קציני צה"ל הולכים ומסתבכים? "הבעיה במערכת"
פרופ' אסא כשר והאלוף במיל' יורם יאיר, ממחברי "רוח צה"ל", סבורים שההסתבכויות האחרונות של בכירי צה"ל הן בעיה של המערכת. "צה"ל סומך יותר מדי על האחריות המופלאה של קציניו", אומר כשר. יאיר: "הקצינים לא מבינים שעליהם לשמש מופת גם בדברים שוליים"
"צה"ל סומך יותר מדי על האינטליגנציה הגבוהה, הרצון הטוב והאחריות המופלאה של קציניו. הם אנשים מעולים בדרך כלל, אבל מקצועיות נבחנת תמיד מעבר לאינטליגנציה ומוטיבציה", מסביר פרופ' כשר, "לא צריך לסמוך, אלא לעסוק בנושא האתיקה בצבא בצורה מקצועית כפי שצבאות העולם עושים ואנו לא". לדבריו, "בן אדם מקצועי חייב להיות מצויד בתפיסה בדבר ההתנהגות הראויה שלו, אבל אין רעיון כזה בצה"ל - אתיקה אינה חלק מהמקצועיות".
השבוע נאלץ תת-אלוף עימאד פארס לפרוש מצה"ל, לאחר ששיקר כשדיווח שהיה במכונית עם אשתו בשעה שעשתה תאונה. לפני כחודשיים, מפקד אוגדת עזה לשעבר, תת-אלוף משה (צ'יקו) תמיר, הודה והורשע ב"פרשת הטרקטורון", שבמסגרתה הניח לבנו בן ה-14 לנהוג בטרקטורון צבאי. מסתבך אחר היה מפקד חיל הים, האלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, שספג בחודש מרס הערה מהרמטכ"ל לאחר שדווח שבילה במועדון חשפנות בתל-אביב.
לא כמו מלחמות הגנרלים
"כל המקרים האלו בכלל לא מזכירים את מלחמות הגנרלים של פעם", אומר האלוף יאיר, "אין ספק ביכולת המבצעית של הקצינים הללו למערכת הצבאית ועדיין, על דברים שהם לכאורה שוליים לגמרי באים אתם חשבון כי לא יכול להיות שמפקד בכיר לא ינהג לפי הקוד האתי".
"העניין הוא שמדובר בקצינים קרביים ומבצעיים", מסביר יאיר, "כשהם כבר יוצאים לחופש, הדבר האחרון שיש להם בראש זה המינהלות וההנחיות. הם מזלזלים בזה, זה מעניין להם ת'תחת כי זה לא תחקיר מבצעי - לא מדובר בתקיפת הכור העיראקי. לא מייחסים לכך חשיבות".
אבל הזלזול בכל מה שאינו שייך לזירת הלחימה, מסכימים כשר ויאיר, לא נובע מחדלונם של הקצינים. "הבעיה עמוקה יותר - בעוד שהדרישות האתיות ממפקדים במסגרת רוח צה"ל מחלחלות מעל ומעבר לפעילותם השוטפת הצבאית, הקצינים לא מבינים שהם צריכים לשמש מופת גם בדברים שוליים ולא חשובים", אומר יאיר.
לדברי כשר, "מדובר בחולשה שניתן לראות בהרבה מערכות וגם בצבא. בתחומים בהם חייבים להיות מקצועיים, למשל התחומים הטכנולוגיים - הפעלת טנק או תותח. לכאורה אין טובים מאתנו, אבל בתחומים רבים של התנהגות אנושית סומכים יותר מדי על תכונות אישיות, מכל אלו יש בשפע אבל הן אינן מספיקות".
פחות מדי למה, יותר מדי מה
"נדמה שקצינים כחיילים יודעים לנקוב בשמות הערכים, אבל ממש לא מבינים אותם לעומק", מוסיף כשר, "מתעסקים פחות מדי ב'למה' ויותר מדי ב'מה'". בכל הנוגע לקצונה הבכירה הוא אומר, "יש נטייה להניח
שמאיזשהו רגע מסוים ואילך אדם בסדר כמו שהוא כי הוא בכיר. מעט מאוד מקדישים להתפתחות המקצועית המתמדת שלו ובדרך כלל הכשרתו נעשית בדרך להיות עוד יותר בכיר".
הקוד האתי של צה"ל אמנם כולל ערכים כמו מקצועיות, דוגמה אישית ואמינות, אולם לדברי כשר, בעוד ההצהרות חזקות מאוד, היישום ופיתוח השיטות ולהטמעת ערכי צה"ל והפיכתם חלק מחיי הקצין עדיין לוקות בחסר.
"צריך לפתח שיטות, לקדם תהליך שמכניס לחיי הצבא פתרונות שלא יאפשרו להזיז את הגלגל לאחור", הוא מציע. "בנוסף, אני חושב שמדי כמה שנים צריך לבצע אבחון מקצועי, שיטתי ומקיף של רמת האתיקה של כל צה"ל שיכלול את מידת ההכרה של הערכים, ההבנה שלהם, ההזדהות אתם וההתנהגות על פיהם - מרמת הטירון ועד הקצין הבכיר ביותר. בעשרים השנים האחרונות לא נעשתה עבודה כזאת".
לפנייה לכתב/ת 
