום לכך שפחות נשים תצטרכנה תרומת ביציות מנשים זרות, נעשה שירות גדול לרפואה בישראל. המטרה שעמדה לנגד עינינו הייתה להקטין את מספר הנשים המבוגרות שמעוניינות להרות ואינן יכולות להגשים את חלומן בשל מחסור בתרומות."
בימים הקרובים תגיש הוועדה את המלצותיה ליועצת המשפטית של משרד הבריאות, עו"ד מירה היבנר-הראל, שהייתה שותפה לעבודת הוועדה. אז יועברו ההמלצות לאישורו של מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר איתן חי-עם, לצורך ניסוח חוזר מנכ"ל המתיר את ההליך. בשלב זה הוחלט לאשר את התהליך לתקופה של שנתיים, שבמהלכן יתבצע במשרד הבריאות רישום מדויק, כדי לבדוק כמה נשים מבקשות להשתמש בטכנולוגיה ולהקפיא ביציות. אחר כך ייבחנו ההמלצות ויוחלט אם לשנותן או להשאירן על כנן.
לא כל הביציות שורדות את ההקפאה
היכולת להשתמש בהצלחה בביצית שעברה תהליך של הקפאה מושגת באמצעות שיטה חדשה יחסית, שהעלתה באופן דרמטי את שיעורי ההריונות שמושגים מביציות מופרות. אולם גם שיטה זאת אינה מושלמת.
עד לאחרונה, הקפאת הביצית לטמפרטורה של מינוס 196 מעלות בחנקן נוזלי לצורך שימורה גרמה היווצרות של גבישי
קרח בתוכה והרס שלה. שיטה חדשה שפותחה ביפן מאפשרת להקפיא את הביצית בצורה שונה ולשמור על החיוניות שלה.
"בשיטה הישנה, שהייתה מקובלת עד היום, היו מקפיאים את הביצית לאט-לאט במשך שעות עד שהייתה מגיעה לטמפרטורה הנכונה, ובתהליך הזה היה נהרס החומר הגנטי שלה," מסביר פרופ' שוקי דור, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים שיבא בתל-השומר. "רק 7% מהביציות היו שורדות את התהליך הזה."
בשיטה החדשה, שנקראת ויטריפיקציה, מקפיאים את הביצית ב"מכת קור" מיידית ומהירה עם ריכוז גבוה של חומרים מגינים, ואז לא נוצרים גבישי קרח בתוך התא, והביצית לא נפגעת. "בזכות השיטה החדשה 93% מהביציות שורדות את ההקפאה, ושיעור ההריונות שמושג מהביציות האלה גבוה," מסביר פרופ' דור.