מחקר: הרב צבי יהודה צינזר את כתבי אביו
כך מייצרים מיינסטרים: הרב צבי יהודה קוק ערך, השמיט וצינזר את כתבי אביו כדי לבסס את דמותו בזרם המרכזי של היהדות - וגם על מנת להתאים את דמות האב לתפיסותיו של הבן. החוקר: "הרב צבי יהודה ראה צורך לצמצם את הנועזות המחשבתית של אביו ודאג שלא יראה מיסטי"
שיני אבות תקהינה? הרב צבי יהודה קוק צינזר את כתבי אביו, הרב קוק, על מנת לבסס את דמותו של אביו בזרם המרכזי. התוצאה היא שכתביו משקפים לעתים את האידיאולוגיה של הבן ולאו דווקא את זו של האב. טענה זו, של אודי אברמוביץ, הכותב עבודת דוקטור באוניברסיטת בן גוריון, תועלה בקונגרס העולמי ה-15 למדעי היהדות שנפתח אמש (יום א') בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית.
אברמוביץ, שישא הרצאה על עריכה וצנזורה בכתבי הראי"ה קוק, טוען בשיחה עם ynet שעבודת העריכה של הרב צבי יהודה הדגישה היבטים מסוימים באישיותו של הרב קוק והעלימה היבטים אחרים שהיה בהם מימד של חשיבה קבלית וחסידית.
"בעריכה יש באופן טבעי גם צנזורה", מסביר ל-ynet אברמוביץ. "אבל הדבר מאוד בולט אצל הרב צבי יהודה, שראה צורך לצמצם את אור הנועזות המחשבתית של אביו. הוא אמר בעצמו שהאור הזה גדול מדי, שיגרור
ביקורת, ושאינו מתאים לדור. מצאתי פסקאות שהוא צינזר, אבל היתה התערבות נוספת לא רק בתוך הטקסט, אלא גם בבחירה מה לפרסם. לדוגמא, לתוך ספר 'אורות התשובה' לא הוכנסו כל הקטעים העוסקים בתשובה. יש נושאים שהרב צבי יהודה בחר שלא לפרסם כלל, כמו הנושא של הצדיק.
הרב קוק ראה עצמו כצדיק והוא מציין שלצדיק קשה לפעמים לעשות מצוות כי הוא מתעסק בנשמה, ולכן ממעיט בערך הלימוד ולעתים רואה בו ביטול תורה. יש מקום שהוא מציין שההלכה מעיקה וכובלת. אלו דברים שהרב צבי יהודה לא פרסם כלל, ובכך היתה לו שליטה איך יראו הספרים ואיך תתפס דמותו של הרב קוק".
אם אתם חשים כי הרב צבי יהודה ביצע מניפולציה בכתבי אביו, זו לא כוונתו של אברמוביץ. הוא רואה בעבודת הבן נסיון להציג את אביו כפוסק וראש ישיבה ולחסוך ממנו ביקורת אפשרית בשל חשיבתו היצירתית והאנרכיסטית (כדברי אברמוביץ).
"יש פה מגמה לעשות לדמות הרב קוק ליטאזציה", מסביר אברמוביץ. "לכן הרב צבי יהודה מיעט להדגיש את הצדדים החסידים שהיו באביו, כיוון שהיה יותר "מתנגד". הבן דאג שהישוב הישן יבקר ואף יחרים את אביו, ולכן הוציא את הקטעים הקבליים. במשך כמה עשורים היתה לרב צבי יהודה יכולת להשפיע איך ייתפס הרב קוק בציבור, והוא דאג שאביו לא יראה כמיסטי או חסידי, על אף שהיו בו צדדים כאלה. הרב קוק הוציא את הספר 'ערפילי טוהר' בזמן שבנו היה בחוץ לארץ. כשחזר, שכנע הבן את אביו לאסוף את הגליונות שהודפסו ולא להוציא את הספר לציבור".
השינוי בהבנת דמותו של הרב קוק החל בשנות השמונים, לאחר פטירת בנו. אט אט החלו לצאת טקסטים לא מצונזרים שהציגו צדדים נוספים ברב והביאו את אנשי המחקר להשוות בין הכתבים החדשים לישנים.
האם בנות צריכות ללכת לבית הספר?
לדוגמא, מכתב של הרב על חינוך בנות צונזר מכתביו וראה אור רק לאחרונה, בכתב העת "אקדמות" של בית מורשה במסגרת מאמר של חנה קהת. במכתב מציין הרב את דעתו השלילית לחינוך בנות בבתי ספר, כיוון שהן נולדות עם אמונה שלמה ולכן אינן צריכות ללמוד כלל (לימים שינה הרב את דעתו).
"לאחר פטירתו של הרב צבי יהודה ביקשו חלק מתלמידיו לגנוז את הכתבים שלא פרסם. בסופו של דבר התקבלה החלטה להמשיך ולפרסם אותם, אבל
באופן מבוקר. את השינוי הגדול עשו בישיבת רמת גן כשהוציאו חלק גדול ממחברותיו כמעט בלי עריכה.
הרב צבי יהודה קבע איזה ספרים של אביו יוצאו לאור ובכך עודד והגביר את התקבלותו של הרב קוק בציבור. היום אנחנו חיים במציאות שונה, שיכולה לקבל דברים שלא התקבלו בעבר. היום יש ביקוש לכל הצדדים באישיותו של הרב קוק, כולל הצדדים האנרכיסטיים והקבליים"
