קיה סיד מחודשת - לא עושה טעויות

שנה אחת בלבד חלפה מאז נהגנו לראשונה בקיה סיד בישראל. מבחן הדרכים למכונית הקומפקטית מקוריאה, הותיר בנו רושם טוב למדי. הסיד התגלתה כהפתעה מרעננת, עם איכויות שלא חווינו בעבר בדגמי המותג. גם מבחינה דינמית, ובעיקר מבחינת המראה המשכנע. השוק המקומי, כמו זה שמעבר לים, קיבל את הסיד באהבה שהפתיעה כנראה גם את יוצריה. עד כדי כך שהסיד הפכה מיד למכונית הנמכרת ביותר של קיה, וזו שדוחפת את כל ארסנל דגמי המותג לפנים. אגב, זה לא צריך להפתיע. אחרי הכל מדובר במכונית ראשונה שפותחה על-ידי מרכז הפיתוח האירופי של היצרנית, עבור אירופה. אבל אם הכל כל-כך טוב ומוצלח, מדוע עוברת הסיד רענון מוקדם כל כך?

קיה סיד. חרטום חדש - פחות אלגנטי, יותר בולט

יש בכל זאת צורך בהבהרה. העובדה כי נהגנו במכונית החדשה לראשונה רק לפני שנה, עלולה לבלבל מעט. כי יש לזכור שהמשפחתית הקומפקטית הוצגה עוד בספטמבר 2006, וכי שלוש שנים הם זמן די מקובל בתעשיית הרכב למתיחת פנים של סוף תקופת-ילדות. למה בכל זאת נהגנו בה רק לפני שנה ולא לפני שלוש? סמל"ת, היבואנית הקודמת של קיה, לא הצליחה לשווק כאן את הסיד. מחליפתה לעומת זאת, חברת טלקאר, עושה זאת בהצלחה ניכרת מאז קיבלה את הזיכיון.

אז מה השתנה?

כצפוי וכמקובל, מתיחת הפנים של הסיד אינה כוללת שינויים מרחיקי לכת מבחינה מכנית, אך בפירוש נוגעת במספר סוגיות עיצוב. כך למשל יש חרטום חדש, הכולל את סבכה גדולה ובוהקת, ויחידות תאורה גדולות מבעבר. ואם הייתה לנו בעבר טענה על אנונימיות-עיצוב, הסבכה הזו פותרת אותה. הסיד הופכת אמנם מעט פחות אלגנטית וקצת יותר רועשת, אבל היא ייחודית יותר. השינוי מאחור פחות מוחשי, וגם מעט פחות מוצלח לטעמנו - אהבנו יותר את הגרפיקה העגולה ביחידות התאורה הישנות, למרות שהצורה הכללית נותרה זהה.

שינוי נוסף נרשם בתא הנוסעים, שספג בעבר ביקורת על מעט אפרוריות וחוסר ייחוד. גלגל הגה חדש עם שני חישורים כסופים, פסי כסף ניצבים במרכז הקונסולה (שהיו רק בחלק מהגרסאות בעבר) ומערכת שמע חדשה, משפרים לא רק את העיצוב אלא גם את תחושת האיכות. ואפרופו, יש גם חדשות אבזור טובות עבור הקהל הישראלי: הסיד תוצע מעתה עם שליטה מגלגל ההגה על מערכת השמע כולל חיבור USB, בכל הגרסאות. במקביל, רמת הגימור הגבוהה (EX) מציעה מעתה בקרת אקלים מפוצלת. בסך הכל, ואת זה חשוב לציין, מדובר באחת המכוניות הנאות והאלגנטיות בקטגוריה, הן בתא הנוסעים והן מבחוץ.

סביבת הנהג. שיפור ניכר

על הכביש - שיפור בהמשכים

מתחת למעטפת נותרה הסיד כמעט ללא שינוי. יחידת ההנעה בנפח 1.6 ליטר ו-126 כ"ס, נתון הספק מהגבוהים בקטגוריה, נותרה כשהייתה. והיא עדיין מציעה ביצועים נאותים ורמות רעש נמוכות. למרבה הצער, תיבת ההילוכים האוטומטית - הסובלת מתגובה איטית מעט להורדת הילוך בהאצה - מציעה ארבעה יחסי העברה בלבד. בעידן הנוכחי מדובר בפיתרון מיושן מעט. גרסת הדיזל, עם מנוע 1.6 ליטר חדש (115 כ"ס), הרשימה מעט פחות מבחינת בידוד רעשים, אך הצטיינה בכל שאר סעיפי הביצועים. בעיקר תודות למומנט הנדיב (26 קג"מ), שמכפר על יחסי ההעברה הארוכים.

בקיה הבטיחו בנוסף גם שיפור באיכות הדינמית, אך נדמה כי ההצהרות מעט מוגזמות. מול הבטחות לשיפור נוחות הנסיעה וההיגוי, רק זו האחרונה הייתה מורגשת. התרשמות מקיפה יותר בנוגע לנוחות הנסיעה נצטרך לבצע בכבישי ישראל, שמציעים אתגרים מעט גדולים יותר מהאספלט המעולה באוסטריה. בכל מקרה, הסיד ממשיכה להציע התנהגות כביש ברמה גבוהה יחסית לקטגוריה.

עדיין משכנעת

בלי טעויות

מתיחת הפנים של הסיד מגיעה אלינו ברגע בו המכונית נמצאת בשיא הצלחתה. היא מוסיפה אבזור נוסף, ומשפרת כמה נקודות קטנות שהפריעו לנו בזמן מבחן הדרכים הראשון. עם יכולת דינמית ששופרה קלות, מעט יותר אבזור ותגי מחיר שנותרו זהים, נדמה שקיה ביצעה מתיחת פנים שגם אם לא תשנה את מידת הפופולריות, לבטח לא תפריע.

בסופו של יום, הסיד נותרה חבילה מושכת, המשלבת עיצוב נאה, אבזור מספק ומחיר נמוך, עם אחריות יוצאת דופן בשוק הישראלי של שבע שנים. ועכשיו, קחו בחשבון שגרסת הסדאן שלה העונה לשם פורטה, אשר לבטח תקסום הרבה יותר לציי רכב, נמצאת בדרך אלינו. נראה כי קיה נמצאת במסלול הצלחה, ובצדק.