טיפול וקוץ בו

העיקרון ברפואה "קודם כל לא להזיק" צריך לחול גם כאן.

שפעת החזירים נבדלת משפעת חורפית "רגילה" בעיקר בכך שהיא מתרחשת בקיץ. פרט לכך המחלה עד כה קלה יותר משפעת החורף. הרושם של ריבוי מקרים קשים מוטעה, הוא נוצר בעיקר הודות למעקב הצמוד של אמצעי התקשורת אחרי החולים הבודדים שבהם המחלה קשה במיוחד.

אבל נשים בהריון הן אוכלוסייה יוצאת דופן: הן נמצאות בסיכון יתר לפתח מחלה קשה, בעיקר דלקת ריאות ויראלית, שלעיתים רחוקות גורמת לכשל נשימתי ולצורך בהנשמה לכמה ימים. הסיכון בנשים בהריון אינו ייחודי לשפעת החזירים.

התרופה היחידה הקיימת, "טמיפלו‭,"‬ איננה מקטינה את התמותה מן המחלה ואף איננה מצמצמת את יכולת החולה להדביק את סביבתו. אם התרופה ניתנת בתוך 24 שעות מתחילת המחלה, משך החום מתקצר ביום אחד, וכאבי הראש והשרירים פוחתים במידת מה. זה הכל. אין עד היום עדות ישירה כי בנשים בהריון התרופה עשויה למנוע מהלך קשה או הזדקקות להנשמה.

"טמיפלו" אינה מאושרת לשימוש בנשים בהיריון כיוון שאין נתונים על הסיכונים בשימוש בתרופה, ובעיקר אין כל מושג לגבי הסיכונים לטווח ארוך. זה רלוונטי בעיקר לגבי הנזק שהתרופה יכולה לגרום להתפתחות העובר או למומים או הפרעות נוירולוגיות בילדים שאמותיהם קיבלו את התרופה. נוכח התועלת השולית של התרופה עולה השאלה מנין הביטחון של משרד הבריאות לאשר אותה לנשים בהריון.