דפדפו אותם: האם ספרי העזרה העצמית עוזרים?

מטופל שלי העיר פעם בפגישה שיש משהו מעצבן בספרי החשיבה החיובית למיניהם. לדעתו, ספרים כאלה נכתבים על ידי אנשים שהם אופטימיים מטבעם, ולא בזכות נוסחה או טכניקה כזו או אחרת. אלה מעלים על הכתב את תהליכי החשיבה הטבעיים שלהם, וכמעט בהתגרות אומרים לקורא שחייו רצופים פסימיות ודאגות: "אתה רואה? זה כל כך פשוט‭."‬ אחרי שקראת, אתה מתוסכל, פסימי עוד יותר באשר לעתידך ובטוח שאתה לוזר מוחלט, מפני שאתה לא מצליח לחשוב ולפעול באופן חיובי כל כך.

ההערכה שכותביהם של ספרי הדרכה לעזרה עצמית, לחשיבה חיובית ולחיים טובים יותר הגיעו לחשיבה כזו באופן טבעי כנראה לא מדויקת. עם זאת, יש הרבה באמירה שהקריאה בספרים כאלה עלולה להיות חוויה מתסכלת, מבלבלת ולא תמיד מועילה.

כדאי לברר לְ מה בכלל מתכוונים כשמדברים על חשיבה חיובית ושלילית, מה משפיע על דפוסי החשיבה שלנו, עד כמה אנחנו שולטים בהם ומה ניתן באמת להפיק כאשר אנחנו מנסים לשנות את תהליכי החשיבה בכוחות עצמנו, בעזרת למידה מטקסט כתוב בלבד.

לשם מה, בעצם, נחוצה לנו היכולת לנהל את תהליכי החשיבה שלנו ולכוון את התוכן של המחשבות, כך שיהיו חיוביות ואופטימיות ולא שליליות וקשות? התשובה הפשוטה היא שאנו חיים בתוך המחשבות שלנו, שהן משפיעות על מצב הרוח שלנו ושמחשבות של דאגה ופחד גורמות לנו סבל והרגשה רעה, בעוד שמחשבות שעיקרן תקווה ועמדות חיוביות מאפשרות לנו להרגיש טוב ולחיות טוב.

התשובה הזו נכונה, אבל לכל הדיסציפלינות השואפות להשפיע על תהליכי החשיבה – הטיפוליות, החינוכיות, הרוחניות, גישות של אימון אישי – יש גם הנחת יסוד עמוקה יותר. על פי הנחה זו, הדרך שבה אנו חושבים על עצמנו, על נסיבות חיינו ועל עתידנו משפיעה בפועל על מה שקורה ועתיד לקרות בחיינו. כלומר, מה שמכונה חשיבה חיובית יניב תוצאות ומהלכים חיוביים בחיים, בעוד שחשיבה שלילית עלולה להסיט את חיינו לנתיבים של כישלון.

הנחה זו איננה מובנת מאליה. חיינו מושפעים גם מנסיבות שאינן תלויות בנו: מצב בריאותנו, המצב הכלכלי האישי והכללי, התנהלות אישית של חברים ובני זוג. יש עוד גורמים רבים שמשפיעים על המצב ועל איכות החיים של כל אחד מאיתנו, ואכן רבים נוטים לייחס את הטוב, ובעיקר את הרע, בחייהם לנתונים חיצוניים.

עם זאת, בנסיבות דומות אנשים שונים יבחרו בדרכי התמודדות שונות וינקטו פעולות שונות כדי להפיק את המיטב ממצב נתון. יעילותה של ההסתגלות שלנו לנסיבות היא שקובעת עד כמה אנחנו אנשים מצליחים ושבעי רצון. כל מה שעוסק בשכלול היכולת של בני אדם להיטיב את חייהם מנסה להגיע לתובנה שבנסיבות חיצוניות נתונות עלינו לנסות לנהל את חיינו באופן יעיל ולשכלל את דרכי ההתמודדות שלנו.

להזמין חשיבה חיובית

אל הנקודה הזאת מכוונת הספרות הענפה שנועדה לשפר את היכולת של אנשים לשלוט בחייהם, להתמודד עם מצוקות ולעזור לעצמם. בדרכים שונות מנסים כותביהם ללמד אותנו לנהל את הנסיבות, לקחת אחריות, להבין שהשליטה נתונה

 בידינו, להכיל או להרחיק מחשבות שליליות, לייצר תכנים של תקווה, של עוצמה ושל יכולת ולכוון את חיינו למקומות הרצויים לנו. יש מגוון עצום של ספרות כזו, שמייצגת דרכים שונות ותיאוריות שונות.

אחד הסוגים הנפוצים, שבעבר היה דומיננטי מאוד, הוא ספרים שעוסקים בהקניית טכניקה של חשיבה חיובית. בספרים כאלה רואים ניתוח של תהליכי חשיבה, כיצד מחשבות שליליות מתפתחות וכיצד ניתן להרחיק אותן ולהזמין במקומן מחשבות חיוביות. ספרים כאלה מקורם בבית היוצר של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ענף חשוב של הפסיכולוגיה שתפס תאוצה בעשורים האחרונים, ובעקבותיו גם הספרים בשיטת "עשה זאת בעצמך‭."‬

בשנים האחרונות אנו עדים בעיקר לגל עצום של ספרות שניתן לכנותה בשם הכללי "רוחנית‭."‬ ספרות זו עוסקת באספקטים רבים של התמודדות, קבלת אחריות והשפעת דרכי החשיבה שלנו על חיינו, על הזולת ועל העולם. במקור זוהי זליגה של השפעה מהמזרח – חוכמה שנרכשה בשנים של התבוננות ואימון מאומץ של נזירים בודהיסטים בבדידות של מנזריהם וניסיון להתאים את החוכמה הזו לחיינו העכשוויים בעולם מודרני, צרכני והישגי.

