לא נחלצו לעזרתן

רות שפירא ויעל (השם המלא שמור במערכת) התאלמנו מבעליהן בזמן מלחמת יום הכיפורים. בשונה מהאלמנות הרבות שאותה המלחמה הותירה מאחוריה, הסיפור של השתיים שונה ומורכב. מאחר שלשתי הנשים לא היו ילדים, כדי להתחתן היה עליהן לעבור ברבנות טקס המכונה "חליצה" שבמהלכו אחיו של הנפטר מצהיר כי אין בדעתו להינשא לה - והיא חולצת את נעלו ויורקת על הרצפה בפניו. אלא שפרטי הפרטים התלויים במצווה הופכים לעתים את ההליך למשפיל ופוגע, או במקרים גרועים יותר - פותחים פתח לסחיטות ולאיומים.

על-פי ההלכה, אלמנה ללא צאצאים חייבת לעבור את טקס החליצה כדי שתוכל להינשא למי שאינו גיסהּ. למרות שעברו מאז 35 שנה, הפצע של יעל מהכורח לבצע את הטקס - לא הגליד. המצב אליו נקלעה

הכניס אותה למערבולת שנמשכה זמן רב ועולה מחדש בימים אלה, עם פרסום כתבת תחקיר בנושא בתוכנית "שומר מסך" של אמנון לוי, שתשודר הערב (21:00) בערוץ 10 אחרי דיונים משפטיים שהגיעו עד לבית המשפט העליון.

"הייתי צעירה כשהאסון קרה, ולא היתה לי תמיכה מהמשפחה", מספרת יעל בדמעות. "אחיו של בעלי ביקש לסחוט אותי, ודרש עשרת אלפים לירות כדי שהוא יסכים לעשות את החליצה. באותם הימים זה היה סכום מאוד גדול. נכנסתי לחובות בגלל זה".

אלא שהתנהלות הגיס לא הסתכמה בכך. שוב ושוב הוא לא התייצב במועד הטקס שנקבע, וזאת למרות שיעל כבר הספיקה להעביר לו מחצית מהסכום המדובר. רק לאחר שהצטיידה בעורכת דין, ולאחר שברבנות הבהירו לו

שאם לא יסכים לבצע את הטקס הוא ייאלץ לשלם לה דמי מזונות, התייצב במשרדי הרבנות. לאחר ביצוע הטקס, הוא

דרש וקיבל את שאר הסכום שנקבע.

יעל: "אם הייתי יודעת שככה זה יהיה, לא הייתי מבצעת את זה. בכל מקרה לא תכננתי להתחתן שוב. לא מספיק האבל והכאב על מות הבעל אז גם ההשפלה הזו? הפגיעה באישה היא לא משהו שעובר בתום הטקס, או אחרי שנה-שנתיים, גם היום אני עדיין מרגישה את הטראומה. לא יכלו לעשות משהו יותר סמלי?".

על הטענה כי הרבנים מייחסים את ההשפלה דווקא לגיס, שמסרב להעמיד זרע לאחיו, היא מגיבה: "ההשפלה היא לכל מי שמשתתף בזה, לא פשוט לעמוד מול גיסך ולירוק. חייבים לשנות את זה, שאלמנות נוספות לא ייפגעו".

גם אלמנה וגם גרושה

רות שפירא, כיום בת 60, מייצגת פן אחר בסוגיה הזו. לשפירא, בשונה מיעל, הייתה מערכת יחסים טובה עם משפחתו של בעלה. "די מהר הבנו שכדאי לעשות את הטקס כדי שיהיה 'שולחן נקי'. אחרי המלחמה רצו סיפורים על סחיטת אלמנות בכל הנוגע לענייני רכוש, ככה שרצינו לסיים עם זה".

על ההשתתפות בטקס היא מספרת: "זה היה ספק משפיל, ספק מצחיק. ממש כמו סרט של פליני". אחי בעלה המנוח היה בן 17 בזמן ביצוע הטקס, והיא בת 25. "אסור לשכוח גם אותם בסיפור הזה", היא מבקשת לציין, "הוא היה ממש בטראומה מזה".

הבעיה שבעיקר הטרידה את שפירא התגלתה רק לאחר ביצוע הטקס. ברבנות מסרו לה את תעודת החליצה, בה נכתב שהיא מותרת לכל אדם פרט לכהן - משמע, בנוסף להיותה אלמנה היא אף נמצאת כעת מבחינות מסוימות במעמד של גרושה. "בהינף יריקה את נחשבת גם אלמנה וגם גרושה. מה שבעיקר קומם אותי הוא שאני נפגעת מזה, ואילו הגיס יכול להתחתן, כפי שהוא עשה, ולא יואשם בביגמיה. זהו עוד אספקט שמתווסף לעניין מגוחך ממילא. מדובר במנהג שמתאים לימי הביניים. ההלכה הזו מציבה את האישה במלכוד".

מציאות הלכתית מורכבת

מגיש התוכנית, אמנון לוי, מספר כי התחקיר החל מסיפורה של אלמנה צעירה, שביקשה להתחתן בשנית ולא ידעה על הצורך בביצוע

הטקס. ביום החתונה עצמו, כשהיא מתארגנת לחתונה בסלון הכלות, פנו אליה מהרבנות, וסיפרו לה שגילו שלבעלה המנוח יש אח, ושהיא לא עברה חליצה. לכן, הוסיפו ברבנות, לא תוכל להתחתן לפני ביצוע הטקס.

"מדובר היה בעולה חדשה מתורכיה, ואורחים רבים הגיעו במיוחד מחו"ל לכבוד החתונה", מוסיף לוי, "לאחר גילוי סיפור זה, התגלו מקרים נוספים הממחישים את מורכבות הסוגיה. החליצה מטרתה להמשיך את זרע הנפטר, אבל המציאות ההלכתית מורכבת הרבה יותר - כך לדוגמה, אם אחי הנפטר הוא תינוק, האישה צריכה להמתין עד שיגיע לגיל מצוות, או במקרה אחר, בו הגיס הוא חירש-אילם, על פי ההלכה הוא לא יכול לקיים את הטקס".