נהלי החקירה: כך נהג CIA "לשבור" טרוריסטים
"וושינגטון פוסט" פירט, בהסתמך על מסמכים שהותרו השבוע לפרסום, את הנהלים הישנים והשנויים במחלוקת של סוכנות הביון המרכזית לחקירת חשודים בטרור. מהבידוד הפיזי במעצר, דרך מניעת השינה, ועד לסטירות, הטחות הראש בקיר והדמיות ההטבעה. כך פעלו החוקרים האמריקנים אחרי פיגועי 11.9
תחילה העצור ניצב עירום כביום היוולדו, למעט בד שיכסה את ראשו. שומריו יאזקו את ידיו ורגליו ויניחו קולר מסביב לצווארו. קולר זה ישמש מאוחר יותר - לפי נהלי החקירות הנוקשות של סוכנות הביון המרכזית (CIA) משנת 2004 שפורסמו השבוע במלואם - להטחת ראשו של העצור בקיר. אחרי הסרת כיסוי הראש, החוקר יפתח בסטירה בפניו של העצור, כדי לזכות בתשומת לבו, ורק אחרי שיסטור לו עוד כמה פעמים יטיח את ראשו בקיר, "כדי להבהיר את העניין".
עשרים או שלושים מכות של הראש בקיר מותרות, לפי נהלי החקירות, "אם החוקר זקוק לתגובה משמעותית יותר משקיבל לשאלה ששאל". אם שיטה זו כושלת, יכול החוקר לעבור לשיטות הנוקשות שכבר נחשפו בשנים האחרונות, בהן הדמיית הטבעה. ביום שני בלילה פרסמה ארה"ב את נהלי סוכנות הביון לחקירת בכירי אל-קאעידה ופירטה, במילותיה, צעד אחר צעד את שיטותיה לשבור את רוחם של העצורים באמצעות גרימת חרדה, תשישות ופחד.
העיתון "וושינגטון פוסט" דיווח הלילה (יום ד') כי הנהלים האלה, ביחד עם אלפי עמודים של מסמכים חדשים שפורסמו, מדגימים כיצד ה-CIA הטיל בהדרגה מגבלות על התוכנית השנויה במחלוקת, אחרי מחאותיהם של יועצים רפואיים. ב-30 בדצמבר 2004, התאריך שבו נשלח הדו"ח שפירט את הנהלים למשרד המשפטים, החוקרים כבר צברו ניסיון רב במניעת שינה ושיטות אחרות ליצירת "מצב של חוסר אונים ותלות".
מהמעצר, שלב אחר שלב
לפי אותו מזכר, המתקפה הפסיכולוגית על העצור הייה מתחילה מיד אחרי מעצרו. כשעיניו מכוסות ואוזניו אטומות, הוא היה נשלח לכלא סודי של הסוכנות, שם היה נמנע ממנו כל מגע אנושי מלבד בדיקה רפואית. אחרי כמה ימים, לפי הנוהל שבינתיים נגנז, היה נערך ראיון כדי להעריך את נכונותו של העצור לשתף פעולה ולספק באופן רצוני "מידע על איומים שניתן לפעול נגדם". אם הוא לא היה מביע נכונות שכזאת, החקירה הייתה עוברת לשלב הבא.
אובמה חתם על הצו: סיגרו את גואנטנמו תוך שנה (צילום ארכיון: AP)
כיסויי העיניים ואטמי האוזניים היו מוסרים מראשו של העצור, שהיה מותקף באור בהיר ו"רעש לבן" בווליום של עד 79 דציבלים. הוא היה מופשט, מגולח, זוכה בדיאטת נוזלים בלבד ונאלץ להישאר ער במשך עד 180 שעות. כל זאת, לפי המזכר, "כדי להבהיר לעצור שאין לו יותר שליטה". לפי הדיווח, החקירות היו נערכות בתאים עם קירות דיקט כדי למנוע פגיעות ראש חמורות.
ה-CIA: זה היה המינימום ההכרחי
בתחילת החקירה, "החוקרים יסירו את כיסוי הראש של העצור יסבירו לו את מצב העניינים ויאמרו לו שהם מבקשים להשיג מידע חשוב". "אם העצור אינו מגיב, החוקר ישתמש ב'סטירה מעליבה' כדי לתקן אותו ולספק לו השלכה לתגובתו. אם עדיין אין תגובה, החוקר יסטור בבטנו של העצור או יאחוז בפניו". כל כישלון בהשגת התוצאה הרצויה יוביל לשימוש בשיטת חקירה קשה יותר. אחרי הטחת ראשו של העצור בקיר, החוקר יכול לעבור לשימוש במים, מניעת שימוש בשירותים, לאלץ את העצור לחבוש חיתול משומש, או לאלצו לעמוד או לכרוע ברך במשך פרקי זמן ארוכים כשהוא אזוק. ניתן היה גם להכניס את העצור לקופסת עץ ולהשאירו שם 18 שעות.
ה-CIA טען להגנתו כי השיטות היו בגדר "המינימום ההכרחי". עד קיץ 2006, מספרם של העצורים בבתי הכלא הסודיים של הסוכנות ירד אל מתחת ל-20, בהם 14 עצורים "בעלי ערך גבוה" שהועברו למתקן הכליאה במפרץ גואנטנמו שבקובה. גם שם, לפי מסמך של משרד המשפטים מאוגוסט 2006, זכו העצורים ליחס קשה. התאים היו מוארים באופן קבוע, מבודדים ונתונים למעקב מתמיד. ואולם כדי להאבק בהתפתחות של מחלות נפשיות, העצורים היו זוכים בבדיקה פסיכולוגית פעם ברבעון ולהתעמלות קבועה. בנוסף ניתנו להם "מגוון ספרים, פאזלים, כלי כיתבה וניירות, שחמט ודמקה וגישה לקלטות וידאו". העצורים גם זכו בשלב זה לגדל את זקניהם ושערם.
אזהרות היועצים הרפואיים, לצד הדאגה שהביעו חברי קונגרס בעקבות החשיפות על בתי הכלא הסודיים, הובילה בהדרגה לשינוי התוכנית. שיטות החקירה הנוקשות צומצם מכתריסר לשש שיטות. העירום, הטחת הראש בקיר, ההטבעות, התנוחות המלחיצות, הבידוד בקופסאות ירדו מהתפריט. השיטות שנותרו היו רק מניפולציה דיאטתית, מניעת שינה עד ל-180 שעות, האחיזה בפנים והסטירות השונות. גורמים ב-CIA הבהירו כי השיטות הישנות היו שמורות לקומץ חשודים בכירים מאוד, שעל-פי הערכות החזיקו במידע שנגע לפיגועי ה-11 בספטמבר. הם סבורים שהם הצליחו לסכל פיגועים באמצעות החקירות הללו.
