אפריקה ישראל בצרות - מה יקרה לפנסיה שלנו?

אפריקה ישראל מבקשת להגיע להסדר חוב עם הגופים המוסדיים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח), שרכשו את אגרות החוב שלה במאות מיליוני שקלים. האם כעת החוסכים צפויים להינזק?

הסדר חוב מטבעו הוא פשרה בה כל צד צריך לוותר על משהו: מנפיק האיגרת יאלץ לוותר על חלק מאחזקתו בחברה או בנכס הוני אחר ומחזיק האיגרת - הגוף המוסדי, יאלץ להסכים לפריסה נוחה יותר של החזר החוב, או במקרה הגרוע יותר, למחיקה של חלק ממנו. עד כמה ייאלצו הגופים המוסדיים להתפשר במקרה זה, ומהו שיעור הפגיעה שעלול להיגרם לחוסך?

גורם בכיר באחת מחברות הביטוח, המחזיקה אג"ח של אפריקה במליונים רבים, אמר ל-ynet כי מה שראינו היום בשוק ההון הוא פאניקה מוגזמת. "בסופו של דבר החברה לא הודיעה שהיא לא יכולה לשלם, אלא שהיא רוצה לפרוס את החוב, אם כי גם לבקשה כזו יש מחיר. בהיבט הכולל זה לא כזה נורא. אני לא חושב שיש לבקשה השפעה כוללת".

"היינו לא מזמן במשבר והוא החריף - בעיקר בעקבות הבהלה והפאניקה, מי שנשאר רגוע בזמן המשבר, הנזק שנגרם לו היה הרבה יותר קטן - והדבר נכון גם היום. אסור להיכנס ללחץ. כל אחד צריך לשקול את צעדיו, לאמוד את החשיפות שלו ולהחליט מה הוא יכול לעשות". לדברי אותו גורם, מצבה של אפריקה אינו מפתיע, ו"ניתן היה להעריך מה הולך לקרות".

ומה עם כספי החסכונות? ייתכן וחלק מהכספים לא יוחזר?

"ברור שאם החברה שבה אני חוסך מחזיקה במניה של אפריקה אז אני בבעיה" אומר אורן לוי מנהל תחום גמל בבית ההשקעות תמיר פישמן, "עם זאת, אין מבין החברות המנהלות חסכונות פנסיוניים כאלו שמושקעות באפריקה בעשרות אחוזים, גם לא באג"חים של החברה".

"ודאי שהפנסיות, הביטוחים וקופות הגמל מושקעים באפריקה והרבה, אז מה?" אומר הבכיר באחת מחברות הביטוח, "השאלה שצריך לשאול היא האם בעוד שנה מהיום האג"ח הללו יהיו שווים פחות מאשר היום. צריך לזכור שאפילו אם גופים מחזיקים בהשקעות בהיקף של מאות מיליונים, עדיין מדובר באחוז מסויים מהתיק, כך שזה לא משהו דרמטי. באופן כללי זה לא דבר שמשנה תשואות. הדרמה הנוכחית תפגע אולי בתוצאות החודש הנוכחי, אבל לא לאורך זמן, אנחנו מאד רחוקים ממה שראינו בתקופת המשבר".

אז ההשפעה לא כזו דרמטית?

"לגבי האג"ח יכול להיות חשש שאם החברה לא תחזיר חובות או תגיע לפשיטת רגל יהיו בעיות נוספות כי אם אפריקה תיפול, צפויות בעיות גם בבנקים וגם בחברות אחרות שנשענות עליה", אומר לוי, "זה יכול לגרום לבעיה הרבה יותר חמורה בתחום החיסכון כי זה יכול להשפיע על הרבה ניירות ערך אחרים של חברות". לוי מוסיף כי במציאות כזו עלול גם כל השוק להיכנס לפסימיות וכל הענף עשוי להיות מושפע מכך.

