תגלית ארכיאולוגית: מתי הפכה ירושלים לעיר?
גילוי ארכיאולוגי חדש עשוי לסמן תאריך חדש בספרי ההיסטוריה. ביצור ענק, שגובהו שמונה מטרים ואורכו לפחות עשרים וארבעה, נחשף בחפירות בעיר דוד. הביצור נבנה לפני כ-3,700 שנה ולטענת החוקרים רק ישוב עירוני היה מסוגל להקים מבנה כזה
ממתי ניתן להתייחס לירושלים כאל עיר? ביצור ענק, בן יותר מ-3,700 שנה, שנתגלה לאחרונה בעיר דוד ומיוחס לכנענים (תקופת הברונזה התיכונה ב') עשוי להשיב על השאלה הזו. לדברי פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, המנהל את החפירה יחד עם אלי שוקרון מטעם רשות העתיקות, אלה הם הביצורים הקדומים ביותר באזור, והם מעידים שממועד זה, הפך היישוב לישות עירונית, שיש לה שליט והיא מסוגלת מבחינה משאבית, לבנות מבנה כזה. "יישוב קטן לא היה מצליח להיערך לבנייה שכזו".
- בית אחוזה רומי ענק נתגלה בעיר דוד
לדברי פרופ' רייך, ביצורים אלה שימשו בעיקר מגן מפני נוודים במדבר, שביקשו לחמוס את העיר. "זהו הקיר המאסיבי ביותר שנחשף אי-פעם בעיר דוד, המתנשא עד לגובה של שמונה מטרים. מדובר בביצור עצום בגודלו, הן מבחינת מידות המבנה, הן מבחינת עובי קירותיו והן מבחינת גודל האבנים ששולבו בבנייתו".
ראשית ההתיישבות בירושלים חלה באלף ה-3 לפני הספירה. בתקופה זו שכנה ירושלים על גבעה מעל מעיין הגיחון, במקום שאותו מכנים כיום "עיר דוד" או "העופל". מקום זה נמצא מחוץ לחומות העיר העתיקה, שנבנו במאה ה-15 על ידי העות'מנים.
בדרך אל המעיין
חלק קטן מהביצור התגלה כבר ב-1909, ועכשיו, בחפירות, התברר שהוא היה חלק מקיר עצום. זו פעם ראשונה שמתגלה בירושלים בנייה מסיבית כזו טרום תקופת המלך הורדוס. "הקירות נראים כמעבר מוגן, מבוצר היטב, היורד ממצודה כלשהי שניצבה בראש הגבעה, אל עבר מגדל המעיין. בניית מעבר מוגן שכזה הוא פיתרון אפשרי כדי ליישב את הסתירה המובנית בסיטואציה: המעיין - שהוא בבחינת מקור חיים ליושבי המצודה בשעת חרום - מצוי במקום הנחות והפגיע ביותר בשטח. בניית מעבר מוגן, אף שהיא כרוכה במאמץ רב, היא פתרון שניתן למצוא לו הקבלות אחדות בעולם העתיק, אף שמתקופות מאוחרות יותר לתאריך השרידים שתוארו כאן".
בתקופה זו, היו ירושלים והשדות שסביבה, ישות מדינית בפני עצמה, שלה שלטון עצמאי – בדומה לשכנותיה, שכם בצפון ויריחו במזרח. קירות מסיביים דומים לזה שנחשפה כעת בירושלים, מוכרים גם בחברון הכנענית, (תל רומידה), בשכם (תל בלטה) ובגזר.
אורך הקטע המוכר של הביצור הוא 24 מטרים, ואולם מעריכים שהביצור ארוך עוד יותר, שכן הוא נמשך מערבה מעבר לחלק שנחשף, במורד הגבעה. לדברי פרופ' רייך, "התגלית החדשה מראה, שתמונת ביצוריה המזרחיים של ירושלים ושל מפעל המים הקדום בתקופת הברונזה התיכונה ב', רחוקה עדיין מלהיות ידועה לאשורה. למרות העובדה שכה רבים חפרו בגבעה הזאת, יש סיכוי רב שגלומים בה עדיין אלמנטים אדריכליים גדולי מידה השמורים היטב ומחכים לחשיפה".
הביצור נתגלה בחפירות שעורכת רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי "סובב חומות ירושלים", במימון עמותת אלע"ד ובשיתוף רשות הטבע והגנים. הוא ייחשף לציבור לראשונה מחר (ה'), במסגרת כנס מחקרי עיר דוד ה-10. בכנס, הפתוח לציבור ללא תשלום, יוצגו ממצאים ייחודים מכלל החפירות באתר, דוגמת עגיל הזהב שנמצא בחפירה בחניון גבעתי, ובנוסף, לפני הכנס, ניתן יהיה לסייר בלווית חוקרים, ב-17 מסלולי טיול במקום.
ynet מדע: לקריאה בכל כתבות הערוץ על ציר זמן
