הפרעת קשב וריכוז: גם חומרי ההדברה אשמים

הפרעת קשב וריכוז ‭(ADHD)‬ היא כיום ההפרעה ההתנהגותית השכיחה ביותר בילדים. על פי הערכות, לוקים בה בין ‭3%‬ ל‭12%-‬ מהילדים בגילים ‭,12-6‬ וחלק ניכר מהם ימשיכו לסבול ממנה לאורך כל החיים. בעשורים האחרונים חלה עלייה מתמשכת בשכיחות ההפרעה: מחקר שערך המרכז האמריקאי הלאומי לסטטיסטיקות בריאותיות מצא שמ‭1997-‬ עד 2006 עלתה שכיחות התופעה בקביעות בשיעור של ‭4%‬ בשנה.

זיהום אוויר והסוכרת: כך עולה הסיכון שלנו לחלות

כימיקלים ומחלות: החומרים שעלולים לפגוע במערכת החיסונית

מתחת לחגורה: זיהום סביבתי וירידת איכות הזרע

להפרעת קשב וריכוז יש בסיס גנטי, ובלא מעט מקרים יותר מבן משפחה אחד סובל ממנה. עם זאת, מצטברות עדויות המצביעות על קשר בין מזהמים סביבתיים להתפתחות ההפרעה. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2005 מאשר כי הקשר הזה הוא סיבתי: "למזהמים כגון מתכות כבדות ומזהמים אורגניים שרידיים ‭(POPs)‬ יש השפעה בריאותית שלילית מובהקת על התפתחות מערכת העצבים ועל התנהגות של ילדים. כמו כן יש ראיות מספיקות לקשר סיבתי בין חשיפה לעופרת לבין בעיות נוירו-התנהגותיות בילדים‭."‬

זרחן אורגני: מזיק גם בריכוזים נמוכים

אחת הקבוצות שלגביהן התרבו בשנים האחרונות העדויות המרשיעות היא חומרי הדברה מקבוצת הזרחנים האורגניים. המחקרים מצביעים על השפעתם השלילית, גם בחשיפה לריכוזים נמוכים, על התפתחות מערכת העצבים של עוברים, של תינוקות ושל פעוטות. שני חומרים מייצגים שנחקרו רבות בקבוצה זו הם כלורפיריפוס ודיאזינון. החומרים האלה עדיין מותרים בישראל לשימוש חקלאי, כך שהם נמצאים בירקות ובפירות שאנו אוכלים.

"חלק מההשפעה באה לידי ביטוי ביכולות קוגניטיביות, כמו זיכרון ויכולות מוטוריות‭,"‬ מסבירה ד"ר אורנה מצנר, הממונה על רישום תכשירי הדברה במשרד להגנת הסביבה. "למשל, במחקר שבדק אוכלוסיות של אמהות וילדיהן בניו-יורק נמצא קשר בין חשיפה של נשים בהריון לכלורפיריפוס לבין בעיות התנהגותיות של הילדים בגיל שנה עד שלוש ותופעות של הפרעות קשב. מחקר אחר, על אוכלוסיית אמהות וילדיהן באקוודור, מצביע על קשר בין חשיפה של נשים בהריון לחומרי הדברה לבין התפתחות בעיות נוירו-פסיכולוגיות בילדיהן‭."‬

נתונים ראשונים ממחקר דומה שנערך בימים אלה בישראל מצביעים על שכיחות חריגה בשיעור הילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז בסביבת אזורים חקלאיים. במחקר, שנערך על ידי פרופ' יורם פינקלשטיין, מנהל היחידה והשירות לנוירולוגיה ולטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק, והדוקטורנט עמית אופיר, נבדקו עד כה 60 איש ביישובים חקלאיים שונים, רובם גברים ילידי הארץ, נשואים והורים לילדים.

