פינוקיו, מאחוריך: למה אנחנו משקרים?

לאחרונה סערו הרוחות כאשר תא"ל עימאד פארס, "מפקד ולוחם רב-זכויות והישגים‭,"‬ כפי שכינה אותו הרמטכ"ל, נתפס משקר ונאלץ להתפטר מצה"ל. והשקר? קטן וטיפשי, כמעט בנאלי. הוא נתן לאשתו לנהוג ברכב שצה"ל העמיד לרשותו ושיקר שישב לידה כשעשתה תאונה. איאמירת האמת הכסת"חית הזאת נתפסה על ידי הרמטכ"ל כמעשה חמור: "אין בפועלו המרשים כדי להתעלם מחומרת המעשה שביצע‭,"‬ אמר אשכנזי.

המוזר הוא שבקריירה המפוארת שזקף פארס לזכותו נרשמו בעבר אירועים מביכים, שעל חלקם גם נשפט והורשע, כמו התנהגות אלימה כלפי נהגו האישי, שימוש בנשק לציד חיות בר והסתבכות בקטטה עם שוטרי משטרת ישראל. על כל אלה עברו בצה"ל בשתיקה, ואילו שקר קטן וילדותי עלה לו בקריירה צבאית רבת-משמעות. איך זה ייתכן?

"מבחינת נורמות ההתנהגות המבצעיות של צה"ל, המוסר הוא תשתיתי, סמלי ומציל חיים‭,"‬ מסביר פרופ' יוסי זהר, מנהל מחלקה פסיכיאטרית והמרפאה להפרעות חרדה במרכז הרפואי שיבא ונשיא הארגון האירופי לנוירופסיכופרמקולוגיה. "כיוון שהצבא הוא גוף שנלחם, ובידיו האחריות לשמירת החיים, סטייה מהאמת עלולה להרוג. כך למשל אם מפענח תצלומי אוויר ישקר לגבי הזיהוי, התוצאה עלולה לעלות בחייהם של חיילים. לכן צה"ל מעכל יחסית בקלות התעללות או התנהגות לא נורמטיבית אחרת, אבל מוקיע שקר‭."‬

אופי או נסיבות? 

אבל לא רק בצבא, מתברר, שקר שמתגלה הופך לנו את השמיים ואת הארץ ומקומם אותנו. מה יש בו שהוא מקפיץ כל כך, מרגיז, מעליב וגורר שורה של תגובות רגשיות מלאות תיעוב וזעם? "שקר, כל שקר כמעט, פוגע ברמת האמון הבסיסית,

 הראשונית, שאנו נותנים באדם. החל מהדמויות הקרובות לנו ביותר, כמו הורים וקרובי משפחה, ועד חברויות שאנחנו יוצרים במהלך השנים במעגלי החיים השונים‭,"‬ מסבירה אביבה איזנברג, פסיכולוגית קלינית בכירה מהמרכז הרפואי קפלן.

"ברגע שהאמון האוטומטי והראשוני הזה מופר, משהו עמוק ובסיסי נשבר. מכאן צומחת עוצמת הפגיעה. מצד שני, אולי לא נעים להודות, אבל רובנו, אם לא כולנו, בנסיבות חיים מסוימות, משקרים. כי לשקר נחשב דבר אנושי קדום שאפילו זכה להתייחסות בעשרת הדיברות: 'לא תענה ברעך עד שקר‭."'‬

"במצבי לחץ ודחק רובנו משקרים ומעגלים פינות. זוהי תכונה טבעית ואנושית‭,"‬ מוסיף פרופ' זהר. "מי מאיתנו לא תירץ איחור: 'יצאתי בזמן אבל היו פקקים‭,'‬ ומי מאיתנו לא שומע לפחות אחת לשבוע את המשפט: 'שלחתי, כנראה שלא קיבלת‭"?'‬

לדבריו, שקר שמחליק פינות - לא רק שהוא לא מיותר או מגונה, הוא אפילו הכרחי כמונע חיכוכים, אי-הבנות וכעסים מיותרים. "האמירה 'כולם משקרים לכולם כל הזמן' מקוממת אבל מדויקת. מה שמשתנה הוא המידתיות, שמגדירה את השקר כאירוע חד-פעמי או כדפוס חיים, כשקר קטן ולא מזיק או כהונאה גדולה‭."‬

אצל חלק מהאנשים הצורך לשקר נובע מהפרעת אישיות או מקו אופי, ואילו אצל אלה שנחשבים שקרנים מזדמנים "קלים‭,"‬ נסיבות חיים, כמו מתח, ובעיקר "לא נעים לי‭,"‬ הם שגורמים להם להוציא דבר שקר מפיהם. אז מה גורם לכך שאחד הופך שקרן פתולוגי ושני משקר לעיתים רחוקות בלבד?

