כן, מגיע לנו מס על המים

היטל הבצורת הפך כפי הנראה את ההתנגחות ברשות המים והעומד בראשה לספורט לאומי. מדי יום שומעים עוד בר דעת שטוען שאם לא נשקה את דשאינו, נאבד את חינה ו"שפיותה" של ארצנו. יש מי שאפילו מבכים על תשדירי שירות המשכנעים אותנו לעשות מאמץ כה קשה ומיותר, כמו לסגור את הברז בעת צחצוח השיניים. לדעתם, עדיף שנמשיך בהרגל נלוז, כיוון שהרשויות הן האשמות שאין מים, ואילו האזרח הקטן לא צריך לשאת באחריות הכבדה ולתקן ברז דולף.

בדיחה בקרב חקלאי עמק הירדן מספרת שבישראל יפסיקו לשאוב מים רק כשייצא בוץ מהברזים. לפי דעת רב מכריע בקרב המומחים (גאו-הדרולוגים ואקולוגים) - כבר הגענו לשלב זה. אם נמשיך לשאוב מתחת לקווים השחורים (את האדומים עברנו מזמן) ייתכן נזק בלתי הפיך לאיכות המים בכנרת ובאקוות, מאגרי המים התת-קרקעיים. וגם אם הנזק לא ממש בלתי הפיך, אזי תיקונו כבר היום יעלה יותר מהיטל המים.

מנכ"ל רשות המים, ציין בעת שהגן על היטל הבצורת בכנסת, שהוא לא יישן בלילה, כיוון שאם לא יהיה חסכון משמעותי נוסף בצריכה בחודשים הקרובים צפויות הפסקות מים. כשמגיעים לקווים שחורים פשוט חייבים להפסיק לשאוב, ומי שלא עושה כך לוקח סיכון אדיר ומיותר. אני, במקומו, לא הייתי ישן בלילה בגלל החשש לעבור את הקווים השחורים, לא בגלל הפסקות הצריכה. אם הרשות תאפשר את המשך השאיבות, היא תמעל בתפקידה לשמור על מקורות המים.

בקרב המבינים את עומק משבר המים, יש הטוענים שהדרך להפחית בצריכה אינה דרך העלאת מחירים למוצר בסיסי, אלא בחינוך, הסברה ובהתקנים ואמצעים משמרי מים. אך טענות אלו לא מחזיקות מים במצב הקיים.

ראשית, ההיטל אינו פוגע במוצר הבסיסי, כיוון שהוא מוטל רק על צריכה עודפת מעבר לשימוש של 4,000 ליטר לאדם לחודש. זוהי כמות מספקת לכל הצרכים החיוניים ואף הרבה מעבר לכך. ראשי הערים טועים או מטעים את הציבור כשהם טוענים שהיטל המים יפגע גם ב"משפחה הממוצעת". זאת כיוון שערך צריכת המים הממוצע מושפע מבזבזני המים הגדולים, בעוד רוב הציבור נמצא מתחת לרף שנקבע כצריכה עודפת. בנוסף, ההקצבה לפני היטל גדלה לפי מספר הנפשות בכל משק בית. כלומר, ההיטל משפר את היחס הסוציאלי למשפחות ברוכות ילדים, כיוון שעד היום לא היתה התיחסות בתשלומי המים למספר הנפשות בבית.

שלשית, גם לאחר ההיטל – מחיר המים יעמוד על 28 שקלים למ"ק. הוא אינו גבוה יחסית לעלויות האמיתיות של ייצור מים או שאיבות היתר, כולל הנזקים למקורות המים המידלדלים, או העלויות הסביבתיות של התפלה. היטל המים מעדכן למעשה את התעריף הגבוה על צריכה העודפת בהתאם להידלדלתו של המשאב; וכיוון שתאגידי המים הם משק סגור, התעריף הגבוה צריך גם לסבסד את המים בצריכה הבסיסית.