"חיסון הוא רק ההתחלה, דרושה היערכות מוגברת"

להיערך, וכמה שיותר מוקדם

כדי להבין את עוצמת הבעיה כדאי להסתכל על שלושה מספרים מייצגים:

• שיעור ההדבקה בשפעת עונתית (כזו הפוקדת את ישראל כמעט כל שנה) עומד על 5%-10%.
  

• שיעור ההדבקה הצפוי בשפעת חזירים, על פי הערכות בינלאומיות – בין 25% ל-40% מכלל האוכלוסייה.
  

• התמותה בישראל מדי שנה מסיבוכי השפעת בחורף – מוערכת ב 700 עד 1,000 נפטרים.
  

מכאן, שהתמותה הצפויה בישראל בחורף הנוכחי עלולה לעמוד על 4,000 נפטרים.

להערכות הללו יש שתי משמעויות פרקטיות מיידיות. ראשית, נדרשת הערכות של מערכת הבריאות הקהילתית ובבתי החולים למספר גדול מהרגיל של חולים, מאושפזים, וביניהם שיעור גדול של חולים שיסתבכו וידרשו הנשמה וטיפול רפואי

 אינטנסיבי ברמת טיפול נמרץ. היערכות כזו כוללת גם פריסת מיטות רזרבית, מכשירי הנשמה בעודף, צוות מיומן בהנשמה מחוץ ליחידות לטיפול נמרץ.

שנית, יש לעשות מאמץ לחסן באופן רחב היקף את כלל האוכלוסייה. ההחלטה שהתקבלה אתמול על ידי ראש הממשלה ביחד עם שר הבריאות, הינה לרכוש מנת חיסון אחת לכל אחד מאזרחי ישראל כנגד שפעת החזירים. טרם הוחלט סוג החיסון שיירכש, החברה ממנה יירכש והמועד בו יסופק. מספר חברות בינלאומיות עוסקות כיום בייצור החיסונים כנגד שפעת החזירים. חלקן נמצאות כבר בשלב ניסויי הבטיחות של החיסון. ההנחה, בניגוד לחששות מהעבר, שהחיסונים הראשונים יהיו זמינים בשוק כבר בתחילת אוקטובר. החיסונים מיוצרים בשיטות שונות להן משמעות הן מבחינת יעילות החיסון והן מבחינת בטיחותו. כל השיקולים הללו, ובנוסף גם העלות, יצטרכו להיות משוקללים על ידי מערכת הרכש של משרד הבריאות.

לא פחות חשובה תהיה התחייבות היצרן לגבי מועד אספקת החיסונים (ככל שיותר מוקדם – טוב יותר!). כאן עומדת ישראל בתור כלל עולמי עם הרבה מאד אי ודאות לגבי יכולת העמידה בהתחייבות של החברות החותמות (עם הרבה מדינות). נוכח שיעורי הדבקה ותמותה גבוהים, והפניקה שתלווה אותם, יתכן שיהיו ממשלות שיעצרו ייצוא של חיסונים המיוצרים במפעלים בשטחן.

הבריאים והצעירים תחילה

מאפייני המגיפה העולמית עם טווח ההדבקה בגילאים צעירים דווקא, מאפשרים לנו לתכנן היטב את קדימויות החיסון. בהנחה, שלפחות בהתחלה, האספקה של חיסונים תהיה מוגבלת, נדרשת כאן מדיניות ברורה מכוונת להפחתת התמותה.

 לחיסון שלוש מטרות: לאפשר המשך קיום חיים נורמלי, לאפשר יכולת טיפול בחולים ולמנוע תחלואה ותמותה, כשבשפעת החזירים – קבוצת הסיכון הינה דווקא יותר בריאים וצעירים.

המלצות ארגון הבריאות העולמי לגבי קדימויות החיסון הן בסדר הבא: עובדי מערכת בריאות, צוותות השירותים החיוניים, אוכלוסיית הסיכון – גילאי 15-50, חולים במחלות כרוניות, ואחר כך כלל האוכלוסייה.

יש לנו כחודשיים או שלושה להשלים את ההערכות הנדרשת ברמת המדינה על מוסדותיה הרלוונטיים. אני מניח שבשבועות הקרובים, ביחד עם ההחלטה על סוגי החיסונים שירכשו, יגבש משרד הבריאות את מדיניות החיסונים שתיאכף בישראל. אין ספק שההמלצה תכלול חיסון כפול: החיסון לשפעת העונתית עם דגש על אוכלוסיית היעד של מבוגרים וחולים כרוניים, אבל נוכח המצב – גם מעבר לאוכלוסייה זו והחיסון כנגד שפעת החזירים עם דגש על אוכלוסיית היעד הצעירה המאפיינת את ההידבקות בה. בבתי החולים, בהם גם בקיץ כבר גולשות המיטות למסדרונות, תידרש הערכות יוצאת דופן, תרתי משמע.

• הכותב הוא מנהל המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)