הלכות זהירות בדרכים

פרשת עגלה ערופה היא אחת הפרשות היותר מזעזעות שבתורה. "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ" (דברים כא). באים הזקנים של העיר הקרובה לנחל איתן ועורפים שם עגלת בקר. אחר כך הם רוחצים את ידיהם על העגלה הערופה בנחל ואומרים: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ".

עגלה ערופה בימינו

כשנרצחה ילדה בבית ספר בקצרין פנה אלי אדם שכאב מאוד את הרצח וביקש ממני להביא עגלה ולערוף אותה ברוב עם בנהר הירדן ולומר את הנוסח הכתוב בתורה. הוא אמר שלדעתו הציבור יזדעזע כל כך מהעריפה של העגלה הזאת שיבין כי אי אפשר להשאיר את המצב על כנו שכל כך הרבה אנשים נרצחים על דברים של מה בכך ואנו חוזרים לשלוות נפש. משום מה הריגה של עגלת בקר מזעזעת יותר מרצח של נהגים בכביש או של אנשים אלימים בבתי ספר.

מרחק בלימה - מהו אנוס ומהו שוגג?

בהלכות רוצח בשגגה יש הבדל בין דרך ירידה לדרך עליה. מכאן לנסיעה שהיא כמו "דרך ירידה". שטבע המכונית היא לנסוע קדימה מכח התאוצה. חובה על האדם להעריך את הכוח של המכונית שלו ולזרז את עצמו ולתקן את מעשיו. ואם לא עשה כן – יגלה.

חובת הנהג בתאונה משולשת – כוח כוחו

כתוב ברמב"ם שם: "נשמט הברזל מקתו והרג - הרי זה גולה. נשמט הברזל מן העץ המתבקע - אינו גולה מפני שאין זה מכחו אלא מכח כחו ונמצא כמו אונס". שאין מוטל על האדם לחשוב כל כך רחוק שמא הברזל של הגרזן יעוף לכיוון העץ המתבקע ויעוף ממנו לכיון האדם הנהרג. שזה נקרא "כוח כוחו" ואנוס. אך בנזיקין אנו יודעים שכוח כוחו בדבר המצוי - חייב עליו.

תקלה במכונית או בור בכביש שגרם תאונה

אוטו שלא היה תקין. ודחה הבעלים את הטיפול באוטו בדבר שקשור לביטחון. כגון מעצורים. או צמיגים או הגה וכד'. ואחר כך התפוצץ הצמיג או השתחררו המעצורים. הרי זה כמו דבר שידע בו ושכחו – שגולה. וזה יותר חמור כיון שבסופו של דבר הוא הרגו בידים. אף על פי כן שנאנס לשם כן.

נסיעה של שתוי או עייף

בשו"ע

(אורח חיים סימן קכח לח) כתוב על כהן. "שתה רביעית יין בבת אחת - לא ישא את כפיו". רביעית יין היא שמונים ושש גרם. דהיינו פחות מחצי כוס קטנה. אם שתה יין בכמות כזו – ראשו לא צלול מספיק לגבי נשיאת כפים. מה דינו לגבי נהיגה?

כהן שהרג בשוגג

בשו"ע (אורח חיים סימן קכח לה) "כהן שהרג את הנפש אפילו בשוגג לא ישא את כפיו אפילו עשה תשובה". מו"ר הרב מרדכי אליהו שליט"א אומר כי אם כהן שתה יין או משקה חריף והרג בתאונה – לא ישא כפיו.

נהיגה נינוחה - ואהבת לרעך כמוך

צריך להזהר לא לסנוור באורות גבוהים לא מקדימה ולא מאחורה. לא לחתוך מכונית בעקיפה למרות שאתה יודע שהוא לא יתנגש בך. לא לעקוף תור ברמזור למרות שיש נהגי שמרשים לעצמם לעקוף תור ברמזורים. לכן גם תחסום מכוניות אחרות זמנית או בחניה. יש בזה נוסך לכל גם גזל זמן. וגם בענין חניה צריך לשים לב לא להיכנס לחניה שמישהו אחר התכוון להיכנס אליה. למרות שעל פי הדין החניה היא לא שלו – הוא לא קנה אותה. אבל אל תעשה לחברך מה שאתה לא רוצה שיעשו לך.

לימוד תורה בדרך - אל תרגזו בדרך

יקח לו אדם סט של שיעורי תורה לשעות של פקקים. שאם ייתקע בפקק בדרך שלא יתרגז ויזיק לעצמו, אלא ינצל את הזמן ללמוד תורה בנחת רוח.

טלפון תוך כדי נהיגה

אסור לנהג להסיח דעתו מהנהיגה. וידועים היום מקרים רבים של אנשים שנפגעו תוך כדי דיבור בטלפון תוך כדי נהיגה. והטוב ביותר לכבות את המכשיר בשעת נהיגה. ואם חייב לענות יתן לאנשים אחרים. או שיענה ויאמר אני בנהיגה. ולא יאמר: לי זה לא יקרה. ודבר זה מוטל כל על המתקשר מביתו ששומע כי חברו נוהג ברכב שיאמר לו אני לא רוצה להכשלך אתקשר אליך אחר כך.

לא לנסוע בזמן לחוץ – בערב שבת

מורי ורבי הרב שליט"א אומר: אם רוצה לנסוע בערב שבת מחוץ לעיר, למשל מירושלים לבני ברק, יחשב את זמן הנסיעה בערב שבת כפול מזמן הנסיעה שבכל יום, ולכן אם זמן הנסיעה הוא שעה, יקדים ויצא שעתיים, וכן על זה הדרך. שלא יבא לידי חילול שבת כתוצאה מפקקי תנועה או שאר עיכובים בדרך, ובפרט בעונת הגשמים, וכן כדי שגם הנהג יוכל לחזור לביתו ולא יחלל את השבת.