לדברי פרופ' פינקלשטיין, כ‭40%-‬ מהנבדקים דיווחו על כך שלפחות אחד מילדיהם אובחן כלוקה בבעיות קשב וריכוז. "ההשערה שלנו, שיש לאמתה מחקרית, היא שהעלייה בשכיחות הפרעות הקשב והריכוז קשורה למידת חשיפתם של התושבים ושל ילדיהם לחומרי הדברה חקלאיים מסוג הזרחנים האורגניים‭,"‬ הוא אומר. "בדיקות שנבצע בהמשך עשויות לשקף את הנטייה הגנטית המולדת של הילד להיפגע ביתר שאת מחשיפה מתמדת לחומרים האלה".‬

דרכו של כל חלקיק

גם כימיקלים תעשייתיים, בהם דיוקסינים, פוראנים ו‭,PCBs-‬ יכולים להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי. מחקר שפורסם ב- ‭'American Journal of Epidemiology'‬ ב-2008, מצא שכאשר ילדים נחשפים לחלקיקי מזהמים זעירים באוויר, יכולים החלקיקים האלה לעבור מהריאות למערכת העצבים המרכזית שלהם ולגרום לפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי.

מחקר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת ‭,'Pediatrics'‬ מצא קשר בין חשיפה של נשים הרות לרמות גבוהות של ‭,PAHs‬ תוצרי לוואי של שריפת גז, דיזל, שמן ופחם, לבין פגיעה בביצועים הקוגניטיביים של ילדים בני חמש. לדברי החוקרים, ידוע ממחקרים רבים שהתפתחות המוח בעובר פגיעה במיוחד לכימיקלים נוירו-טוקסיים. חשיפה לזיהום עלולה לגרום לנזק גנטי ישיר או לשינויים אפיגנטיים – כלומר שינויים בדרך שבה מתבטאים הגֵ נים.

כימיקלים נוספים שנחקרו בהקשר להפרעות קשב וריכוז הם צבעי מאכל וחומרי שימור במזון. באפריל 2008 קראה הסוכנות לסטנדרטים של המזון בבריטניה למחוקקים לקדם את הוצאתם ממזונות וממשקאות של כמה צבעי מאכל, בהם טטרזין, ילו סנסט ועוד, לאחר שמחקר בריטי מצא שצריכתם, וכן צריכת החומר המשמר סודיום בנזואט, קשורות לעלייה בהתנהגות אימפולסיבית והיפראקטיבית אצל ילדים.

זינוק במקרי האוטיזם: רגישות גנטית לרעלים סביבתיים?

הגורמים למחלות הם לעיתים רחוקות נושא שמעורר התפרצויות רגשיות לוהטות. אבל בשנים האחרונות המחלוקת בשאלת הגורמים לאוטיזם גלשה הרבה מעבר לדיון האקדמי של המומחים בתחום. על מה המהומה? בעין הסערה

 נמצאת העלייה המפחידה כמעט במספר הילדים המאובחנים עם הפרעה על הרצף האוטיסטי. לפי דו"ח שפורסם ב‭2003-‬ זינק מספר המקרים המאובחנים של אוטיזם בארה"ב פי עשרה במהלך העשור הקודם.

בישראל פורסם בינואר השנה מחקר ראשון שבדק את השינויים וההתפתחויות בדיווחים על ילדים על הרצף האוטיסטי במשך השנים. "לצורך המחקר סרקנו את דיווחי הביטוח הלאומי על המקרים המאובחנים מ‭1972-‬ ועד 2004 ובדקנו נתונים שונים‭,"‬ מספר ד"ר יהודה סנצקי, רופא בכיר במכון להתפתחות ולשיקום הילד במרכז שניידר, שעמד בראש המחקר‭".‬התברר לנו שבשלושת העשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר המקרים החדשים המאובחנים. כיום ישנם אזורים בארץ שבהם יש ילד אוטיסט אחד לכל ‭200-150‬ לידות‭."‬

