חזקיהו: "האתגר - איזון בין הפחתת סיכון לצמיחה"
המפקח על הבנקים בראיון לירחון הבורסה: "המערכת הבנקאית בישראל יציבה, והפגינה עמידות טובה יותר לזעזועי המשבר בהשוואה למערכות בנקאיות אחרות"
"האתגר שעומד בפני הבנקים: מציאת האיזון הנכון בין הפחתת הסיכון לבין אי-פגיעה משמעותית בצמיחה ובחדשנות". כך אומר המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, בראיון לירחון הבורסה.
- חזקיהו: הרפורמה חסכה ללקוחות 300 מיליון שקל
הנגיד: צריך לחזק ניהול סיכונים בתוך הבנקים
לדברי חזקיהו בראיון, לאחר המשבר, המערכת הבנקאית תתמודד עם שינויים בתמהיל והרכב מקורות הרווח. לדבריו, "לא עוד שיעורי תשואה חריגים מהשקעות במכשירים מורכבים, אלא דגש רב יותר על חזרה לבנקאות מסורתית, שמרנית, המציגה שיעורי תשואה נמוכים יותר".
"המשבר האחרון פגע במערכות פיננסיות ובנקאיות בעולם וגרם אצלנו לחשש מפגיעה במערכות הבנקאיות בארץ. הפיקוח על הבנקים עקב מקרוב ובאופן שוטף אחר התנהלות הבנקים בישראל והגביר את הפיקוח על פעולות שרמת הסיכון בהן גדלה. בין השאר הגברנו את הפיקוח על הפעילות בחו"ל ודרשנו מהתאגידים הבנקאיים לבחון מחדש יעדים ואסטרטגיות מתוך ראייה שמרנית", אמר חזקיהו.
חזקיהו התייחס לראיון להתנהלות הפיקוח מול בנק הפועלים בסוגיית מכירת הנכסים מגובי המשכנתאות (MBS) במהלך 2008: "אחרי זיהוי סיכון מוגבר בהחזקות באג"ח מגובות נכסים, דרשתי מבנק הפועלים להכפיל את ההון המוקצה בגין אחזקותיו אלו לצורך חישוב יחס ההון לרכיבי הסיכון. התערבות זו הובילה את הבנק לממש את תיק ההחזקות בניירות ערך אלו ובדיעבד הותיר מהלך זה את הבנק עם חשיפה נמוכה יותר למשבר".
בהתייחסו לתפקוד הבנקים בישראל לעומת בנקים אחרים בעולם בזמן המשבר, אמר חזקיהו כי "המערכת הבנקאית בישראל יציבה ואיתנה ואכן הפגינה עמידות טובה יותר לזעזועי המשבר בהשוואה למערכות בנקאיות אחרות. איתנות זו ניתנת לייחוס לגורמים רבים, בין השאר לשמרנותה של המערכת הבנקאית בישראל בפעולותיה ולשמרנותו של שוק ההון הישראלי, שהחדשנות בו לא הגיעה לרמות הקיימות באירופה ובארה"ב".
"כך, למשל, השימוש במכשירי איגוח והשימוש במכשירים פיננסיים מורכבים לא נפוץ בישראל, בין היתר כי טרם בשלו ההסדרים החוקיים המלווים פעילות במכשירים אלו", אמר חזקיהו.
"אתגרים לא פשוטים"
"המערכת הבנקאית נמצאה ערב המשבר עם יחסי הלימות הון ורווחיות טובים. כמו כן, ההסתמכות על קווי אשראי בחו"ל וההישענות על פעילות בחו"ל היו נמוכות יחסית. הסבר נוסף כמובן הוא הרגולציה ההדוקה שהמערכת הבנקאית נתונה לה. לפיקוח על הבנקים לדורותיו מגיעה הערכה על פעולותיו להפחתת הסיכונים הפוטנציאליים שלהם חשופה המערכת הבנקאית. בכך אני מכוון להוראות בנושאים כמו החשיפות הגדולות ללווה ולקבוצת לווים וריכוזיות ענפית".
חזקיהו ציין כי הפיקוח על הבנקים בוחן בעין ביקורתית השקעות חדשות של בנקים ישראלים בשווקים המתעוררים: "אם בעבר השקעה בשווקים מתעוררים קודמה בבנקים לאור תרומתה לשיפור התשואה להון, הרי שברמת הסיכונים הגבוהה יותר הקיימת כיום, אנו בוחנים בקפידה בקשות לאישורים לפעילות בשווקים אלו".
בפני המערכת הבנקאית לאחר המשבר הכלכלי עומדים אתגרים לא פשוטים, והמפקח מציין כמה מהם: "אין ספק שהמערכת הבנקאית עתידה לעבור שינויים בעיקר נוכח ההתפתחות בשוקי העולם וברגולציה הפיננסית. המערכת הבנקאית צריכה להתמודד עם דרישות רגולטוריות בנושא מעבר לבאזל 2, חובות פגומים, ניהול סיכונים, ממשל תאגידי, מעבר ל-IFRS ודרישות גילוי נאות".
לפנייה לכתב/ת 
