העורך השבדי ל-ynet: תעמולה וולגרית של ליברמן
בראיון ל-ynet הסביר עורך "אפטונבלדט" מדוע פרסם את הכתבות המאשימות את צה"ל בסחר באיברי פלסטינים, ולמה לא ביקש תגובה. על הסערה שחולל, אמר: "פופוליסטים ימנים בישראל, במיוחד ליברמן, ניצלו את הפרסום למטרות אישיות"
עורך העיתון בשבדיה הזכיר בדבריו את שר החוץ: "פופוליסטים ימנים בישראל, במיוחד ליברמן, ניצלו את הפרסום למטרותיהם האישיות. אני רק יכול לנחש למה. ממשלת ישראל הופכת יותר ויותר מבודדת בדעותיה בעולם. לדעתי, צריך להבין את התגובה של הגורמים הרשמיים בה, כקשורה לדעות מקומיות-פנימיות בישראל, והן פוגעות בישראל".
אתר העיתון השבדי. הכתבה שעוררה זעם בישראל
אתמול, למרות המשבר ביחסי ישראל-שבדיה על רקע סירובה של האחרונה להתנצל על הכתבה, התפרסמה בעיתון כתבה שנייה בעניין. שניים מכתבי העיתון שבו לכפר אום א-תין בצפון הגדה, שבו נהרג בילאל אחמד ראנם, בן 19 ב-1992. "אמא אף פעם לא הפסיקה לסבול, אף פעם לא הפסיקה לתהות", אמרו אחיו.
"שלחנו כתבים שוב לגדה המערבית ושאלנו את המשפחה שוב האם היא עומדת מאחורי הסיפור, כי היו שמועות רבות על אמיתות הפרטים ורצינו להפריך אותן", הוא הסביר. "זה אמנם לא מוכיח דבר עובדתית, אלא רק את הטענות שנותרו וזו הסיבה לפרסום הכתבה".
"זה לא חדשות, אלא הבעת דעה"
לשאלה מדוע לא אימת את הנתונים שנמסרו מהמשפחה הפלסטינית עם גורמים בצה"ל, השיב: "זו לא כתבת חדשות, אלא הבעת דעה של כותב שהביט במצב וקיים דיון על מה שהוא חושב. הסחר באיברים היא שאלה והוא חושב שיש לחקור זאת. אפשר לחשוב שזה רעיון רע או טוב, אבל זו לא תעמולה אנטישמית".
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושורה של שרים, בהם ליברמן דרשו מממשלת שבדיה לגנות את הפרסום והנושא אף עלה בישיבת הממשלה השבועית. הלין סבור שהבקשה רחוקה מלהתקיים. "אני לא חושב שממשלת שבדיה תגנה את הפרסום", הוא אומר. "שבדיה מוקירה את חופש הביטוי כמו גם ישראל, כמדינה דמוקרטית".
לאחר הפרסום הואשם העיתון בנטיותיו השמאלניות והאנטישמיות. "אנחנו לא עיתון אנטישמי. רוב הכותבים הם סוציאל-דמוקרטים, זה נכון, אך רחוקים מאנטישמיות", מבהיר העורך בתגובה. "אני מאוד רחוק מגזען או נאצי ועצוב לראות שהגורמים הרשמיים חייבים להעלות את ההיסטוריה הנוראית של השואה. רק אתמול שמענו את ליברמן יוצא גם נגד נורווגיה. זו פשוט טרגדיה - הם קופצים על כל הזדמנות כזו".
הלין הוסיף: "הייתי מאוד נאיבי. כוונתי מעולם לא היתה לפגוע באיש, אך הבנתי שזה היה המקרה. חשבתי שישראל דמוקרטית. יש לי חברים יהודים רבים
ותפיסתי את התרבות היהודית - מאוד חיונית. לכן ולא ציפיתי לתעמולה כזאת על גב הפרסום. לא ציפיתי לראות את כל הרגשות שיצאו מהכתבה הזאת".
מאז הפרסום, זכה העיתון לחשיפה תקשורתית מרובה - לאו דווקא חיובית. "אני לא מתחרט על פרסום הסיפור, אך לא יכולתי לדמיין את מידת תשומת הלב שיקבל ולא זו הייתה כוונתי. מעולם לא היו כוונותינו להתפרסם. זה לא מה שהתכוונו עם הכתבה. רצינו להעלות סוגיות חשובות ותהית. זה הכל".
לפנייה לכתב/ת 
