אפריקה עשתה כמעט כל טעות אפשרית
קשה לומר שלבייב יוצא טוב מהסיפור של אפריקה ישראל. עם כל הכבוד למשבר ולמנכ"לים, הם לא הסיבות לקריסה. לבייב עשה טעויות עוד לפני פרוץ המשבר, והתנהל רע אחריו
1. ארז מלצר ורותם רוזן
נכון שגם בימים הזחוחים ביותר, אחרי הנפקות הענק והעסקאות הנוצצות, לב לבייב לא הרבה לחייך. אבל אתמול (א') הדבר בלט במיוחד. לכל אורך מסיבת העיתונאים שארכה כשעתיים, לא חייך הטייקון לשעבר אפילו פעם אחת.
כשנשאל לבייב בהמשך איפה היו הטעויות, השיב: "בארצות הברית. לא טעינו בכניסה לרוסיה. יש לנו שם יותר כסף בקופה מאשר הסכום שהשקענו. גם אירופה בסדר". הוותיקים יותר בחברה ידעו לקשר את המשפט הזה למשפט נוסף שאמר לבייב כעשר דקות אחר כך: "אם לא היו סדרות אג"ח קצרות... (היתה פחות בעיה - ג"ח). מכיוון שההנהלה הקודמת רצתה לחסוך בפרומיל או בשני פרומיל (לחסוך בריבית - ג"ח), היא לקחה אג"ח קצרות".
לבייב כיוון את דבריו לשני אנשים: ארז מלצר, המנכ"ל שהחליף את פיני כהן, והוחלף כעבור פחות משנה באיזי כהן, ורותם רוזן, מנכ"ל אפי ארה"ב. שניהם עמדו מאחורי העסקאות הגדולות, הנוצצות, אבל גם הממונפות מדי - רכישת מגדל השעון ובניין "הטיימס" בניו יורק בסכום של כמיליארד דולר.
עבור "הטיימס" לבדו עומד חובה הנוכחי של אפריקה על 711 מיליון דולר, והיא אינה עומדת באמות המידה הפיננסיות שנקבעו בהסכם ההלוואה. חלק מנותני ההלוואה מבקשים להעמידה לפירעון מיידי, והנושא נידון בבית משפט אמריקני.
הן מלצר והן רוזן נפרדו מאפריקה בלי מסיבות פרידה. שניהם כבר התמקמו בעמדות אחרות - מלצר הוא מנכ"ל גדות כימיקלים שבשליטת יוסי מימן, ורוזן עבר לפולאר השקעות. היחסים שלהם עם אפריקה אינם מזהירים, ולבייב רואה בהם כבר תקופה ארוכה אחראים לעיקר המשבר בחברה. זו היתה שאלה של זמן עד פליטת הפה בנושא.
2. לב לבייב
ימים קשים עוברים על הטייקון לשעבר. הוא ראוי לשבח על עצם ההופעה בפני התקשורת ביום הקשה, אבל בסופו של דבר, אפריקה לא הביאה בשורות ולא האירה את עיני המשקיעים במסיבת העיתונאים אתמול. מהשאלות הקשות ידע לבייב להתחמק בדרכו. לעתים שתק ולא השיב.
מקורבים ללבייב טוענים שכבר תקופה ארוכה הוא אינו ישן היטב בלילות. בסביבתו ניסו בחברה להפגין סימני עידוד: "הוא רק הראשון ללכת להסדר. תראו שפישמן ותשובה יבואו אחריו. המתחרים שלנו היו הראשונים שהתקשרו הבוקר לברך", סיפרו.
קשה לומר שלבייב יוצא טוב מהסיפור הזה. עם כל הכבוד למשבר הפיננסי, למלצר ולרוזן, הם רחוקים מלהיות הסיבות היחידות לקריסה. אפריקה בראשות לבייב, ורק בראשותו, עשתה כמעט את כל הטעויות האפשריות בהתנהלות, הן בימי טרום המשבר, אבל בעיקר עם פריצתו.
לא. לא מדובר בעסקאות הממונפות ובהתרחבות האינטנסיבית. מותר גם לטייקון שלא לחזות את האפשרות למשבר, ולבייב לא היה היחיד.
אבל כשהמשבר פרץ, לבייב התנהל רע. אפריקה ישראל החזירה 3.3 מיליארד שקל לבעלי האג"ח שלה מתחילת 2008. בסכום כזה, בשפל שבו נסחרו איגרות החוב דצמבר 2008, אפשר היה לרכוש את רוב האג"ח של החברה, שנסחרו אז בתשואות של 80%-60%, ולהוריד באופן דרמטי את החוב של החברה. לבייב לא עשה זאת.
