הדרך היעילה לגט מהיר

מה משותף לאישה חרדית בשנות העשרים לחייה נשואה + 3, לאישה דתיה בת 39 + 5, ולאישה חילונית בשנות העשרים לחייה עם ילד אחד? ניחשתם נכון. כולן הגישו תביעות נזיקין בבתי משפט לענייני משפחה ובעקבות זאת זכו בגט המיוחל.

האישה החרדית חיכתה לגט שלה במשך שמונה שנים (בין הגילאים 21-29). במשך שנים אלו היא קיבלה פסקי דין טובים מבית הדין הרבני לחייב ואף לכפות את הבעל בגט. אולם הגט ניתן לה רק אחר שהגישה תביעה נזיקית נגד הבעל ונגד אביו, המכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי ותמך בבנו בסרבנותו.

האישה הדתיה חיכתה לגט שלה במשך שש שנים (בין הגילאים 37-43). לאחר חמש שנות התדיינות בבית הדין הרבני היא קיבלה פסק דין לחייב את הבעל בגט (למה זה לקח 5 שנים?), אולם ללא הועיל. הבעל נעלם. האישה הגישה תביעה נזיקית נגד אמו ואחיו של הבעל, בטענה כי הם עוזרים לו להסתתר. ממש רגע לפני הגשת הסיכומים בבית המשפט הופיע הבעל, וברוב טובו וחסדו נתן את הגט.

האישה החילונית חיכתה לגט במשך 8 שנים (בין הגילאים 22-30). הבעל חויב בבית הדין הרבני לתת גט לאשתו, אך לא עשה כן. לאחר הגשת התביעה הנזיקית נתן הבעל את הגט המיוחל, והאישה שוחררה. למותר לציין שכל הנשים נדרשו לוותר על תביעות הנזיקין שלהן ולא זכו לקבל פיצויים על שנות הסבל שלהן. הן נאלצו להתפשר ובלית ברירה לוותר על הפיצויים שנפסקו להן תמורת הגט המיוחל.

אלו הן מקצת מן הפנים העומדות מאחורי הנתונים של עו"ד סוזן ווייס. ווייס הגישה את התביעה הראשונה שיצרה תקדים בעניין זה ואף קיבלה על כך 'אות נשים במשפט' מטעם לשכת עורכי הדין בשנת 2009. היא אוספת מידע על תיקי נזיקין של סרבנות גט. המקרים הללו הם הקשים ביותר של גירושין בבית הדין הרבני, ולכן ראוי לבחון אותם מקרוב.

תביעת פיצויים על הסרבנות תקצר את ההמתנה

הגם שציינתי שתיקי הנזיקין הם

הקשים ביותר, נראה שמצב זה ישתנה בעתיד. כבר עתה מוגשות תביעות נזיקין אחרי זמן קצר ביותר של סרבנות. יש עורכי דין שיגישו תביעה נזיקית אפילו חצי שנה אחרי תביעת הגירושין. למה לחכות 10 שנים אם כבר אחרי זמן קצר ברור שהצדדים כבר לא יחזרו לחיות יחד? חבל על השנים, על עוגמת הנפש ועל שערות השיבה שניתן להימנע מהם. האפשרות לקבל פיצויים בגין סרבנות גט תשנה את כל כללי המשחק בשנים הקרובות. לא עוד גרירת הצד השני, לא עוד משיכה של זמן. אם צד אחד רוצה גט – הצד השני יצטרך לכבד את רצונו ולתת אותו.

אף אחד מאיתנו לא חושב שגירושין זה דבר טוב. כולנו רוצים להיות נשואים באושר. אנחנו גם לא רוצים להביא לכך שהיד תהיה קלה מדי לחתום על הגט. יחד עם זאת המצב כפי שהוא – אינו יכול להמשך. מוכרחה להיות דרך לפרק את הנישואין בצורה מכובדת ובזמן סביר.

• רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית, העובדת ב"מרכז צדק לנשים ", טל': 02-5664390