רמט: הסחבת שלא נגמרת
הרכישה שמתעכבת: מה סוכם בין אלעזרא לבעלות רמט?
לפני כשנה וחצי חתם איש העסקים אלי אלעזרא על הסכם לפיו תזרים חברת הנדל"ן אפרידר שבבעלותו 20 מיליון שקל לחברת רמט, ובתמורה תקבל 51% מהחברה. במסגרת ההסכם, העניקה אפרידר לאחיות עליזה יפו ומרים דורון אופציית מכר ל-18 חודשים, לפיה יוכלו לחייב את אפרידר לרכוש את שאר מניות החברה, בכפוף להערכת שווי שתינתן על-ידי מעריך מוסכם.
האחיות העניקו לאפרידר אופציית רכש שתוכל להיות ממומשת כעבור 42 חודשים, ולפיה תוכל אפרידר לחייב את האחיות למכור לה את יתרת מניות החברה, גם כן לפי מנגנון הערכת שווי מוסכם. רמט הוערכה באותה תקופה ב-120 מיליון שקל, עם שווי נכסים כולל של כ-240 מיליון שקל והתחייבויות של כ-120 מיליון שקל.
חברה נוספת שעמדה לרכוש את רמט הייתה ש.י.ר שלמה נדל"ן, שבבעלות שלמה שמלצר, שהודיעה כי חתמה על הסכם עקרונות עם רמט לרכישת 80% מהחברה. ואולם, העסקה לא יצאה לפועל.
רמט נוסדה ב-1942 ובנתה מחנות לצבא הבריטי. עם קום המדינה וגלי העלייה הגדולים נרתמה החברה לבניית פרויקטים בנגב ובמרכז הארץ בהיקפים נרחבים, כדי לתת מענה למגורים לעולים החדשים.
בשנות ה-70 לקחה רמט חלק בבניית נתיבי איילון, והחל משנות ה-80 היא עוסקת בפעילות יזמית ומקימה פרויקטים בכל רחבי הארץ. בין היתר הקימה החברה את איצטדיון טדי בירושלים, שדות תעופה, שכונות מגורים, מחלפים, מנהרות וגשרים, לרבות שני גשרים של האדריכל הבינלאומי קלטרווה בפתח-תקווה ובירושלים.
בנוסף, ביצעה החברה עבור חברת נתיבי איילון את מחלף חולות, שיחבר בין ראשון-לציון ואשדוד (כביש 431) בהיקף של כ-135 מיליון שקל. רמט גם החלה בעבודות ההקמה של האצטדיון החדש בנתניה, אך ההתקשרות בין הצדדים הופסקה. בשנים האחרונות הרחיבה החברה את פעילותה בחו"ל, והיא בונה היום פרויקטים באנגליה, בהונגריה, בפולין וברומניה.
לפנייה לכתב/ת 
