חמש דקות מפתח-תקוה
"כולם יודעים לטקבק, כולם יכולים לכתוב מאמרים נגד אחרים. אבל בשורה התחתונה, כל מי שלא רואה אתיופים בסביבת המחיה שלו, יכול לכלול את עצמו בקהילת בתי הספר הסרבנים בפתח-תקוה. סימן שהוא לא עשה מספיק או לא עשה כלום כדי לשנות את המציאות". יעל משאלי מאתגרת את קהילתה בשוהם
לכבוד הרב סתיו, רב היישוב שהם בכלל, והקהילה הדתית בפרט, ולכבוד הנהלת בית-ספר הממ"ד שם, ועד ההורים המרכזי ובכלל.
מובן שמדגדג בקצות המקלדת להרביץ שוב מאמר נזעם על קהילת קפוצי הפיגמנטים בפתח-תקוה. אין קל מזה. כן, הם גזענים. לא, הם לא נוטרי התורניות בדורנו. כן, הם דוגמא ומופת לפרימיטיביות דתית אשכנזית שאין לה שמץ של מושג ביראת שמים ובמושגי יסוד כמו "מה ששנוא עליך אל תעשה, אפילו ובמיוחד למראית עין, לילדים שהממסד הדתי אונס עליהם את החינוך הדתי".
אבל קהילת פתח-תקוה היא קהילה אבודה. ברית קהילות תאומות נחתמת בדם הילדים האתיופיים עם קהילות לבנות נוצריות בארצות העולם. ה' אחד ושמו אחד, וביהודית חשוכה זה נשמע לא פחות רע מאנגלית אמריקאית במבטא דרומי כבד.
מאמרים רבים נכתבו, טוקבקים נזעמים ומתחסדים הגיבו, ובהירי פתח-תקווה מתבצרים בטיעונים פורמליסטיים (מי שלא קרא את המכתב שנשלח להורי בתי-הספר האלה בשבוע שעבר חסך לעצמו בחילת חזירים). אוקי. הבנו. אנחנו אמנם לא תורניים מי יודע מה, וגם לא מצויינים במתימטיקה ופיזיקה, אבל הבנו.
ואז אנחנו מסתכלים מסביב. מה אפשר לעשות? הרי ממ"די פתח-תקווה באמת עשו את המירב והמיטב. אבל... מה איתנו? מה עם בית הספר שלנו? בשהם? במודיעין קלטו, בפ"ת קלטו, באור יהודה קלטו... ואנחנו? למה אנחנו לא? הרי תלמידים משהם נוסעים בהסעות כל בוקר ללמוד במוסדות תיכוניים בפ"ת. למה הפוך לא? למה לא יבואו תלמידים בהסעות מפתח-תקווה אלינו?
רב הקהילה הדתית, רב בית-הספר, הנהלת בית-הספר, ועד ההורים... איפה אתם? למה אתם שותקים? חמש דקות מפה נעשות עוולות לילדים והורים, הלבנת פנים ברבים, חילול ה' שאין דומה לו, ואתם שותקים?
והשתיקה הזאת מהדהדת מקצה הארץ ועד קציה. אף רב לא קם (מקרוב או מרחוק) ואומר בקול: אצלנו אפשר, גם אנחנו רוצים להיות שותפים. יותר מדי חיוורי עור פה. רבני ערים סמוכות שותקים, רבני בתי-ספר, רבני הקיבוצים סביב פתח-תקוה. כולם שותקים. מקווים שבסופו של דבר משרד החינוך והעירייה יכופפו את בתי הספר הפרטטים האלה, שיתביישו להם!
והחילונים? גם הם יטקבקו במרץ על חשכת הציבור הדתי, על גזענותו, על בתי הספר הסלקטיביים, על פרימיטיביות. אבל הם עושים משהו כדי לשנות את המדיניות המזעזעת של כפיית חינוך דתי על הקהילה האתיופית? מה פתאום. זו לא הבעיה שלהם. שיסתדרו הממ"דים עם ש"ס והחרדים האשכנזים.
כולם יודעים לטקבק, כולם יכולים לכתוב מאמרים נגד אחרים. בשורה התחתונה, כל מי שלא רואה אתיופיים בסביבת המחיה שלו, יכול לכלול את עצמו בקהילת פ"ת הגזענית. סימן שהוא לא עשה מספיק או לא עשה כלום כדי לשנות את המציאות.
בשהם, גם אם מחפשים ממש ממש טוב, לא רואים אתיופים ברחובות. אז מה לי להלין על פתח-תקוה? מאה ילדים מחכים עכשיו שמישהו יפתח להם את שנת הלימודים באהבה. חמש דקות מפה. מה אנחנו מתכוונים לעשות?
