האוניברסיטה למרצה שקרא לחרם: תתפטר

אוניברסיטת בן-גוריון לא תפטר את ד"ר ניב גורדון, שקרא להטיל חרם על ישראל, אבל ראשיה קוראים לו להתפטר מתפקידו כראש המחלקה לפוליטיקה וממשל. רקטור האוניברסיטה, פרופ' ג'ימי ויינבלאט, נפגש אתמול (ה') עם חברי הסגל שחתמו על עצומת תמיכה במרצה, ואמר להם כי לדידו - לא ראוי שגורדון ימשיך בתפקידו - וכי ועליו להסיק את המסקנות.

עם זאת, הבהיר ויינבלאט כי לא תהיה פגיעה במעמדו של גורדון כאיש סגל אקדמי וכי הנהלת האוניברסיטה לא תפר את חירויות הביטוי האזרחיות והאקדמיות שלו. פרופ' ויינבלט אמר ל-ynet: "אנחנו מדינה דמוקרטית, בה יש חופש הבעת דעה לכל אחד גם כאשר דעותיו לא מוצאות חן בעיני כולם. אנו תומכים בחופש הבעת הדעה ובחופש האקדמי, שהיא נשמת אפה של כל אוניברסיטה. לעומת זאת, האוניברסיטה צריכה להבטיח כי תמשיך לפרוח ולצמוח כדי שתוכל להמשיך לעסוק במחקר ובהוראה, באמצעותה אנו מגדלים סטודנטים מוכשרים, שיהפכו לאזרחים מועילים למדינת ישראל".

מהאוניברסיטה נמסר כי נושא המשך כהונתו של ד"ר גורדון כראש המחלקה לפוליטיקה וממשל נמצא בבדיקה ו"עוד אין החלטה". נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, אמרה בתשובה לשאלת ynet על המשך תפקידו של ד"ר גורדון, כי "אנחנו עדיין נמצאים בתוך המהלך. הרקטור ואני מתואמים לחלוטין בנושא. הדרישה שיתפטר לגיטימית, ואני מקווה שאחרי כל השבוע הקשה הזה הוא יגיע להחלטה הנכונה".

בעקבות הפגישה עם הרקטור, עדכן ד"ר יצחק (יאני) נבו, מרצה במחלקה לפילוסופיה, את החתומים על העצומה למען ד"ר ניב כי "הרקטור סבור כי המשך כהונתו של ד"ר גורדון כראש המחלקה לפוליטיקה וממשל איננו ראוי, והוא מצפה ממנו להסיק את המסקנות. כך למשל, סבור הרקטור כי אין ביכולתו של ניב לקדם כראוי את תוכניותיה הבינלאומיות של מחלקתו בו בזמן שהוא פונה לאותם אנשים בקריאה לחרם, וכי הסתירה המתגלעת בנקודה זו מהווה סוג של ניגוד עניינים. בקרב המשתתפים בדיון נתגלעו חילוקי דעות בעניין זה".

ד"ר נבו אמר בשיחה עם ynet כי "נוצר פה לכאורה מצב של ניגוד עניינים. הרקטור סבור שלא ראוי שימשיך את תפקידו כראש המחלקה, והוא אכן פנה לאנשים שהיו בקבוצה וביקש שיפעילו את השפעתם על ד"ר גורדון שיפעל בצורה זו. רוב האנשים שהיו בפגישה סבורים שעניין זה נתון למצפונו ולהחלטתם של חברי המחלקה שלו, לפי הסטנדרטים המקצועיים שלהם".

ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פרופ' אורי רם, אמר כי אישית הוא אמנם מסתייג מנושא החרם, אך גאה להיות קולגה של אדם "בעל אומץ אזרחי כמו ניב גורדון". לדבריו, "אין להרשות כל פגיעה במעמדו או בקידומו באוניברסיטה או במילוי כל תפקיד מצידו. אם יפוטר מתפקיד ראש החוג על רקע עמדתו הפוליטית אקרא לכל ראשי החוגים באוניברסיטה להתפטר אף הם לאות תמיכה בגורדון ולאות מחאה על הפגיעה בזכויותיו, בחופש האזרחי ובמוסד האוניברסיטה בישראל".