"הוכחנו שאנחנו יודעים לנהל משא ומתן"

על פי נתוני רשות לניירות ערך, במחצית הראשונה של 2009 נמצאו 26 חברות בשלבים שונים של גיבוש הסדר חוב. בחלק מהמקרים הסדר זה כלל ויתור לא קטן מצד המשקיעים.

מה הולך לקרות בהסדר החוב הזה?

"עדיין מוקדם מדי להעריך מה הולך להיות" אומר לוי. "אנחנו עוד לא יודעים מה יש להם להציע, צריך גם לראות כיצד הבנקים יתייחסו לזה. זה יכול לקחת הרבה זמן מדובר בחברה גדולה , זה עלול לקחת לפחות כמה שבועות".

לוי מזכיר כי החברה כבר מימשה נכסים רבים וכן מניות החברה עצמם אינם אטרקטיביים, לכן לא ברור מה תציע אפריקה לגופים המוסדיים בתמורה להסדר.

"היו כבר חברות שהגיעו להסדרי חוב בשנה האחרונה, חלקם ללא כל נזק לעמיתים וחלקם גרמו נזק גדול" אומר הגורם הבכיר בחברת הביטוח, "השאלה היא מה יקרה כאן. סוג ההסדר אליו מגיעים הוא בעל השפעה רבה. זה חלק מהמשא ומתן שיתחיל להתנהל עכשיו. צריך לאחל הצלחה לכלל הגופים, בסופו של דבר מדובר בכסף של הציבור".

"אני חושב שהמוסדיים הוכיחו שהם יודעים לדאוג לכסף שהם מנהלים. זה לא דבר שנעשה ביום אחד. כל גוף ינהל את המשא ומתן, תמיד יש גם שיתוף פעולה בין הגופים. זה לא הפקרות מה שהולך, רואים שלא".

שי ליטמן מאי. בי. אי. סבור כי החשיפה הגבוהה של הגופים המנהלים את החסכונות לאג"ח של אפריקה ישראל, תאלץ אותם להסכים להסדר: "להערכתי בעלי החוב ייאלצו לפרוס את החוב, כנראה גם לוותר על חלק ממנו. אפריקה מגיעה לשולחן המשא ומתן כשהיא בהחלט יכולה להגיד שהיא ניסתה כמעט הכל". לדברי ליטמן הסדר החוב הזה ינוהל על ידי בכירי המוסדיים בשוק ההון כשהחשיפה של גופי החיסכון ארוך הטווח היא, להערכתו, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים כל אחד, לכן ה"טונים" דווקא יהיו מחושבים יותר והכוונה תהיה להגיע להסדר שישאיר את החברה כעסק חי עם יכולת שיקום ופיתוח.

באוצר הבטיחו לפעול

יש לציין כי בסוף חודש פברואר, פרסם הפיקוח על שוק ההון חוזר הכולל כללים המחייבים את קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח, לפעול באופן אקטיבי לגביית תשלום בשל השקעות באגרות חוב קונצרניות ובשל הלוואות שניתנו על ידן.

עד כה היו רק הנחיות כלליות לטיפול בנושא, שנעשה חיוני לאור חובות העתק של חלק מבעלי ההון במדינה לגופים המוסדיים, המאיימים לפגוע בחסכונותיהם של רבבות חוסכים. הבהרות בנושא פירסמה גם הרשות לניירות ערך.

באוצר מודעים לכך שהמציאות הקשה בשוק ההון גורמת למנפיקי אגרות החוב - הלווים, להציע הצעות שונות ומשונות לאותם גופים מוסדיים שהלוו את הכסף ויש חשש כי במקרים מסוימים לא תמיד טובת החוסכים, שכספם משמש להלוואות אלו, נמצאת לנגד עיניהם של המנהלים.

באגף שוק ההון הבטיחו בזמנו, כי בכוונתם לפעול, בתיאום עם רשות המיסים, להסרת חסמים המונעים מגופים מוסדיים לקבל, תמורת הלוואות שנתנו, מניות או נדל"ן כערובה להחזר ההלוואות, בשיעורים גבוהים מהשיעורים המותרים כיום לפי  הדין.