סקסטה והחזנות הזוגית

אני עושה לי חזנות: 15 שנה אחרי שירדה מהבמות, חוזרת ורדה (נוגה) שפילמן מלהקת "סקסטה" לשיר. יחד עם בעלה, החזן אודי שפילמן, השניים מעלים את המופע "שימני כחותם" שכולל ביצועים חדשים לשירים מהמקורות, רובם מתפילות השבת.

את הלחנים למופע כתב מאיר פינקלשטיין, המתמחה ביצירת מלודיות לתפילות ומוכר בעיקר בקהילות היהודיות בארצות הברית. השלושה הופיעו עם החומרים החדשים באולם בבוקה-רטון שבפלורידה, שם מכהן שפילמן כחזן של הקהילה הקונסרבטיבית המקומית, "בני תורה". הדיסק מההופעה כבר יצא, וצפוי להיות מופץ לקראת החגים בארצות הברית, ואולי גם בישראל.  

באמצע שנות ה-80 התפרקה להקת סקסטה, אחרי שהנפיקה להיטי ענק כמו "נולדתי שלום" ו"אני עושה לי מנגינות". כל אחת מזמרות ההרכב פנתה לדרכה, כשורדה נוגה נישאת לשפילמן, ומאוחר יותר פונה ללימודי פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית. כיום היא עמלה על עבודת הדוקטורט שלה. החברות האחרות בהרכב, אגב, עשו קאמבק משותף לפני כמה שנים.

"החזרה לבמה היא כיף", אומרת שפילמן בראיון ל-ynet. "אחרי שנים של רצינות ומחקר - זה משהו שמצריך היערכות אחרת. לחזור לפיתוח קול, לשמור על התזונה הנכונה. הכיף הגדול הוא שמדובר במשהו שאני באמת עושה לשם ההנאה, לא בשביל קריירה. אני לא רודפת אחרי השירה, הכל באיזי. זה יוצא מהלב, ואני מקווה שגם ייכנס ללב".

כשהיא נדרשת להבדל שבין החומרים שפעם שרה לבין הטקסטים מהמקורות, שפילמן מסבירה שהמעבר היה טבעי לה. לדבריה, מאחר שהיא מבלה חלק ניכר מהזמן עם בעלה בארצות-הברית, החוויות מבית הכנסת תופסות מקום מרכזי. החיים בצמוד לבית הכנסת, החגים והשבתות - הם מקדשים בזמן.  

"אם לחזור לשיר בשביל משהו - אז לפחות שתהיה לזה הצדקה", היא אומרת, "או שתשיר חומרים שלך, שאתה עצמך כתבת או הלחנת, שמבטאים את תוך תוכך, או לגשת לתכנים שיש בהם טיפה יותר עומק ומשמעות, כמו אלה מהמקורות".

חזן במקרה 

כך או כך, נראה שהחיבור למקורות לא היה טבעי בתחילה אפילו לבעלה החזן, ש"סחב" אותה לכיוון. במשך שנים היה אודי שפילמן זמר חתונות, ועד לפני 10 שנים לא פקד את בית הכנסת מאז הבר-מצווה. התפנית היתה כאשר אשה אמריקנית ראתה אותו שר, והזמינה אותו לבר-מצווה של בנה.

אלא ששבועיים לפני האירוע "נזכרה" האשה שזה לא כל-כך מתאים שהנשים בלהקתו של שפילמן ישירו, ושבכלל - לא בטוח שהמוזיקה תתאים. שפילמן, שגם לו היו חששות בנוגע לאיך שהאירוע יתנהל, הציע ליצור קשר עם החזן ישראל פרנס - ובסופו של דבר השניים הופיעו יחד, כשהמוזיקה היתה חסידית למהדרין.

במהלך ההופעה, כך שפילמן מספר, פרנס זרק לו משפט שהקול שלו מתאים לחזנות, והוא "נתפס" לכך. במשך שבוע לאחר האירוע הוא התקשר לפרנס יום אחרי יום כדי ש"ישדך" לו חזן ללמוד

ממנו, אך ללא הועיל. לבסוף התקשר שפילמן אל הרב לאו, שחיתן אותו בעבר, והרבנית ענתה. אחרי ששמעה ממנו מה רצונו, היא ניסתה להניא אותו מכך ולהסביר לו שאין לו מושג במה זה כרוך - אבל הוא התעקש. לבסוף שלחה אותו ללמוד אצל נפתלי הרשטיק, במכון לחזנות בתל-אביב. 

שפילמן סגר את הלהקה ובמשך חמש שנים למד להתחזן, והתאהב בזה. במהלך הלימודים יצאו החזנים המתלמדים לסיבוב הופעות בקהילות יהודיות בעולם, ובעקבות זאת הוזמן לקונצרט על-ידי בני הקהילה בבוקה-רטון. לאחר שהופיע שם - הציעו לו להיות החזן הקבוע שלהם. לאחרונה פגש שם את המלחין פינקלשטיין - והדרך לקונצרט המשותף היתה קצרה מאוד.