במה שונה חשבון המים מחשבון הבנק?

בטח שאלתם את עצמכם בכמה יסתכם חשבון המים שלכם עכשיו, לאחר שהיטל הבצורת נכנס לתוקפו? ואם לא אתם, אז השכן, או הדודה או החברים לעבודה כבר בטח ישאלו, כמה זה עולה לנו? אבל האמת היא שגם אם מאוד תתאמצו לא תוכלו לספק לעצמכם (או לאף אחד אחר) תשובה ברורה לכך - לפחות עד החגים. למה? כי רק אז צפוי להגיע חשבון המים הראשון שלכם בו יחושב ההיטל החדש. במילים אחרות, את התשובה לשאלה "כמה צרכתם", תוכלו לקבל רק כחודש או חודשיים לאחר מעשה ולמעשה לא תהיה לכם שום דרך לדעת, בזמן אמת, האם חרגתם מעל "הקו האדום" שהקצה לכם המחוקק.

במקרים חריגים ייתכן שתוכלו לצפות, פחות או יותר, את מצב צריכת המים החודשית שלכם: אם אתם מאלו שעוקבים בעקביות אחר החשבון ויודעים מראש מהי הצריכה הממוצעת שלכם בכל חודש וחודש בשנה; או אם החלטתם לקחת יוזמה (בעקבות ההיטל החדש) ולעקוב אחר מד המים שלכם בכל יום. גם אז, אגב, כלל לא בטוח שתוכלו לחשב את השינויים הלא צפויים במקלחות, בהשקיית הגינה או בצריכת המים המשותפים בבניין שבו אתם גרים.

אז איפה האחריות של הרשויות, אתם שואלים? (או שאולי התייאשתם מלשאול). גם בעניין הזה מתברר שאתם לבד במערכה. בדיוק כפי שאיש לא דיווח לנו על מצב מי האקוויפר ולכל היותר פנו אלינו כשכבר נחצו כל הקווים האדומים, כך איש אינו חושב שצריך ליידע אותנו במצב חשבון המים שלנו בזמן אמת.

במילים אחרות, אפילו אם תרצו לראות את פילוג הצריכה השנתית שלכם ולהיווכח האם אתם אכן חוסכים או לא והאם הצלחתם לבצע התייעלות כמתבקש - אפילו אז אין לכם סיכוי לקבל מחברת המים את הפירוט הנדרש. העניין הזה נכון, אפילו אם אתם חושדים שהצריכה שלכם גבוהה בגלל בעיה בצנרת, או בשעון המים המיושן בבניין. 

ומה באשר למידע לגבי איכות המים בברזים, או על חלוקת החסכמים שהבטיחו ומה עם שעוני החול למקלחת? איפה כל המידע החשוב הזה, שיכול היה לסייע לכם לחסוך במשאב הטבע היקר? אז נכון ש"ישראל מתייבשת" ונכון שחשוב לדבר על התייעלות וחסכון, אך בסופו של דבר, בין מספר לקוח, מספר מסלקה, מספר רישוי ועוד אלפי פרטי מידע טכניים - מה שבאמת חשוב ומשנה לרשויות ולכם היא השורה התחתונה: כמה זה עולה לנו?

בנקודה הזו צריך לומר את האמת על הצרכן הישראלי: כולנו רגילים לחיות באוברדרפט. מה שתקףן לגבי חשבון הבנק האישי שלנו (או החשבון הלאומי) תקף לרוע המזל גם לגבי חשבון המים שלנו. למעשה, בימים אלה אנו כבר צורכים את הגשמים שיֵרדו פה, בעזרת השם, בחורף הבא וגם את טיפות המים הראשונות שיותפלו לתוך הצנרת שלנו בשנים הבאות.

שינויים בהרגלי הצריכה

אבל אם אתם שואלים את עצמכם מה בכל זאת אפשר לעשות, או יותר נכון מה צריך להיעשות במדינה מתוקנת שמצב משק המים שלה בכי רע? התשובה היא שמעבר להשקעה בחסכון במים, בהתפלה ובטיפול במקורות המים המזוהמים, מעבר להשקעה חינוך ולהסברה ואפילו מעבר להטלת מיסים חדשים - צריך לתת לצרכן הממוצע כלים פשוטים לצאת לקרב על שינוי ההרגלים שלו.

הכלי הראשון בערכת שינוי ההרגלים שהמדינה צריכה לספק לנו צריכה להיות האפשרות לעקוב אחר צריכת המים הביתית והאפשרות להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, בדיוק כפי שניתן היום לעקוב אחר תנועות חשבון הבנק או אחר חשבון הטלפון הנייד.

לשם כך כבר קיימות מספר אפשרויות פשוטות וישימות. למשל, מערכת שמאפשרת לכל צרכן להזין בכל עת את קריאת מד המים שלו למחשב ראשי ולבחון את עקומת השימוש שלו וגם לבדוק את הקריאה שמבצעת חברת המים המקומית.

אפשרות נוספת היא התקנת מערכת ממוחשבת לקריאת מד-המים מרחוק, באופן רציף שיאפשר לצרכן לבדוק את צריכת המים השוטפת שלו ולנסות לתקן אותה מבעוד מועד. מערכת כזו יכולה אפילו לשלוח לנו התרעות על חריגה או קרבה ל"קו האדום" הפרטי שלנו. מערכת כזו תסייע לא רק לצרכן הפרטי אלא גם לרשות המקומית - שתוכל באמצעותה לעקוב אחר חריגות או שימושים ללא היתר, בזמן אמת ולא בדיעבד.