אלה שתי קבוצות בולטות מתוך שפע רב של ספרים שנועדו לעזור לאנשים לשלוט בחייהם. הריבוי מעיד על שתי תופעות: האחת, המצוקה רבה. אנשים חווים הרבה פחד, חוסר שליטה וצורך בעזרה. השנייה, אף ספר לא נתן את פתרון הקסם המיוחל: שהרי אילו כך היה, לא היה צורך בספרים נוספים.

המכנה המשותף של ספרי ההדרכה, העזרה העצמית וההעמקה הרוחנית הוא שהם מציעים תשובות ופתרונות אוניברסליים, רעיונות אחידים לכל הקוראים באשר הם. אלא שהסיבות שבגללן בני אדם מתקשים לגייס אופטימיות ואנרגיה ולנהל את חייהם על הצד הטוב ביותר אינן אחידות.

לא רק הסוגיות שונות ומגוונות: ענייני עבודה, סוגיות כלכליות, יחסים בינאישיים וזוגיות, עימותים בין בני משפחה וכו‭,'‬ חשוב יותר – התשתית האישיותית והמצב הנפשי של אנשים הנקלעים למצוקות ולקונפליקטים שונים בתכלית בין אדם לחברו ובזמנים שונים במהלך החיים.

מה שמכונה חשיבה שלילית הוא לעיתים קרובות לא רק שורה של הרגלים רעים או היגיינה חשיבתית לקויה, שניתן לטפל בה בעזרת אימון מרוכז. לא אחת מדובר בהפרעות חרדה, בדיכאון או במנגנוני התמודדות שמגדירים את מבנה האישיות ואינם מאפשרים דפוסי חשיבה ותפיסה אחרים.

העשרה ולא ריפוי  

עיון בספרי הדרכה שונים, בעיקר מן הקבוצה ה"רוחנית‭,"‬ יגלה בהם הרבה דברים של טעם. יש שם הרבה אמירות נבונות על טבע האדם, על הקושי שלנו להרפות מן העבר ועל המחירים שהקושי הזה גובה, על כך שאנו מנוהלים על ידי רגשות קשים כמו פחד וכעס, ומדוע עדיף לראות את העולם ממקום של חמלה ואהבה.

הרבה מהתכנים מעוררים אהדה, וניתן ללמוד מהם ולעשות בהם שימוש בהקשרים רבים. אבל כדי ליישם תכנים כאלה באופן מקיף וברמה גבוהה נדרשות, אם לא מיומנות רוחנית גבוהה ואימון ממושך, לפחות בריאות נפשית מצוינת ושלווה יחסית. והרי רבים מהפונים לעיין בספרים שמציעים שלוות נפש עושים זאת בדיוק מפני שהם נמצאים בתקופה סוערת ולא רגועה. לא אחת הקורא בספרי ההדרכה והעזרה סובל בעצם מהפרעה פסיכיאטרית פעילה, שהיא הגורם שאינו מאפשר לו כרגע לנהל את חייו בשליטה וברוגע.

וכאן, כמדומה, לב העניין. ספרי הדרכה, עזרה עצמית, הגות וכל מה שמנסה להיטיב את חיינו באמצעות התבוננות רוחנית, שכלול החשיבה ואימון רגשי ומחשבתי – יכולים להציג זוויות חדשות. הם יכולים להציע ידע חדש או נקודות מבט נוספות על

 העולם, על טבע האדם ועל יחסים. הם יכולים לשכלל את הכלים שבאמצעותם בני אדם מנהלים שיח פנימי של התלבטות. לעיתים הם יכולים להציע כלים לשכלול היכולת האישית, וזאת בדרך כלל כאשר היכולת הבסיסית היא טובה והמצע הראשוני הוא של בריאות ואיזון.

אבל כמענה וכמרפא למשברים אישיים, ובעיקר להפרעות פסיכיאטריות של ממש, הם יאכזבו תמיד, כמו כל מענה שאינו מקצועי, שאינו בנוי על הערכה ואבחון אישיים ושאינו תפור על פי מידותיו האישיות של האדם הספציפי הנזקק לעזרה. כאן גם הנזק הפוטנציאלי הטמון בהם.

אנשים רבים נרתעים מלבקש עזרה אישית מכיוון שמשברים רגשיים או הפרעות המכונות נפשיות נחשבים עדיין סימן לחולשה או לליקוי לא מכובד. אחד מנתיבי המילוט האפשריים הוא החיפוש אחר תשובות בספרי עזרה עצמית והדרכה רוחנית, שנדמה לעיתים – גם אם זו לא כוונתם – שהם מציעים תשובות לכל מצוקה.

במצבים כאלה הקריאה תהווה תחליף לטיפול, והקורא גם לא יזכה לסיוע מקצועי ואישי וגם יגלה שאיננו מצליח ליישם את מה שנכתב בספר, והתסכול והמצוקה שלו רק יעמיקו. במקום של מצוקה אישית משמעותית הדבר הנכון הוא לחפש עזרה שמותאמת לצרכים האישיים.

הכותב הוא פסיכיאטר, פסיכותרפיסט ויועץ למנהלים ולארגונים