ואם ביום שישי לא בא לי

דקה לסיום החופש הגדול זה בדיוק הזמן להורים להחזיר לעצמם קצת שפיות בנופש זוגי. אמנם לא לכולם נשארו ימי חופש או סבתות זמינות שיקחו את הילדים ליומיים-שלושה, אבל היתרונות, הו היתרונות.

הורים יקרים, נסו להיזכר מתי היתה הפעם האחרונה שיצא לכם לדבר בשקט בלי לעשות שק-קמח לאחד ולצרוח במקביל על השני שיילך כבר למקלחת. האם אתם זוכרים מתי הצלחתם לגמור פרק מספר בלי שמישהו קטן יזחל למיטה וידרוש את שלו, ומתי ישנתם רצוף לאחרונה? ויש עוד: לנו נמאס גם לבשל, להתעדכן בחדשות, לגמור את הלילה בוהים מול הטלוויזיה "האיכותית" וללכת לישיבות ועד הבית. אז איפסנו במהירות את הילדים והחלטנו לנסוע - וכמה שיותר רחוק.

אבל בפעם האחרונה שנסענו לצפון לסופ"ש פגשנו את כל העולם ואשתו. אז הפעם עלינו על סטארט-אפ: יוצאים לנופש כפרי בצפון - באמצע השבוע. זה יוצא יותר שקט, הרבה יותר זול (תבדקו) וגולת הכותרת: חישבו על עצמכם נופשים (בתנאי שהסלולרי באמת סגור) כשכל השאר נותרו לעבוד במשרד. היש עונג גדול מזה?

עבודת תחקיר קצרה גילתה שבקיבוץ אורטל יש (כמעט) את הנופש הכפרי הכי מרוחק מהמרכז. מיד ארזנו בזריזות, נפרדנו לשלום מהבנות והשארנו אותן אצל סבא וסבתא, ויצאנו לכיוון. אחרי שמתאוששים ממשקעי השירות הצבאי במוצבי האזור (למי שיש) ומביאים בחשבון מוזיקה של טנקים שוברת פסטורליה - רמת הגולן היא בדיוק המקום לחופשה רומנטית ושלווה בנופים עוצרי נשימה (לא כולל חו"ל, אבל למי יש כסף?)

שכירים שכמונו, לו היינו יזמים...

אז יצאנו לנו לקיבוץ אורטל (ביום ראשון!) הדרך לצפון היתה "חלקה" לגמרי, כשבחרנו לעלות לרמה דרך ראש פינה. סיור במושבה הוא חובה בשבילנו כדי להיכנס לאווירה. ההמלצה שלנו: ירידה לוואדי ליד בית הכנסת הישן ברחוב הראשונים, סיור בגלריות המרהיבות (לחובבי תכשיטים, כלים מקרמיקה וסמטאות ציוריות) ולקינוח - משקה שוקולד בבית הקפה "שוקולטה". מראש פינה נסענו אל רמת הגולן. הבחירה לצאת לצפון ביום הכי לא מתויר הוכיחה עצמה. הגולן, על שפע הנחלים והמרחבים, היה שלנו - בלי ליווי עמישראל.

בגולן לא חסרים מעיינות, אבל אנחנו בחרנו בפיקניק במעיינות עדן (הסלוקייה). במקום פארק קטן עם מפלים קטנים - מקום אידיאלי לחנייה לארוחת בוקר. לצד המעיינות והמפלים, רמת הגולן 2009 עושה מאמץ גדול להיות טוסקנה הישראלית, ויקבי בוטיק נפתחים כאן על כל צעד ושעל, כשהיזמים המקומיים מנצלים את ענפי החקלאות הקדומים של האזור - כרמים וזיתים. בבל-עופרי, שבמושב קדמת צבי, מציעים לזוגות ליהנות מהיקב, וגם לבשל יחד ארוחה רומנטית.

ללא ספק, היזמות המקומית מעוררת השראה והתפעלות אצל שכירים שכמותנו. בין המקומיים שפגשנו בצפון הגולן היו יוצרי בוטיק השוקולד "דה קרינה" שבקיבוץ עין זיוון (שוב משקה שוקולד נפלא), שבנו במקום בית קפה ומרכז מבקרים מרשים.

עוד שני חולמים המשלבים ביזנס ואידאולוגיה הם אבי וניר, אב ובן אוהבי הגולן, שבעשר אצבעות בנו בשנים האחרונות את "חוות הג'ילבון" - מסעדת בשרים כשרה ובר בטבע, על כביש 91 סמוך לאתר ברק. החווה, שנהפכה כבר שם דבר בקרב תושבי האזור, משלבת אווירת שאנטי עם מנות סטייקים מפנקות, והכל באווירה משפחתית ונעימה. בכל מוצ"ש יש במקום במה פתוחה למוזיקאים מהאזור, ובימי חמישי תזכו להופעות מושקעות (גם מאיר בנאי בין האורחים).

לקראת ערב המשכנו עוד צפונה (יש דבר כזה) והגענו ל"לה בקתה" בקיבוץ אורטל. מי שבעבורו צימר זה ניתוק מהעולם - ימצא כאן את מבוקשו. במקום 10 בקתות עץ סקנדינביות מבצבצות בתוך חורשת אורן, שנותנות לך הרגשה של סוף העולם.

הסלולרי נזרק הצדה לטובת הצימר המפנק.

ב"לה בקתה" קיבלו אותנו עם פרחים יבשים על המיטה, אור נרות עם שמנים ארומטיים, פרחים ויינות הגולן כמובן. הצימרים החדשים מאובזרים ברמה גבוהה, מפנקים (ג'קוזי ענק וקמין לחורף) כשגולת הכותרת - ארוחת בוקר מושקעת שמגיעה בסלסלה למרפסת הבקתה. האווירה באורטל הצליחה לשבש חלק מהתוכניות שלנו (פשוט קשה מאוד לעזוב), אך בכל זאת, לאחר זמן מה הצלחנו לארוז את עצמנו ויצאנו להוריד את כמויות המזון בראפטינג "אבו קייק" (נכון, יש כאלה שבעבורם לא מדובר בבילוי רומנטי...)

מהגולן חזרנו אל לחות שפלת החוף עם חיוך ענק, אותו הצלחנו לסחוב לפחות עוד יומיים על הפנים, ועם תובנה אחת ברורה: החופשה הבאה שלנו תהיה שוב באמצע השבוע, נגד כיוון התנועה.

הכתב היה אורח "לה בקתה" בקיבוץ אורטל