שאלת השאלות, שעליה נסבה המחלוקת, היא מה גורם לקפיצה הזו. "ללא ספק, העלייה היא במידה רבה תוצאה של מודעות רבה יותר לבעיה מצד הורים ורופאים ושיפור בטכניקות לאבחון מוקדם‭,"‬ טוען ד"ר סנצקי. "גם ההגדרות הבינלאומיות לאבחנה של אוטיזם התרחבו בשנים האחרונות, בעוד שבעבר נכנסו להגדרה של אוטיזם רק ילדים שמצבם קשה ושחלקם היו גם מפגרים בשכלם‭."‬

אל תגורי ליד שדה מרוסס

אף שמדובר בשני נימוקים משמעותיים בהחלט, גם המומחים מסכימים שהם אינם מספיקים כדי להסביר את הגידול הדרמטי, ושמדובר בגידול אמיתי ולא רק בעלייה באבחון. המטוטלת נעה כיום בין שני סוגים של גורמים: גנטיקה וסביבה. מצד אחד, מחקרים מספקים עדויות לכך שבהפרעות אוטיזם יש מרכיב גנטי מובהק. למשל, ב‭10%-‬ מהמקרים נלווית לאוטיזם גם מחלה נוספת, כמו למשל תסמונת האיקס השביר. מצד שני, ב‭90%-‬ מהמקרים לא נלווית לאוטיזם שום תסמונת, כך שההסבר הזה לא נראה מספק דיו, מה שמשאיר אותנו עם הגורמים הסביבתיים.

ההוכחות שלפיהן חשיפה במהלך ההריון לרעלים ולחומרי הדברה שונים פוגעת במערכת העצבים של העובר המתפתח הובילו לא מעט חוקרים להשערה שהגורמים האלה מעורבים גם בהתפתחות תסמונות אוטיסטיות. חיזוק להשערה התקבל

 במחקר אמריקאי, שמצא כי תינוקות שאמותיהם התגוררו במהלך ההריון בסמוך לשדות שרוססו בחומרי הדברה המכילים זרחנים אורגניים היו בסיכון גבוה יותר לאוטיזם. "קרוב לוודאי שהאמת נמצאת אי שם באמצע‭,"‬ אומר ד"ר סנצקי‭".‬כלומר, שישנם אנשים שהיכולת שלהם להתמודד עם רעלים סביבתיים פחות טובה בגלל סיבה גנטית‭."‬

ואכן, זה בדיוק מה שמצא מחקר שפורסם ב‭2005-‬ בכתב העת ‭.'Molecular Psychiatry'‬ החוקרים גילו שאנשים בעלי גרסה פחות אקטיבית של הגן ‭– 1PON‬ גן האחראי על פעילותו של אנזים שנקרא פראוקסנאז, שתפקידו לטהר את הדם מזרחנים אורגניים כמו דיאזינון – היו בעלי נטייה גבוהה יותר ללקות באוטיזם כשנחשפו לרעלים האלה.

במטרה לבחון לעומק את חלקם של הגורמים הגנטיים והסביבתיים נערכים כיום כמה מחקרים. שני הגדולים שבהם, שנערכים במימון ה‭NIH-‬ והמוסד הלאומי האמריקאי להפרעות נוירולוגיות ולשבץ, הם מחקר ‭,'CHARGE'‬ שבו מושם דגש מיוחד על גורמים סביבתיים, כולל מגוון רחב של כימיקלים במזון ובמוצרי צריכה שונים, זיהום האוויר, תרופות ועוד, ומחקר ‭– 'ABC'‬ המתבצע על ידי מדענים מאוניברסיטת קולומביה ואמור לאסוף מידע על 100 אלף תינוקות ולעקוב אחר התפתחותם ואחרי גורמים סביבתיים שאליהם הם נחשפים במהלך ההריון ואחרי הלידה.

כל הכתבות בסדרה:

זיהום לוקאלי: זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?

מתחת לחגורה: זיהום סביבתי וירידת איכות הזרע