70 שנה אחרי: ניצולי "משלוח הילדים" שבו לרכבת
ניקולס ווינטון הבין לפני כולם שיהדות אירופה בסכנה. בצעד חסר תקדים הוא העלה מאות ילדים יהודים על רכבות לבריטניה, אל החיים במקום למוות. היום, בגיל 100, הוא סגר מעגל
הנה באה הרכבת: רכבת עתיקה ועליה ניצולי שואה, עשתה היום (ו') את דרכה ללונדון, בתום מסע של שלושה ימים סביב אירופה. זאת, על-מנת לציין את יום השנה ה-70 לחילוצם המופלא של הניצולים על-ידי סוכן מניות בריטי צעיר.
בתחנת רחוב ליברפול שבבירת בריטניה המתין להם ניקולס ווינטון, היום בן 100, האיש שעמד כבר ב-1939 מאחורי ה"קינדרטרנספורט", או "משלוחי הילדים" - רכבות שהובילו בקרונותיהן מאות ילדים, רובם יהודים, מצ'כוסלובקיה הכבושה בידי הנאצים, אל חוף מבטחים.
ילדה משחזרת את הגעת "משלוח הילדים" ללונדון (צילום: AP)
ומה היום? 170 בני אדם הצטרפו לנסיעה ההיסטורית, בהם כ-20 ניצולים מאותם הימים, ובני משפחותיהם. ווינטון, חלוש ונשען על מקלו, לחץ את ידו של אחד הניצולים, שירד מהרכבת שהגיעה מפראג. "טוב לראות אותך אחרי 70 שנה", אמר והוסיף: "אל תיתן שיעבור כל כך הרבה זמן עד שניפגש שוב".
ניצולים רבים אחרים המתינו בתחנה על-מנת לקבל את פני הרכבת ונוסעיה. "זה מדהים, זה קרה לפני כל כך הרבה שנים, ועדיין אני זוכר את בדיוק", אמר אוטו דויטש, בן 81 המתגורר בסאות'הנד שבדרום בריטניה. לדבריו, "לאחר מכן לא ראיתי עוד את הוריי, או את אחותי. ההורים שלי נורו למוות, ואת מה שהם עשו לאחותי אני באמת לא רוצה לדעת".
בסוף שנת 1938, ביקר ווינטון - פקיד בן 29 בבורסה הלונדונית - בצ'כוסלובקיה דאז. זאת, בהזמנת חבר שעבד עבור שגרירות בריטניה. מזועזע מזרם הפליטים שנמלטו מחבל הסודטים, אליו פלשה גרמניה, ווינטון החל באופן מיידי ביצירת דרך למילוט ילדים יהודים מהמדינה. הוא חשש, ובצדק, שצ'כוסלובקיה תיכבש במהרה על-ידי הנאצים, וכי תושביה היהודים יישלחו למחנות הריכוז.
ווינטון והרכבת (צילום: רויטרס)
ווינטון שכנע את הבכירים הבריטים לקבל את הילדים כל עוד ניתן למצוא להם משפחות אומנה, והתמקד במימון וארגון הנסיעה. בסך הכול הוא הצליח לארגן שמונה רכבות, שהובילו 669 ילדים, רובם יהודים, דרך גרמניה והיישר לבריטניה. כל זאת, בחודשים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הילדים הצעירים נשלחו לבתי אמנה בבריטניה, ואחדים נשלחו לשוודיה. איש מהם לא ראה את הוריו לאחר מכן.
משלוח הילדים הגדול ביותר תוכנן ל-3 בספטמבר 1939, היום בו בריטניה הכריזה מלחמה על גרמניה. אך הרכבת הזו, תשיעית במספר, מעולם לא הורשתה לעזוב את פראג, וכמעט כל 250 הילדים שהיו אמורים לנסוע בה אל החופש לא שרדו את השואה.
הרכבת נוסעת שוב
סיפורו של ווינטון לא נחשף עד לשנת 1988, כאשר אשתו גילתה במקרה התכתבות הנוגעת לאירועים שקרו לפני המלחמה. "אשתי לא ידעה את זה במשך 40 השנים הראשונות של נישואינו, אבל יש כל מני דברים שלא מדברים עליהם, אפילו לא עם המשפחה", אמר ווינטון בראיון שנערך בשנת 1999. לדבריו, "כל מה שאירע לפני המלחמה נראה לא חשוב בצל המלחמה עצמה".אשתו של ווינטון שכנעה אותו לתעד את סיפורו, וסרט המתאר את גבורתו זכה באמי בשנת 2002, ראש ממשלת בריטניה דאז, טוני בלייר, הילל אותו בשם "שינדלר הבריטי", אך ווינטון דחה את המחמאות וסירב להגדיר עצמו כגיבור. לדבריו, בניגוד לשינדלר, חייו מעולם לא היו בסכנה. על-אף צניעותו, או שמא בעטיה, הוא הוכתר לאבירות על-ידי מלכת בריטניה, וזכה לכבוד רב בצ'כיה. ביום שלישי האחרון, טרם עזבה הרכבת בדרכה ללונדון, הוצב פסל בדמותו בתחנת הרכבת המרכזית של פראג.
לאחר שיצאו לדרך עברו נוסעי הרכבת בהולנד, ומשם חצתה את הים הצפוני במעבורת - בדיוק כמו לפני 70 שנה - והשלימו את מסעם ברכבת הקיטור הבריטית, שזכתה רשמית לשם החדש-ישן: "רכבת ווינטון".
לפנייה לכתב/ת 
