קנסות של יותר ממיליון שקל על מבריחי מט"ח
רשות המסים הטילה קנסות על משגיח כשרות שנתפס עם 250 אלף אירו, מהמר שניסה להבריח יותר מ-50 אלף ליש"ט, ובישוף שנתפס עם 24,150 אירו ו-14 אלף שקלים
משגיח כשרות נקנס ב-750 אלף שקל ומהמר נקנס ב-200 אלף שקל על ניסיונות הברחה לישראל של מט"ח במזומנים, בניגוד לחוק לאיסור הלבנת הון. זאת, לאחר שמפקחי המכס בנתב"ג מצאו על גופם ובכליהם סכומי כסף גבוהים פי כמה מהסכום המירבי שמותר להביא או להוציא ללא חובת הצהרה (מט"ח בשווי של עד 90 אלף שקל).
- הבורסה מחמירה את העונשים על עברייני הון
חדש: יחידת עילית למאבק בפשיעה המאורגנת
שני מקרים אלו הם חלק מ-13 מקרים של עברייני מטבע שנתפסו במחצית השניה של 2008, ונענשו בוועדה להטלת עיצום כספי שליד רשות המסים.
הקנסות שהוטלו על העבריינים הללו הסתכמו במיליון ושמונת אלפי שקלים. זאת, בנוסף לתפיסת עודפי המט"ח הלא חוקיים, שמוחזרים לאחר תשלום הקנס. הרשות פרסמה היום (ד') את החלטות הוועדה, ולראשונה מפורסמים שמותיהם של חלק מהעבריינים.
משגיח כשרות עם 250 אלף אירו
אחד מהעבריינים שנתפסו הוא משה כהן, שנכנס לישראל שברשותו 250 אלף אירו במזומן. החיפוש על גופו גילה חמש חבילות של שטרות שהוחבאו בחגורת כסף ובגרביים, כאשר כל חבילה הכילה 100 שטרות של 500 אירו.
כהן סיפר בחקירתו כי הוא פנסיונר, שעובד כמשגיח כשרות במסעדה בתל אביב. בעבר היה סוחר בזהב ויהלומים בבלגיה, ובעל חנות לרהיטי יד שניה ומכשירי חשמל באנטוורפן.
במהלך החקירות התברר כי כהן משמש בלדר כספים עבור חתנו, חיים חדד, חלפן במקצועו שמחזיק משרדי חלפנות בבלגיה, לרבות בבורסה ליהלומים. לדבריו, לפי ההנחיות שקיבל, היה עליו להעביר את הכסף לכתובת שתימסר לו בישראל. לאחר מכן טען כי אלמוני ביקש ממנו להפקיד את הכסף בחשבון מסוים בסניף תל אביב של בנק ירושלים.
לשאלה מדוע חתנו לא השתמש בהעברה בנקאית רגילה, ענה: "אני לא מבין בזה ולא יודע אם כל אלה שמחליפים אצלו כספים הם אנשים כשרים שמצהירים על הכל". עוד טען כי חתנו אסר עליו להצהיר על הכסף בבואו לארץ. לשאלתו מה יקרה אם יתפסו אותו במכס, נענה לדבריו, "הכי הרבה תקבל קנס".
כהן טען עוד כי בדרך כלל הוא נקרא מישראל כדי להעביר מעטפות כסף של חתנו בתוך אירופה, וכי זו השליחות הראשונה שלו לישראל. אבל בהמשך חקירתו נכשל בלשונו וחשף כי היו עוד כמה העברות כספים לארץ. לגבי הפעם האחרונה הוא סיפר כי חתנו שלח אותו עם מבלגיה למישהו בהונגריה עם "מעטפה", וממנו המשיך לישראל. לדבריו, קיבל עבור כל שליחות בין 500-700 דולר, ובנוסף את כרטיסי הטיסה והוצאות מלון.
פעילות ענפה ליעדים שונים בחו"ל
כאשר כהן נתפס סותר את עצמו, טען כי בכל הפעמים הקודמות הוא העביר לישראל את סכומי הכסף המותרים בחוק (עד 18 אלף אירו) ולכן לא הצהיר עליהם. אבל מיד לאחר מכן הודה כי בעצם אף פעם הוא לא ספר כמה כסף קבל מחותנו. הוא גם טען תחילה כי לא ספר את מספר הפעמים שבהן ביצע את השליחויות באירופה. "אולי פעם בחודש או חודשיים", אמר.
בהמשך החקירה התקבל דו"ח מפורט של תנועותיו של כהן מישראל ובחזרה, ונחשפה פעילות ענפה שלו ליעדים שונים בחו"ל לעתים לתקופות קצרות. ב-2006 הוא נסע עשר פעמים לבלגיה ואיטליה. ב-2007 הוא נסע 17 פעמים גם ליוון, אנגליה, צרפת, שוויץ, אוסטריה ודרום אפריקה, בנוסף ליעדים בבלגיה ובאיטליה. ב-2008 עד לתפיסתו באוגוסט, הוא נסע 12 פעמים - שוב לבלגיה, אנגליה ואוסטריה, וגם לספרד, הונגריה ותאילנד.
"עולה בבירור כי דפוס הפעולה של הבלדרות נושא אופי מקצועי, לאור נסיעותיו הרבות ליעדים שונים, כיסוי הוצאותיו על ידי חתנו והתשלומים שהוא מקבל עבור שירותי הבלדרות, כשהאיש איננו בודק את תכולת המעטפות, ולא יודע מי הגורם אליו יועברו הכספים ומה מטרתם", נאמר בהחלטת הוועדה.