התשובה, כמו תמיד, נמצאת רחוק בילדות. "כשילד בא בוכה לאמא שכואבת לו הבטן, בין אם זו אמת קלינית או פנטזיה, והיא לא מאמינה לו ולא מגיבה באמפתיה לצער האמיתי או המדומה שלו, הוא מרגיש שהיא דוחה אותו‭,"‬ מסביר מאיר נדב, הפסיכולוג הראשי של המרכז הרפואי סורוקה.

"במצב כזה, הילד למד מגיל צעיר מאוד והפנים שאין לו על מי לסמוך, כי כשהיה חלש וביקש התייחסות הוא נדחה. וכך, בעיוות שנוצר בתפיסת העולם שלו, שאותו הוא תופס ככאוטי ובלתי יציב, כדי לחיות עם עצמו בשלום יחסית הוא בונה לעצמו עולם מדומיין. וכפי שהוא מסדר לעצמו תפאורת חיים חליפית, כך הוא עושה גם לאחרים. שקרן כזה מרשה לעצמו להמציא ולשקר עד שהוא נתפס. כי דינה של האמת, בסופו של דבר, לצוף ולהתגלות‭."‬

כתבה שהתפרסמה ב'זמנים בריאים' בעבר עסקה בילדים משקרים ובמגוון הסיבות שגורמות להם לשקר. לא פעם זה בגלל תמימותם, בגלל הנטייה הילדותית להגזים או בגלל הקושי להבדיל בין דמיון למציאות. ילדים משקרים גם כדי להתחמק מעונש או כדי להרגיש שולטים במצב. בחלק מהמקרים, כפי שעלה בכתבה, ילדים משקרים בגלל הצורך להימנע מכאב, כדי שחולשתם לא תשתקף בחברה, ולפעמים אף כדי לקבל תשומת לב.

"הילד מבין שכדי להתקיים בשלום בחברה של הגדולים, אפילו עם חבריו שגדלו, יש פה ושם צורך להחליק דברים. להמציא איזה שקר קטן, חסר תוצאה דרמטית הרת אסון. שקר לבן כזה, שנחוץ חברתית והוא חלק מהקוד הלא מדובר של הבון-טון החברתי‭,"‬ אומר פרופ' זהר.

לדבריו, בכל אחד מקצות האמת והשקר ממוקמים טיפוסים הלוקים באישיות חולנית. בקצה האחד נמצא הצדקן לכאורה. זה שאסור לו מטעם עצמו, בתכלית האיסור, לשקר. אפילו במחיר של הכשלה עצמית. "אדם כזה סובל מהפרעה כפייתית והוא חסר את היכולת להתגמש עם האמת. הוא ידייק וידקדק, ישלם מחירים ויסבול לכאורה בגלל האמת הקדושה‭,"‬ אומר פרופ' זהר.

"בקצה השני ממוקם השקרן הפתולוגי, חסר המוסר, שכל חייו הם מצג שווא. הוא משקר מבלי ששפת גופו תסגיר אותו, עד שהוא יכול אפילו להטעות את הפוליגרף. ואילו באמצע, בין שני הקטבים האלה, בנסיבות שונות, בזמנים שונים וברמות אחרות, נמצא כל אחד ואחד מאיתנו‭."‬

מחיר השקר 

תהיה אשר תהיה דמות השקרן, הוא לעולם יעורר בנו זעם. אבל מה קורה לנו כשאנחנו נתפסים משקרים? "מערכת יחסים אישית, קרובה ואינטימית, או ברמת מעסיק-עובד, היא קודם כל מערכת המושתתת על אמון, וכששקר ששיקרנו מתגלה -אנחנו נתפסים לא רק כשקרנים, שזו הנחותה שבתכונות, אלא גם כשוברי אמון וביטחון‭,"‬ אומרת אביבה איזנברג. "הרי מי

 ששיקרנו לו בטח בנו בתמימותו, ואנחנו פגענו בו ובמערכת היחסים שהייתה בינינו. מרגע שהשקר מתגלה, היחסים עם מי שחשף אותנו כבר יוגדרו לרעתנו‭."‬

לדברי מאיר נדב, האמת קשורה במוסר, וכשאנחנו נתפסים משקרים, עברנו על מידה נאצלת זו. אנחנו נתפסים לא רק כלא אמינים, אלא גם כמי שאי אפשר לבטוח בהם. "לכן‭,"‬ הוא אומר, "להיתפס בשקר זה להיתפס עם המכנסיים למטה. זה הכי נחות ומשפיל שאפשר‭."‬

פגיעתו של השקר הרסנית במיוחד במערכת הזוגית, שממילא נחשבת למקום רגיש, פגיע ושביר. "שקר וקשר הם אותה מילה בהיפוך אותיות, וזה לא מקרי‭,"‬ מסבירה דיאנה אדלמן, יועצת משפחתית וזוגית. "כי כשמתקיים האחד, מתבטל השני, ובמקום שיש בו אמון, אינטימיות וחברות אין מקום לשקר, ולהפך. לכן כשאחד מבני הזוג נתפס משקר - מתערער, בדרך כלל לצמיתות, האמון האינטימי שנרקם בעבר בחוזה הראשוני והתמים שכרתו ביניהם בני הזוג‭." ‬

פגיעה באמון האינטימי, לדבריה, קשה לשיקום. אם בכל זאת מחליטים לא לפרק את החבילה, אבל לא פונים לייעוץ זוגי וגם לא מנסחים חוזה נישואים חדש ומאוורר יותר – נותרים שני אנשים שמכונים עדיין זוג, אבל הם מתוסכלים, חיים תוך האשמות הדדיות, באווירת חשדנות ובנפרדות, כאשר כל אחד מהם מוצא לעצמו מעגל חיים נפרד ולא בהכרח מפצה.