אחרי הגינוי - בא הגיבוי

סטודנטים ומרצים רבים שלחו לנשיאה כרמי, מכתב בו ביקשו להביע תמיכה במרצה. "מלמדים אותנו היסטוריה אבל כנראה שאסור ללמוד ממנה", כתבו הסטודנטים והמרצים במכתבם, "בלימודי מגדר מלמדים אותנו לזהות שיח אלים אבל מצפים שנמשיך לדבר בשפה המיליטריסטית המוכרת והשגורה; מספרים לנו על תור הזהב האנדלוסי אבל אסור לחלום על רב תרבותיות אמיתית; מכשירים אותנו להיות עובדים סוציאלים אבל לא להזדהות עם עובדות הניקיון המנוצלות. מותר ללמוד, אבל לא לחשוב, לא להסיק מסקנות מעשיות, בטח לא בעיתון באנגלית בעל תפוצה רחבה".

הם הוסיפו כי לא ראוי שאוניברסיטה המעודדת עשייה חברתית וחשיבה ביקורתית תשתלח במרצה הקורא לפעולה לא אלימה, מתוך דאגה ורצון ולחיים שיוויוניים בארץ.

"ישנה מגמה מתמשכת של סתימת פיות מצד אוניברסיטת בן גוריון, בייחוד במישור הפוליטי", טוען יואב שמחוני, סטודנט לפוליטיקה וממשל ופילוסופיה. "אני חושב שגם אם הפיתרון שהציע לא מקובל על רוב הציבור בישראל, מדובר בפיתרון שמטרתו להועיל למדינה ולא לפגוע בה. מהסיבה הזו בלבד אין טען לצאת נגדו בצורה כה חריפה ולא הוגנת".

"אני חושבת שלכל אזרח במדינת ישראל יש הזכות להביע את עמדתו, ולא משנה אם הוא מרצה, עובד בבנק או סטודנט", אומרת הסטודנטית למזרח תיכון נועה סלור, "חשוב מאוד להביע גם דעות שלא נמצאות בקונצנזוס. בתור אזרחית של מדינת ישראל התגובות השליליות להן זכה מדאיגות אותי מאוד, ומבטאות את המשך המגמה של השתקה של קולות שהן לא חלק מהמיינסטרים הישראלי אותה מובילה האוניברסיטה. זה מזכיר לי משטרים אפלים וחשוכים שלא הייתי רוצה לחיות בהם".

מרטין וילר, סטודנט לשעבר באוניברסיטה, אמר בשיחה עם ynet כי "חשוב לעמוד מאחורי ד"ר גורדון,

כי ישנה הרגשה שהוא נותר לבד בשטח. מאוד פופולרי להתנפל על כל מי שנחשד כלא פטריוטי, וזה נראה לי כהתנפלות קלאסית המתייחסת יותר לנימה ופחות לתוכן הדברים שנכתבו". לדבריו, תגובת האוניברסיטה הייתה "ממש לא במקום. הוא אמר את הדברים כאיש פרטי ולא כמוסד ולכן אסור היה על האוניברסיטה להשתלח בו. יש פה פגיעה משמעותית בחופש הביטוי. הנהלת אוניברסיטה בישראל צריכה לשמור מכל משמר על החופש הזה ולא לתרום לשחיקתם".

לטענת מרצה בכיר באוניברסיטה, "ד"ר גורדון ביטא דעה, שאני אישית לא בטוח מסכים איתה,  אבל היא דעה לגיטימית. כל נושא הכיבוש היא סוגיה קשה, אך מחייבת דיון. ללא דיון ציבורי אין אפשרות לשינוי. התגובה משמעותה לשלול ממנו את הזכות להביע דעה, שאין בה קריאה להסתה או פגיעה אישית באיש. הייתי מצפה מהאוניברסיטה, גם אם אינה תומכת בדעתו, שיבהירו שעל פרסומו של ד"ר גורדון חל הכלל הבסיסי של חופש הביטוי".