שר הכלכלה הפלסטיני: השלום הכלכלי נכשל

מדוע הפלסטינים אינם קופצים בשתי ידיים על רעיון השלום הכלכלי שמקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו? שר הכלכלה הפלסטיני, באסם חורי, ניסה להסביר זאת בנאום שנשא אמש (ד') בכנס של מרכז פרס לשלום בתל-אביב בנושא השלום הכלכלי.

"השלום הכלכלי כבר נוסה בעבר ונכשל", אמר חורי בכנס. לדבריו, "רוב פרטי הסכם אוסלו היו כלכליים. ההסכם כלל התחייבות ישראלית לעבודה פלסטינית בישראל ומעבר סחורות פלסטיניות בתוך ישראל, בין הגדה לרצועה. אבל ישראל לא כיבדה אף סעיף מהסכמי פריז (הנספח הכלכלי להסכמי אוסלו ת.ג)

"התמ"ג הישראלי היה גדול לפני הסכמי אוסלו פי 11 מהתמ"ג הפלסטיני אבל אחרי חמש שנים הוא כבר היה גדול פי 20, כיוון שהכלכלה הישראלית שגשגה אבל הכלכלה הפלסטינית התכווצה, וזאת הרבה לפני האינתיפאדה השנייה. כיום התמ"ג שלנו קטן ב-35% מהתמ"ג שהיה לנו בשנת 1991.

"אנחנו יודעים טוב מאוד "לדוג", ואם תהיה לנו מדינה היא תשגשג. אבל כיום אין לנו מדינה, אלא אוסף של איים מבודדים בשל המצור על רצועת עזה, הגבלות תנועה בתוך הגדה וחוסר תנועה בין הגדה לרצועה".

גירוש העובדים הזרים מסייע לפלסטינים

השר הישראלי לפיתוח אזורי, סילבן שלום, שנאם באותו אירוע הסכים עם מקצת מדבריו של חורי, אבל פירש את הדברים אחרת. לדברי שלום, "ישנם פרוייקטים כלכליים משותפים של ישראל והרשות. בג'נין, בבית לחם, ביריחו ובתרקומיה שתקועים כבר במשך שנים וחבל מאוד שזה כך. חלק מהסיבה לכך היא אשמתנו - בירוקרטיה ישראלית מיותרת שמעכבת ומעכבת".

השר שלום ציין, כי "גם בפרוייקטים המשותפים עם הירדנים יש עיכובים שנובעים מבירוקרטיה ישראלית. אנחנו דורשים מעובד ירדני שרוצה לעבוד בישראל שימתין חודשיים לוויזה וישלם דמי כניסה של 90 שקל ליום, וזה לא רציני לצפות שהוא יעבוד פעם בחודשיים וישלם חצי משכרו למכס.

"עם זאת, שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לבין ירדן ומצריים הוא הצלחה אדירה. בשנת 1999 הייצוא הירדני לארצות הברית היה 13 מיליון דולר, ואילו בשנת 2005, אחרי מימוש הסכמי קוויז (הסכמי סחר חופשי בין ישראל, ירדן וארה"ב ת.ג) הוא הגיע ל-1.2 מיליארד דולר.

"עלינו להכיר בכך שהרצון בנורמליזציה הוא רצון ישראלי ביסודו. אנחנו מתייחסים לנורמליזציה כמטרה ואילו הערבים רואים בה אמצעי לקידום מטרות כלכליות בלבד. הפלסטינים גם מעדיפים תמיד את האינטרס הפוליטי על האינטרס הכלכלי וזה מסבך את המצב.

"למרות זאת, אני חושב ששני הצדדים צריכים להסיר מיד את החסמים, חסם הבירוקרטיה הישראלי וחסם חוסר שיתוף הפעולה הפלסטיני. ארבעת אזורי התעשייה הללו צריכים להיפתח לאלתר וזאת ללא סתירה למהלך המדיני שגם הוא חיוני". ארבעת אזורי התעשייה עליהם דיבר השר הוקמו בשנת 1994, אולם עדיין לא הופעלו כיוון שישראל לא חיברה אותם לתשתיות המים והחשמל.

השר שלום הבטיח לפעול לשינוי החסמים הבירוקרטים המעכבים את קידום שיתוף הפעולה, ובין היתר להאריך את שעות פתיחת גשר אלנבי עד לשעה 24:00, כדי לסייע לפלסטינים.

בהקשר זה הציג השר שלום את גירוש העובדים הזרים כמדיניות שמסייעת לפלסטינים, באומרו כי "כשיש יותר מדי עובדים זרים בישראל, הם תופסים קודם כל את מקומות העבודה של הפלסטינים".