תכשיטים מהים ועוד: ישראליות בזירה הבינלאומית

מחכה לגודו

פרויקט הגמר של רותה רייפן נקרא "מחכה לגודו" בהשראת המחזה הידוע של סמואל בקט. רייפן מסבירה: "בעבודה אני מתייחסת למוטיב הזמן במחזה. בעזרת טכניקה שפיתחתי נוצר חיבור חדש בין פורצלן לבין מתכת. החיבור הזה עוקב אחר מעבר זמן, אחר תהליכים של התיישנות והתכלות מול צמיחה והתחדשות. הפורצלן ממלא את מקומה של אבן החן, והמתכת משמשת לה מסגרת ובסיס. שיטת עבודה המתוכננת והמוקפדת מגוייסת לחיפוש אחר ספונטניות ומקריות המבטאות את טביעת אצבעו של הזמן ולא של האמן".

היצירה של רייפן. חיבור חדש בין פורצלן למתכת (צילום: רן פלוטינצקי)

תיבת נגינה

גילי רוזין יצרה אובייקטים דקורטיביים עשויים מנייר, פלסטיק וכסף בטכניקות מעורבות במסגרת פרוייקט שלו קראה "תיבת נגינה". רוזין מספרת על עבודתה: 

"תוך כדי הניסיון לתרגם מוזיקה לצורות ולצבעים פיתחתי שפה שנעה בין חשיפת שורשים לבין רבדים שנראים, או אולי מתנגנים, ולאו דווקא מוגדרים במילים. יצרתי מאובנים שמעניקים את תחושת התנועה והחיות שהייתה בהם פעם, אובייקטים שאוצרים בהם את נזקי הזמן, לטובה ולרעה, קצת כמו מנגינה נושנה שמזכירה נשכחות".

הפרויקט של גילי רוזין. אובייקטים שאוצרים בתוכם את נזקי הזמן (צילום: רן פלוטינצקי)

ים

הפרויקט של שרון ויזר, תחת השם "Sea", כולל סדרה של בגדי ים מתנפחים שיוצרו בטכניקת שטאנץ ידנית, וכן כובע, תכשיט כתף וצמידי פלסטיק המדמים יצורים ימיים, משובצים באבני קריסטל. ויזר מספרת: "עבודתי מושפעת מהסביבה הימית, סביבה רבת תנועה של צורות אמורפיות הנולדות מריבוי נע של חלקים המתנסחים לשלם אחד. השתמשתי בחומרים זולים וזמינים שניתן גם למחזר. בעבודה אני בודקת באמצעות מניפולציות של ריבוי את גמישותם הסגנונית של החומרים, תוך התמקדות בהפיכה של הזול ליקר, הצפוי לבלתי צפוי, המצוי לבלתי מצוי".

פרט מתוך העבודה של ויזר. מדמה יצורים ימיים (צילום: שירן ולק)

זה כדאי: הקליקו על התמונה כדי לצפות בווידאו שמלווה את יצירתה של ויזר