מה יחס היהדות לכפייה דתית?
שאלה:
מה יחס היהדות על כפיית האמונה שלך על אחרים?
תשובה:
שלום וברכה.
אחד היסודות המרכזיים של היהדות הוא אפשרות הבחירה החופשית, כדברי הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו... אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם, ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחִלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן! אלא, כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם; או חכם או סכל; ... ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה.... ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר: 'ראה נתתי לפניך היום את החיים', וכתיב, 'ראה אנכי נותן לפניכם היום', כלומר, שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה - בין טובים בין רעים". (רמב"ם הלכות תשובה פרק ה א-ג).
בלעדי יסוד זה, אין משמעות למעשה האדם, ואין היגיון מוסרי בשכר ועונש.
ממילא ברור, שגם כפיית אדם על אחר, אין בה תועלת רוחנית ודתית, כי אדם העושה מעשה תחת כפיה, נחשב אנוס, שאין מעשיו נחשבים לא לחיוב ולא לשלילה.
הרב קוק זצ"ל הביע זאת באחת מאגרותיו, וכתב: "עִם אהבתי ללמוד וללמד את יסודי הדיעות שלנו, רחוק אני מלדרוש שלטון על דיעותיו של איזה איש שיהיה, שהוא בימינו דבר שאינו נשמע". (אגרות ראי"ה א, יח).
מסוף דבריו משמע, שעקרונית יש מקום לכפיה, ורק בימינו אין הדבר מקובל. ואכן, תלמידו (ר' משה זיידל) שאלו על כוונתו. הרב קוק השיב, שמבחינה עקרונית, יש מצבים בהם יש מקום לכפיה דתית, והיינו, כאשר דעה או התנהגות מסוימת עלולה להזיק לכלל. כיוון שגם דעות שליליות עלולות להשפיע על המעשים, "מפני שהמעשים נגררים בעל כורחנו, ברב או במעט אחרי הדעות. אם כן, למשל, שיסכים אדם בלבבו שאין שום עָוֶול ברציחה הוא ודאי חטא, שאם ההסכמה הזאת תפריח - יהרס קיום העולם ... על כורחנו, אנו למדים שיש גבול לחופש הדעות". (אגרות ראי"ה א, כ). כלומר, מבחינה עקרונית יש גבול לחופש הדעות, אולם בפועל, בימינו, הדבר קשה מאד למימוש.
בזמננו, ישנם אנשים ומפלגות המנסים לחייב אנשים בהתנהגות מסוימת, שאינה מקובלת עליהם מבחינת אמונתם. טענת המחייבים היא, שאינם רוצים לכוף את התנהגות היחיד, מלבד בנושאים העלולים להזיק לכלל, כמו התנהגות ברשות הרבים (שבת, מכירת חמץ בפסח ועוד), או מעשים העלולים לגרום לקרע בעם. (נישואין שאינם כדת משה וישראל).
לסיכום: עקרונית, היהדות שוללת כפייה דתית, אלא אם כן היא באה למנוע נזק מאחרים. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
יש לכם שאלה? רבני צהר עונים בפרוייקט החדשו"ת של ynet ובבית ההוראה "CALL ההלכה" - טל': 1-800-200-377 בימים א' עד ה' - בין 19:00 ל-23:00.
מומלצים
