קישקשטן: כל הטעויות בדרך לסיום הקמפיין

• לסיקור המשחק
• אבי לוזון ודרור קשטן, החזירו את המפתחות/דעה
• בניון: "אין לי על מה להתנצל. לא רצחתי"
• דרור קשטן: "לא האמנתי שנגיע למצב הזה"
  

כאב ראש קטן

כבר ברבע השעה הראשונה אפשר היה להבין עד כמה יניב קטן היה חסר לנבחרת הזאת במשך שנתיים מיותרות של משחקי כבוד. על היעלמותו למשך דקות רבות עוד אפשר להתווכח, אבל תארו לכם איפה היתה יכולה להיות ישראל היום, עם קטן בצד ימין ויוסי בניון בצד שמאל.

היו שטענו, כי אחרי התקופה הארוכה בה לא זומן, קפטן מכבי חיפה היה צריך לסרב לקריאה המאוחרת של קשטן. המאמן הלאומי הרי זימן את קטן רק כדי להסיר מעל גבו את האחריות לכשלון, אך בעצם הבליט את הבעייתיות בהחלטותיו הקודמות בנוגע לשחקן.

חלוץ בחוץ

אולי, בעצם זימונו של קטן, קשטן גם שידר לשחקניו כי הכל כבר אבוד ואנחנו בעצם מצויים בסוג של מסיבת סיום. זה זמן החנינות. את אותה מסקנה ניתן היה להסיק ברגע שקשטן בחר שלא להגיב לפתיחת הפה מצידו של רוברטו קולאוטי, שהחליט לא לשתוק אחרי ההתעלמות המבישה מהנציג שלנו בבונדסליגה.

קולאוטי צריך היה להיות בסגל וכנראה שגם בהרכב, על חשבונו של אליניב ברדה, שלא נמצא בכושר טוב. בן סהר היה חייב לפתוח במקומו של עומר גולן, שעדיין לא ראה דקת משחק בבלגיה. אבל אלה טעויות זניחות לעומת זו שהגיע במחצית השניה של המשחק.

גל רודף גל

נכון, זו היתה אחת מהמחציות החלשות ביותר של גל אלברמן, אבל גם ביום כזה, הוא עדיף על תמיר כהן בזכות יכולותיו ההתקפיות הטובות יותר. החילוף שלו היה מתבקש, אם כי לטעמי היה עדיף להוציא את בירם כיאל שלא תרם מאומה. אבל מוחי הקודח שידר לי ש'קשטן עוד מסוגל להוציא את גל ולהכניס את תמיר'. שוב, לא התאכזבתי.

יוסי יצא גדול

כנראה שבניון כבר לא יכול להפוך את החברים שלצידו לטובים יותר, כי בליברפול הוא לא עושה את זה. מה שהיה טוב בתקופתו בווסטהאם, השתנה מאז המעבר לאנפילד, שם הוא מתפקד כשחקן משלים. על הניצוצות שלו קצת קשה לבנות ועכשיו כבר ברור שהוא חייב לצידו את השחקנים היצירתיים (מישהו אמר קטן?).

ברגע שהוא עזב את המגרש, יוסי למעשה ביטא את כל מה שכל אחד מאיתנו חשב: קשטן גמר את הסיפור עוד לפני שהמשחק התחיל. הוא עשה טעות אחת יותר מדי, אבל לא מול לטביה, אלא עוד לפני כן במפגש הכפול מול יוון. כבר שכחנו את ההרכב ההזוי וההתעקשות על בירם כיאל במשחק בו נסיון צריך לשחק תפקיד.

מלוזון ללוזון

קשטן כנראה איבד את זה. מה שהתאים להפועל ת"א של תחילת המילניום, כבר לא רלוונטי. הכדורגל אמנם התקדם, אבל זה לא רק זה. אז הוא עשה דברים יפים עם קבוצה שהגיעה כאנדרדוג וכיום ישראל היא לא כזו. אין טעם במשחק זהיר כפי שאין טעם להחזיק שני קשרים דפנסיביים במצב של פיגור, במשחק בו אתה חייב לנצח.