מנה ראשונה לשקנאים בחולה: 3.5 טון מוּשטים

בשמורת החולה החלו היום בהכנת הסעודה הגדולה שצפויה לשקנאים שיחלו להגיע לאזור בשבועות הקרובים. אנשי משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים שפכו לאגם בשמורה 3.5 טונות של דגי מושט - מנה ראשונה מתוך 60 טונות של דגים שיועברו לאגם בשלושת החודשים הקרובים - זמן שהותם של השקנאים הרעבים בארץ.

כ-40 אלף שקנאים צפויים לחלוף השנה מעל שמי צפון הארץ. כדי להשאירם באזור מחד, אך למנוע מהם להשביע את רעבונם בבריכות הדגים של קיבוצי הסביבה, הוחלט לממן עבורם אספקה סדירה של דגים מבתי הגידול של חולתה וכפר גלעדי. מתוך 60 הטונות שיועברו לאגם בחודשים הקרובים, 15 טונות ימומנו על ידי משרד החקלאות. יתר הדגים יסופקו במימון רשות הטבע והגנים.

(צילום: אביהו שפירא)

ההבנות על מימון רכישת הדגים הושגו בתחילת החודש, בדיונים בין משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים ואיגוד מגדלי הדגים. ההסכם הוא שינוי מבורך לעומת המשבר שפרץ אשתקד סביב הנושא. אז, החריפה המחלוקת עד כדי אלימות קשה נגד בעלי הכנף.

החקלאים טענו כי האכלת השקנאים נועדה לשרת אך ורק את התיירות לאזור החולה, והיא גורמת להם אבדן דגים בשווי מיליוני שקלים. עקב כך הם החליטו להפסיק את חלקם במימון פרויקט ההאכלה, והבריחו את עופות המים בעזרת חזיקים וזיקוקים - אך גם אמצעים בלתי חוקיים כגון ירי.

אחד מפגרי השקנאים שנורו אשתקד בצפון

ברשות הטבע והגנים העריכו כי בעקבות ההתנגשויות האלימות מתו כ-110 שקנאים כתוצאה מהתחשמלות וירי, בנוסף ל-140 פרטים שנפצעו ונזקקו לטיפול רפואי בבית החולים לחיות בר.

אהוד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, טוען כי יש הכרח להמשיך בפרויקט ההאכלה באופן מסודר, כדי לצמצם את הנזקים לחקלאים. "מחקרים שנערכו בתחום הוכיחו כי שקנאי רעב שמגיע לישראל אוכל מעל לקילוגרם דגים ביום, ויכול לגרום לנזק גדול יותר משקנאי שבע". לדבריו, ברגע שהחקלאים מגרשים את השקנאים הרעבים, העופות לא מצליחים לצבור את מלאי האנרגיה הדרוש להמשך הנדידה ויאכלו כמות רבה של דגים לעומת שקנאי שהואכל בצורה מסודרת עד כ-48 שעות קודם לכן. "רק האכלה מסודרת תפתור את הבעיה".

האכלת השקנאים - רק באגם החולה 

במשרד החקלאות מציינים כי תוך פרק זמן קצר גורמים השקנאים נזק של כשני מיליון שקל למגדלי הדגים ולדבר ישנה השלכה ישירה על היצע הדגים הטריים ולעליית מחירים.

הנזקים הקשים שספגו חקלאי עמק החולה, בנוסף לצמצום באזורי המדגה המלאכותיים, הביאו את הגופים להחלטה כי האכלת השקנאים תתבצע השנה אך ורק באזור עמק החולה. כשיבחינו כי להקות השקנאים פושטות על אזורי מדגה, הם יסייעו "בהרמת" הלהקות להמשך תעופה על מנת שתנחתנה במקומות אחרים בהם יחכה להן מזון.

קילו דגים ביום כל אחד (צילום: ליאור כסלו)

יגאל בן-ארי, מנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים מבהיר כי האירועים בשנה שעברה נבעו מ"חוסר תיאום, ויכוחים בין הגופים השונים ומריבות קשות בין החקלאים לשקנאים. השנה הוחלט על שינוי מבורך של כיוון וגישה בקרב הצדדים", הוא אומר. "בזכות ההבנות ועיגון התקציב מראש, תהיה לנו אפשרות להאכלה מתוכננת וחופשית יותר באזור עמק החולה, שמהווה צוואר בקבוק דרכו עוברים כל השקנאים שחוצים את הארץ".

מבין העופות הנודדים, השקנאי נחשב לעוף שוכן מים כבד וגדול. מזונו העיקרי מבוסס על דגים ולכן בביקורו בישראל, בעת עונת הנדידה הארוכה מאירופה הקרירה לאפריקה החמה, על פי הערכות שונות, כ-35 אלף שקנאים נוהגים לעצור לתדלוק ומנוחה בעמק החולה ונצפים באיזורי מים מתוקים, אגמים ובקירבה למקורות מים בהם יוכלו לצוד דגים.

אמיתי גבע, מדריך גידול דגים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, סבור כי אין צורך להאכיל את השקנאים המעטים שעוצרים באזורי המדגה, ויש להמשיך בפעולות הגירוש במידה והם ינחתו לאכול מחוץ לעמק החולה.

"למרות חילוקי הדעות, הגענו להבנה משותפת עם הגורמים הנוגעים בדבר. ברגע שנראה שיש שקנאים שרוצים לאכול, ניתן להם את המזון רק בשמורת, אך בשאר המקומות לא נאכילם ונגרשם באמצעים חוקיים".