כשהוכחה אמינותו המפוקפקת, נדחתה טענתו שהכסף מיועד לרכישת דירה בישראל עבור בתו הנשואה למפעילו חדד. הוועדה לא האמינה גם לטענות נוספות שנועדו להציל את עורו, כאילו מדובר ב"אדם מבולבל" או ש"תפיסת הכסף תמוטט את חתנו מבחינה כלכלית", בהיעדר אסמכתאות.
הקנס שהוטל עליו, 750 אלף שקל, היה הגבוה ביותר שבעונשי הוועדה, אבל הוא יצא בזול, שכן בסמכות הוועדה לגזור קנס יחסי לסכום ההברחה. בעבר הלא רחוק נגזר קנס בסך שני מיליון שקל על מי שניסה להבריח 487 אלף ליש"ט. משגיח הכשרות היה צפוי לקנס מרבי עד 5.8 מיליון שקל. הוא ערער גם על המעט שקיבל, וטרם התקבלה החלטה בעניין.
חמישים אלף ליש"ט בשטרות של 20
העונש השני החמור בגובהו, קנס של 200 אלף שקל, נגזר על מהמר, שניסה להבריח 54,460 ליש"ט. הוא נתפס כשניסה לעבור במסלול הירוק, ועורר את חשדם של מפקחי המכס. בחיפוש שנערך במטענו התגלה הכסף בשטרות של 20 ליש"ט.
האיש טען בחקירתו כי הוא מתפרנס משותפות בעסקי יבוא של קפה, ואת רוב הכסף - 45,000 ליש"ט - הרוויח ביושר בהימורים באחד מבתי הקזינו של לונדון. לדבריו, הוא בעצם הימר על כספו, לאחר שהוציא מהארץ כ-13,000 ליש"ט שווי ערך ל-87 אלף שקל שהם על גבול התקרה המותרת בחוק הלבנת הון לייצוא ללא הצהרה.
חוקריו ביקשו לאמת את טענתו בהצגת מסמכים של הקזינו המאשרים את זכיותיו. הוא הציג מספר טבעות נייר שבהן נוהגים לצרור שטרות כסף, עליהן הודפס הסכום של 1,000 ליש"ט, אבל הן לא התקבלו כהוכחה, כי היו ללא חותמת או חתימה. כשנוכח כי חוקריו דחקו אותו למבוי סתום, הוא סירב להשיב על שאלות נוספות ושמר על זכות השתיקה.
המהמר לא השלים עם הקנס הגבוה שהוטל עליו וערער בבית משפט השלום בראשל"צ בטענות טכניות. השופט החזיר את תיקו לוועדה, וזו התפשרה אתו על קנס של 160 אלף שקל.
קנסות נמוכים לעבירות ראשונות
במקרים נוספים נגזרו קנסות נמוכים יחסית על אנשים שהוועדה שוכנעה כי זו להם העבירה הראשונה על חוק איסור הלבנת הון. כך למשל הוטל קנס של 25 אלף שקל על תושב חולון - לדבריו, עובד שכיר בחנות לכלי עבודה - שחזר מאוזבקיסטן כשבמטענו 40 אלף דולר. לדבריו, מדובר בעמלה שקבל על "סגירת עסקה באבני חן".
כמו כן, הוטל קנס בסך 15 אלף שקל על אדם שהציג עצמו כמתווך אשר פעל על הקו ישראל-גרוזיה, לאחר שניסה להבריח 50 אלף אירו ו-10,000 דולר. הוא טען שהכסף בא לו מעמלות תיווך ב"עסקאות טלפוניות" בין רוסיה למדינות אירופה. כשחוקרי המכס לחצו אותו הוא טען כי יש לו גם "עסקים ביטחוניים" בתיווך בין "הממשלה לישראלים שמאמנים אנשי ביטחון בגרוזיה". הוא התקשה להציג הוכחות, ונענש.
קנס של 5,000 שקל נגזר על אדם שניסה להבריח 54 אלף דולר. לדבריו מקור הכסף ב"הכנסות נכסים השייכים למשפחתו שנותרו באיראן", אותם העבירו אליו אנשי קשר באירופה, מכרים שלו לטענתו. עוד טען כי הכסף מיועד "לבתי יתומים ומוסדות חינוך דתיים" בישראל.
קנס של 5,000 שקל הוטל גם על בישוף שנתפס עם 24,150 אירו ו-14,000 שקל. לדבריו, הכסף האירופי הוא תרומות שאסף לשיפוץ מנזר ביפו השייך לכנסייתו. את השקלים, לדבריו, הוא הביא מהארץ וסחב אותם לכל אורך הדרך "מחשש שבישראל יגנבו אותם".
הוועדה דנה גם במקרה של עורך דין שקבל צ'ק בנקאי על סך כ-20 מיליון ליש"ט ולא הצהיר עליו כנדרש בחוק בגלל הסכום הענקי. הצ'ק הגיע ארצה באמצעות חברת הבלדות הבינלאומית DHL, והתגלה בסריקה שנערכה למטעני החברה בנתב"ג.
עורך הדין הוכיח כי מדובר בירושה שהעביר אליו האפוטרופוס הכללי בג'מאיקה ליורש חוקי שהוא מייצג. הוא טען שלא היה מודע לחובת הדיווח בנסיבות הכשרות של העברת הכסף. הוועדה מצאה כי מדובר יותר בעבירה טכנית, והסתפקה בגזירת קנס סמלי של 1,000 שקל.