כשישבו מולו נציגי המוסדיים בביקורו האחרון בארץ, ושאלו מדוע אינו רוכש את האג"ח, הוא השיב: "אני לא מבין באג"ח, אני מבין בנדל"ן. אם ארכוש - הערך שלהן מיד יעלה, זה לא מעשי". היום יסבירו בחברה שצעד כזה היה נתפס כניצול של המשקיעים, ולמצב כזה הם לא רצו להגיע.
ההסבר אינו משכנע. נוחי דנקנר, שחזה את המשבר, נערך אליו טוב יותר. הוא ידע לרכוש אג"ח של החברות־הבנות בתשואות נמוכות בהרבה של 20%, ואיש לא בא אליו בטענות היום - כור רשמה רווחי הון והמשקיעים במניה נהנו.
המימושים של אפריקה היו רחוקים מלהיות אופטימליים. החברה התנהלה בצורה הססנית, לא הצליחה לסגור עסקאות והתפשרה על מחירים, אף שאת קניון רמת אביב מכרה במחיר טוב יחסית.
גם רכישת חלקו של שעיה בוימלגרין בשותפות ביניהם בארצות הברית יכולה להיתפס כמהלך שהושפע מלא מעט אגו. לבייב, שהצהיר באוקטובר כי יעמוד בתשלום האג"ח עד הגרוש האחרון, יצטרך להוכיח זאת עכשיו. וזה לא יהיה קל. כמעט בלתי אפשרי. מולו יעמדו שורה של גופים מוסדיים, והשאלה הראשונה שישאלו תהיה: "אתה מכניס יד לכיס? תזרים הון לחברה?". לא ברור אם לבייב יזרים. מצבו האישי אינו חשוף. אתמול כשנשאל על כך, שתק. איזי כהן השיב שלא יפרט דבר מהסדר האג"ח המתגבש. גם אם אפריקה תשרוד, שאלת השאלות היא האם לב לבייב יישאר בעל השליטה בה.
3. איזי כהן
מי שינהל עבור לבייב את המשא ומתן על ההסדר יהיה איזי כהן - עוד דמות טרגית בסיפור הזה. רק לפי שנתיים ישב כהן במגדל השן המפואר של שוק ההון הישראלי, בכיסאו של מנכ"ל מגדל, וקיבל את נציגי החברות שעלו אליו לרגל. כעת הוא יצטרך לכתת רגליו בין המוסדיים ו"לקבץ נדבות".
כהן התחיל אתמול ברגל שמאל את המצגת. השקפים הועברו מהר מדי לטעמו, והוא נאלץ לעצור שוב ושוב. שלוש פעמים חזר על המשפט: "יש קושי לחברות לקבל הלוואות היום. אנחנו לא רוצים לנהל משא ומתן על מכירת נכסים עם אקדח ברקה. המשבר יחלוף ואנחנו רוצים להיות מוכנים לרגע הזה עם פעילות פיתוח".
האבסורד הוא שהצעד הדרמטי של אפריקה מגיע לאחר דו"ח סביר. אמנם הפסד של 1.4 מיליארד שקל, אבל מבחינת התזרים, המצב אינו קטסטרופלי. אלא מה? לכל דו"ח רבעוני מצרפות החברות דו"ח של מצבת התחייבויות החברה לפי מועדי פירעון. בין הדו"ח של הרבעון הראשון לדו"ח הנוכחי ישנו פער עצום של 755 מיליון שקל.
אפריקה מנמקת אותו בכמה סעיפים, שהחשוב שבהם, בסכום של כמעט 200 מיליון שקל, הוא ירידה בתזרים הצפוי מהחזר הלוואות בחברות־הבנות עקב הקשחת העמדות של מוסדות בנקאיים שאמורים לממן הלוואות חדשות לחברות. מי אמר שהבנקים אינם לוחצים?
* * *
מסיבת העיתונאים לא היתה מתוכננת. באולם הקבוע בקראון פלאזה נערכה מסיבת ברית, ואבי לוי, מנכ"ל המלון, העביר את האירוע לחדר קטן יותר. הכיבוד היה צנוע, וסוללת המנהלים שמגיעה למסיבות העיתונאים השנתיות נעדרה. בלטה בהיעדרה גם הבת צביה לבייב.
"אנחנו אופטימיים", הדגיש הטייקון לשעבר. "נצא מזה ונחייך כל הדרך". יכול להיות שאפריקה תצא מזה, יכול להיות שלא. אבל גם אם כן, הרבה דם יישפך בדרך.
לפנייה לכתב/ת 
