המדריך היהודי לשנאת אחים

אמר החרדי: נו, מנחם-מנדל, אז היה הצום? קל? נו בטח, אתה ישבת לך בבית המדרש עם מאוורר מולך ואילו אני טרחתי להגיע סמוך לקודש הקודשים ולהתפלל תחת אבני הכותל הבוערות מחום. צעקנו בכל כוחנו לה' יתברך, כדי שינחית לנו בית מקדש קדוש ומפואר בזה הרגע.

מנחם! אפילו שמעתי את השכינה הקדושה צועקת ובוכה על מקום החורבן! או, שמא, הייתה זו החותנת שלך בעזרת הנשים? לא, לא, מנחם-מנדל, זה לא אפר על הראש שלי, זה שאריות של מטח מרוכז מהיונים שעמדו למעלה, שיבוא חורבן גם עליהם!

בכל אופן, התפללתי על עם ישראל, שיחזור בתשובה גמורה, בניגוד למזרוחניקים העלובים והפוסחים, שלא מבינים, שבגאולה העתידה לבוא, יסתיימו כל המחלות והרעות שבעולם. למה הם לא עושים מעשה וחוזרים בתשובה לפני בורא העולם? במקום זה, הם רצים ומצרפים את נשותיהם למניין, רחמנא ליצלן. אוי בושה, ה' ישמור! אני שואל אותך, מנחם, אלה יהודים, אלה? טפו! טומאה אחת גדולה. זה גילוי עריות לשמו! אפילו הרב הזה שלהם, שר-לו יחד עם הנשים! איך הוא מעז לקרוא לעצמו רב? הלויים יכלו לשיר בלי נשים מסביבם! אבל אלה, כנראה, צריכים 'כוכבת נולדת' לידם, שתצווח ותקרב אותם לשכינה. אני מתעב אותם לא בגלל מעשיהם הדלים, אלא משום אהבה קדושה ותמה לה' יתברך, שהרי רק בעזרת שמירת השבת, נוכל להביא שלום לעולם. מה נעשה במלחמה הנוראה, שתפרוץ רק בגלל מעשיהם הנפשעים?! מי יילחם? אני ומנחם-מנדל מול כל האחשוורושים בפרס? טפו עליהם, הציוניקניקים, כן יהי רצון!

אמר הסרוג: נו, נחמה, איך היה הצום? אני קצת חששתי בגלל הווירוס, אבל הרב יואל התיר לי לקחת תכשיר מצוין וטבעי לפני הצום, אז היה די קל, יחסית. העיקר, עוד מעט ט"ו באב והאישה כבר מתכננת איזה טיול נחלים בגליל. רק שנינו, בלי הילדים. תודה, כולם בריאים, ברוך ה'.

אפילו עמיחי התקשר מהודו כדי להודיע שהוא חזר מטראק בהרים ושהכול תקין, ונדב? הוא עדיין מחזיק מעמד בקורס טיס! תשעה באב זה יום ההולדת של שושקל'ה , אבל אנחנו חוגגים לה בחמישה עשר בו, כדי שלא תהיה עצובה. קצת אווירה רומנטית, קצת רוחניות באיזה צימר גלילי, תביא לנו קצת נחת, בעזרת ה'. אני יודע שקצת עמוס שם בעת הזו, אבל אני מקווה שהדוסניקים כבר חזרו מבטלת הקיץ שלהם ולא יפריעו לנו בצפון.

זה נורא מה שהולך שם! הם לא יודעים לשחות ומשאירים אחריהם טינופת ולכלוך. בטלנים שכאלה. והכי גרוע, שאחינו החרדלניקי"ם הולכים בעקבותם כמו עגל אחרי פרה. איפה הציונות הדתית היפה של פעם? איפה המסירות והנתינה לחברה? ואגב אהבה, אנחנו עוד לא יודעים לאיזה מקום ניסע, אבל בעזרת ה' והג'י.פי.אס, נגיע למקום רומנטי, ואני מבטיח לך, שאת האהבה הגדולה שלנו - הנחלים בצפון לא ישטפוה!

אמר החרד"לי: נו, מני, אז איך היה הצום? טוב, הא? האמת, שהיה חם בבית המדרש, אבל זה רק הגביר את ההזדהות עם השריפה ועם החורבן. הגעתי לתפילת הצום עם בגד טלוא וקרוע. וכי למה? מפני שאני מתאבל על אחיי הסרוגניקים לשעבר, שקורעים את ההלכה מכל הקדושה שיש בה ורוצים לשפץ אותה מכל עבר. בא אלי הרב יהושע וביקש לתת לי כמה מעות לקניית חולצה חדשה. אולי חשב, שירדתי מנכסיי. אמרתי לו: "הרב יהושע, הרי אתה ציווית לקרוע קריעה בבגד בגלל אחינו הסוררים!" אמר: "איני חושב אחרת, אבל דיברתי על מעשה בעלמא".

איזה גדול וצדיק! איפה תמצא רבנים כאלה אצל הסרוגיניקים? מני, הם עובדי עבודה זרה פורעי זקן וחוק ומהווים סכנה קיומית לעם ישראל! הלא זו הבינוניות ולכן אני מתעלה מעליהם ומתכוון לשבת עליהם שבעה, לפני שיחזירו גם אותי בשאלה גמורה. ואם אתה לא מבין מה אני מדבר איתך, כדאי שתסתכל פעם בסדרה "סרוגניקים" באינטרנט ואז תבין, שכולם שם רוצים לזרוק את הכיפה אל תוך הבאר ולהיות כשאר העמים. אני אומר לך, מני, צריך לעשות עליהם חרם גדול ונורא, כדי שיבינו אחת ולתמיד, שאיתנו ועם התורה לא מתעסקים!

אמר הישראלי: נחנח אחי, נראה לי שאתם,

הדתיים, נפלתם על הראש. מה אתם מתבכיינים על חורבן, שקרה לפני אלפי שנות טיכו? מה הקטע שלכם של הדיכאון והעצב? אוקיי, הרומאים הרסו לכם מבנה לא חוקי? הלו! הרומאים כבר לא כאן והציונים החזירו אתכם הביתה, אז מה הבעיה? תתחילו להזיז את עצמכם ותבנו כבר את בית המטבחיים הגדול ביותר במזרח-התיכון, מי מפריע לכם? אה, תפסו לכם את הר הבית? אז תבנו בית בהר אחר!

לא, נחנח אח שלי, באופן זמני כמובן, עד שאלוהים ישלח לכם בית מקדש מוכן מהשמים בהתקפת המטאורים הבאה. וואללה, אתה משהו, אתם! במקום לשמוח שהביאו אתכם לירושלים אתם ממלמלים את הפסוקים של החורבן ושל תפילות מדכאות מלפני שנות טיכו, כאילו כלום לא השתנה. אנחנו ואלוהים צוחקים עליכם כי אתם חיים בסרט. אתם אוהבים לשנוא את כל מי שלא דומה לכם ואחר כך רצים לבכות על שנאת אחים, שהייתה לפני בריאת העולם.

צדיקים, אתם גמורים! ואני אומר, שהמשיח לא בא וגם לא מתקשר אליכם, כי בהר הבית יש קליטה של רשת ירדנית. יאללה, תשתחררו כבר מכל הפחד והגלות שלכם, כולם כבר יודעים שאתם מסכנים, כמו שנאמר: הקושי עשה את שלו הקושי יכול ללכת. אבל, מכאן ועד לסגור בתי קפה ולהרדים אותי בלי אספרסו משובח לפני השינה בערב תשעה באב? דחילקום, אחים שלי, תתעוררו!