סוגי שקרנים

המומחים מבחינים בין טיפוסי שקרנים שונים, המניעים שלהם והתגובות שלנו אליהם:

השקרן הלבן

בעיני החברה זה נחשב לגיטימי, כי "לא צריך להגיד תמיד את כל האמת‭."‬ אותו שקרן יכול להיות גם הרופא שיגיד לחולה רק את מה שהוא רוצה לשמוע ולא את האמת, שחייו בסכנה, או הפוליטיקאי, שמבטיח שאו-טו-טו המדינה יוצאת מהמשבר הכלכלי, כשהוא עדיין בעיצומו או בשיאו.

הסיבה: רצון להחמיא, להיתפס כמיטיב, ליישר מחלוקות.

התגובה: אנחנו מוחלים על השקרים האלה, מהנהנים בראש ועוברים הלאה בלי שניפגע.

מעגל הפינות 

בקבוצה זו גרים השקרנים-לייט, ממשפחת המגזימים או המסתדרניקים. הם ישקרו שאיחרו בגלל פנצ'ר, שזה לא הם אלא הילד שאכל את העוגייה. הם יהיו ליד האמת, אבל לא תמיד בתוכה.

הסיבה: שייצאו טוב, ובעיקר כדי שלא יכעסו עליהם.

התגובה: מעבירים אותה. זה קצת מרגיז, אבל על פי רוב נסלח.

מספר האמת החלקית 

אצלו תמיד יהיה חסר משהו בתיאור ובדרך כלל לטובתו. ייקח זמן עד שנבחין שזו לא כל האמת, ואז זה ייתפס בעינינו כשקר. למשל, מישהו שסיפר שהחליט בסוף לא לנסוע לחו"ל ורק 'שכח' לספר שאשתו הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ.

הסיבה: להצטייר בעיני אחרים כשולט במצב.

התגובה: כעס ואי-אמון.

השקרן הרומנטי 

דמות חלקלקה, רבת-קסם טבעי, שמפזרת מילות אהבה, הבטחות ופנטזיה. המאהב הרומנטי הזה נאלח במיוחד, כי את

 סיפוקו הוא משיג מאמון שנשים רוחשות לו. בעוד שבתחומי חיים אחרים הוא בדרך כלל שומר על אמינות, כשזה נוגע ליחסים ולרומנטיקה הוא מאבד אותה והופך לשקרן.

הסיבה: רצון להקסים, להשיג שליטה ולקבל התאהבות מהירה.

התגובה: אמוציונלית וקשה. האישה מרגישה מרומה ומטומטמת שלא חשדה בפנטזיות של המאהב.

השקרן המתחזה 

בדרך כלל אהודות על טיפוס זה דמויות סוכן המוסד, הטייס באל-על או בן העשירים משווייץ. הוא מפתח נאמנות לדמויות שהוא ממציא, ומהמקום הזה הוא ממשיך לטוות שקרים, להפיל בפח ולעקוץ קורבנות, שבגלל האמון שהם רוחשים לו הם מלווים לו כסף, חותמים לו על ערבויות ועוד. אצל שקרן פתולוגי חסרה ההפנמה הבסיסית ששקר הוא דבר לא תקין והרסני.

הסיבה: לגנוב דעת ולהשיג יתרונות כלכליים וחברתיים ללא מאמץ. 

התגובה: כעס והלם.

השקרן הסדרתי 

השקר הפך אצלו במרוצת השנים לטבע שני. הוא זורע שקרים בכל צומת בחייו ולכל אדם שנקרה בדרכו. הוא גם עסוק בלעמוד על המשמר, ובלבד שלא ייתפס.

הסיבה: על פי רוב הפרעת אישיות, אבל גם סיבות פליליות.

התגובה: נידוי וביטול קשרים.

השקרן הגרנדיוזי

אם תשאלו אותו, הוא ממש לא משקר, אולי רק קצת מגזים. כך למשל כשהוא חולה, חום גופו הוא תמיד מעל ‭39.4‬ מעלות, מסעדת הפועלים שאליה הזדמן הייתה הכי טובה בעולם. הכל אצלו גדול ומועצם, גם כשהמציאות לא ממש נראית כך.

הסיבה: לזכות ביתרון, להרשים, לגרום לכך שיעריכו אותו ושיקנאו בו.

התגובה: זלזול וחוסר התייחסות רצינית.