האקדמיה לצחוק

"טיסה נעימה". הכל בזכות "!Zero Hour"

השלישייה חברה לבמאי הצעיר ג'ון לנדיס (שלימים יביים את "האחים בלוז" ו"משנה מקום משנה מזל") ויחד יצרו הארבעה ב-1977 את סרט הקולנוע "קנטקי פרייד מובי" (או בשמו המגוייר, "סרט מטוגן"). זה היה סרט דל תקציב ודל תסריט, ומרכיביו היו מערכונים קצרים, רובם עיבודים לחומרים איתם הופיעו בתיאטרון המטוגן שלהם.

הסרט נפתח בתמונה של קריין חדשות, שיושב באולפן ואומר לצופים בקולנוע: "ערב טוב, הפופקורן שאתם אוכלים – השתינו עליו". נסו לדמיין את תגובת הצופים בקולנוע כשפיהם מלא בפופקורן טרי - זו אולי אחת הפתיחות המצחיקות ביותר בתולדות הקולנוע.

פרסומות זה פאסה

החבורה העליזה שיכללה את שיטת העבודה שלה: הם רכשו מכשיר וידאו והקליטו את השידורים במשך לילה שלם. מה שעניין את החבר'ה היו הפרסומות, מהן הם היו שואבים רעיונות למערכונים חדשים. לילה אחד, הוקרן סרט בשם "!Zero Hour" , סרט אסונות דל תקציב מ-1957. צוקר-צוקר-אברהמס חשבו על מזימה חדשה: "בואו נעשה סרט, שכולו יהיה פרודיה על פרסומות, ובין מקבצי הפרסומות הפיקטיביים נקרין פרודיה על סרט אסונות של מטוסים". שמו של הסרט, כצפוי, אמור היה להיות "קאנטקי פרייד איירפליין".

השלושה הגיעו עם הרעיון החדש לאולפני פרמאונט, שם ישב באותם ימים מייקל אייזנר (לימים מנכ"ל אולפני דיסני), וסיפרו לו על הרעיון החדשני. אייזנר שמע ואמר: "חברים, עזבו את הפרסומות, הסיפור עם המטוס נשמע הרבה יותר מעניין". תקציב הסרט "טיסה נעימה" היה 3.5 מיליון דולר. במושגים הוליוודים, מדובר בסרט דל תקציב עד כדי כך שהניצבים בסצנות שצולמו בשדה התעופה הם אנשים אמיתיים שממהרים להגיע לטיסות שלהם.

אחד מסודות ההצלחה של הסרט היה ליהוקם של אנשים רציניים מאוד לתפקידים מצחיקים מאוד. לתפקיד המשנה של הרופא לוהק לזלי נילסן, שעד אז שיחק רק במערבונים ובאופרות סבון (לימים, הוא יהפוך לכוכב סדרת "האקדח מת מצחוק" ולאחד השחקנים המזוהים ביותר עם הז'אנר). מי שהכיר היטב את נילסן לפני ימי "טיסה נעימה", ידע שהוא איש מצחיק מאוד ושקומדיה היא אהבתו הסודית. רק שמעולם לא ניתנה לו ההזדמנות להראות זאת על המסך.

"סודי ביותר". תכירו: ואל קילמר

הסרט הפך ללהיט, ובעקבותיו נוצרה סדרה בשם "Police Squad" – פרודיה על סדרות משטרה משנות ה-50. ארגון מסוים לזכויות אדם דירג אותה כאחת התכניות האלימות בטלוויזיה האמריקנית, עם 34 פעולות אלימות במהלך הפרק הראשון. הסדרה, שירדה מהמסכים אחרי שישה פרקים בלבד, חזרה לנקום את הורדתה בסדרת הסרטים שוברי הקופות של "האקדח מת מצחוק" שיצרו הצוקרים (במקביל לסרטי "לרקוד עם טייסים/לוחמים" שיצר ג'ים אברהמס, בכיכובם של צ'רלי שין ולויד ברידג'ס).

סוד מתוק

ב-1984 הופק הסרט "סודי ביותר" ("!Top Secret"). על מנת להפיק את הפרודיה הזו, שצוחקת על סרטי ריגול וכן על סרטי אלביס פרסלי, חיפשו צוקר-צוקר-אבהמס שחקן בלונדיני שייראה טיפש ויהיה מצויד ביכולות שירה וריקוד. לתפקיד לוהק שחקן אנונימי בשם ואל קילמר, וזה היה תפקידו הקולנועי הראשון.

אחד המאפיינים הבולטים של סרטי הז'אנר הוא שהכל נראה ממש כמו הדבר האמיתי. התפאורות ב"סודי ביותר" נראות כאילו נלקחו היישר מסרטי ג'יימס בונד. הסיבה לכך פשוטה: מעצב הסטים של "סודי ביותר", פיטר למונד, עיצב חלק ניכר מסרטי גיימס בונד - מימי שון קונרי ועד "קזינו רויאל".

ב"סודי ביותר" השתתף גם השחקן המצרי המפורסם עומר שריף ("דוקטור ז'יוואגו", "לורנס איש ערב"). הוא נתן לצוקרים הזדמנות לשים בפיו סיגר מתפוצץ, למרוח על פרצופו קצפת ולתת לו להרים קקי מהרצפה. הצוקרים מספרים שהזמינו את שריף לארוחה יקרה במהלך צילומי הסרט, והוא הבריז. כשהתקשרו לשאול מה קרה,

הסביר להם הסוכן שלו בנימוס כי בחברה המצרית, כשמזמינים אותך לארוחה, לא מנומס לסרב - אבל מר שריף לא יכול היה להגיע. הבמאים חילקו ביניהם את המנה.

עם השנים, המוניטין של הז'אנר הלך והידרדר. יתכן שהסיבה לכך היא שבמסגרת הז'אנר הופקו גם לא מעט סרטים גרועים למדי. לעומתם, היוצרים המקוריים השתדלו לא רק לצחוק על סצנות מוכרות מסרטים קיימים אלא לתבל זאת בהומור שיצחיק גם את מי שלא ידע את המקור. זהו המרכיב הסודי והחיוני שנתן לסרטים האלה חיי מדף ארוכים כל כך. 

אלון גור אריה הוא במאי ותסריטאי הסרט "המוסד הסגור" , הפרודיה הישראלית הראשונה מז'אנר "האקדח מת מצחוק". ביום שבת, 1 באוגוסט, ינחה גור-אריה את אירוע הפתיחה של "מועדון הסרט המופרע" בסינמטק בתל-אביב, שילווה בהקרנת הסרט "סודי ביותר".