בית אחוזה רומי ענק נתגלה בעיר דוד
עדות יוצאת דופן בהיקפה ובעוצמתה לחיי השלטון הרומי בירושלים שלאחר מרד בר-כוכבא: אחוזה אורבנית נמצאה בעיר דוד. ציורי הקיר, הפסלים והעיצוב הארכיטקטוני שלה מעידים כי שימשה כבית פרטי לאצולה הרומית
בשנת 134, לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, הקימו הרומאים על חורבותיה של ירושלים עיר רומית-אלילית בשם איליה קפיטולינה. עתה, יוצאת מבין הריסות הזמן עדות יוצאת דופן בהיקפה ובעוצמתה, לאורח החיים של נציגי השלטון הרומי באיליה קפיטולינה. מבנה גדול מהמאה השלישית לספירה, ככל הנראה בית אחוזה של אדם פרטי אמיד, נחשף לאחרונה בחפירות שעורכת רשות העתיקות ב'חניון גבעתי' שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים. החפירות מתנהלות באתר מטעם רשות העתיקות בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון עמותת אלע"ד.
ynet מדע: כל הכתבות על ציר הזמן
"אף שמימדיו הכוללים של המבנה אינם מצויים בידינו, הרי שבהערכה זהירה ניתן לאמוד כי שטחו משתרע על פני שטח של 1000 מ"ר בקירוב", אומר ד"ר דורון בן עמי, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות יחד עם יאנה צ'חנוביץ. "במרכזו חצר גדולה בלתי מקורה, שהייתה מוקפת עמודים. בין שורות העמודים והחדרים הגובלים בחצר סבבו גלריות. אגפי החדרים התנשאו לגובה שתי קומות והיו מקורים בגגות רעפים".
כמות גדולה של שברי פרסקאות (טיח מעוטר בצביעה) התגלו בעיי מפולותיו, ומהם למדים החופרים שחלק מקירות החדרים טויחו ועוטרו בציורים צבעוניים. דגמי הצביעה שעיטרו את הקירות המטויחים כללו בעיקרם מוטיבים גיאומטריים וצמחיים. עושרו האדריכלי, תכניתו, ובעיקר הממצאים שנתגלו בין חורבותיו, מעידים על אופיו הרומי המובהק של הבניין. הבולטים בין ממצאים אלה: פסלון שיש הנושא דיוקן של מתאגרף ועגיל זהב משובץ אבנים יקרות.
עדות לרעידת אדמה
מעבר לעדות העשירה לחיי הרומאים בירושלים, נושא המבנה עדות לאסון טבע שפקד את הארץ במאה הרביעית. את המבנה, שנבנה במהלך המאה השלישית לספירה, פקד במהלך המאה הרביעית זעזוע שתוצאותיו ניכרות היטב בשטח החפירה: קירות החדרים קרסו ואבני מפולותיהם שנערמו לגבהים ניכרים כיסו את קירות הקומה התחתונה שחלקם עדיין נותר עומד לגובה רב.
פריטים אדריכליים דוגמת עמודים וכותרות כמו גם הפסיפסים והכמות הגדולה של שברי הפרסקאות ששימשו בחדרי הקומה השנייה נתגלו בתוך עיי המפולות. המטבעות שנתגלו בין המפולות ועל רצפותיו, העידו שאת חורבנו של המבנה יש לתארך סביב 360 לסה"נ. דומה שלפנינו עדות ארכיאולוגית לתוצאותיו של רעש האדמה שפקד את אזורנו בשנת 363 לספירה.
"אנחנו לא מכירים מבנים מן התקופה הרומית שנתגלו בארץ ישראל ומציגים תכנית דומה למבנה מעיר-דוד", הוסיף בן-עמי. "הקבלות קרובות בנות הזמן למבנה נמצאות רק באתרים בני המאות השנייה–רביעית לסה"נ שנחפרו בסוריה. כאלו הן 'האחוזות האורבאניות' (urban mansions) מן התקופה הרומית שנתגלו באנטיוכיה, אפמאה ופלמירה. אם נכונה הקבלה זו, הרי שלמרות גודלו ועושרו דומה שהמבנה הנדון שימש במקורו כמבנה פרטי".
לחשיפתו של המבנה הרומי בעיר דוד תרומה משמעותית להבנתנו את היקף הבנייה בעיר הרומית במאות השלישית-רביעית לסה"נ. הוא מהווה עדות ארכיאולוגית ראשונה במעלה להתפשטות ההתיישבות בשלהי התקופה הרומית אל עבר חלקיה הדרומיים של העיר, ומצביעה כי אין עוד מקום לקביעה שרווחה במחקר, ולפיה נותרה גבעת עיר דוד מחוץ לתחומי ההתיישבות הרומית בתקופת אליה קפיטולינה.
