בכיר במשק: יש להצמיד את השקל לאירו

על רקע הפגיעה המתמשכת בענף הייצוא, קוראים גורמים במשק לצעדים שעשויים להביא להפסקת השימוש בשקל כמטבע עצמאי. גורם בכיר במגזר העסקי העריך שבסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא לבצע הצמדה של השקל לדולר או לאירו, ואולי אף לבטלו לגמרי. אחד מאותם גורמים אמר שלדעתו, האירו צריך להיות החלופה המועדפת.

לדברי הגורם, "בנק ישראל מתמקד בטקטיקה ולא באסטרטגיה, אין חשיבה אסטרטגית של התמודדות ארוכת טווח עם התנודתיות בשער החליפין של השקל מול המטבעות העיקריים".

 לדבריו, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה משטר של שער חליפין נייד, כיוון שבכך סחר החוץ נותר פגיע וחסר יכולת להתמודד עם תנודתיות ערך המטבע, המשפיע על הרווחיות של התעשייה, בעיקר במדינה מוטת ייצוא כמו ישראל.

בשנה האחרונה התחזק הדולר מרמות של קרוב ל-3.2 שקלים ל-יותר מ-4.2 שקלים, וכעת הוא נסחר סביב 3.8 שקלים לדולר. רכישות הדולרים של בנק ישראל, שנועדו לתמוך בדולר ולהגן על הייצואנים, אכן מספקות תמיכה למטבע האמריקני, והיום דווח כי יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו בסוף אוגוסט לשיא של יותר מ-56 מיליארד דולר. עם זאת, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הבהיר שלא מדובר בפיתרון ארוך טווח.

הבעיה עתידה להחריף, שכן ישראל - בניגוד למרבית מדינות המערב - סובלת מאינפלציה. העלאת ריבית, הממתנת את הביקושים ומסייעת במיתון עליית המחירים, תביא להתחזקות השקל ולפגיעה נוספת בייצואנים. זאת, בשל הגידול בפער הריביות בין השקל לבין הדולר והאירו, שיהפוך את המטבעי הישראלי לאטרקטיבי יותר כאפיק השקעה. 

עם זאת, הצמדת מטבע מקומי למטבע זר, ובוודאי מעבר לשימוש במטבע זר, טומנת בחובה סכנות רבות. כך למשל - בעוד שבשער חליפין נייד הבנק המרכזי יכול לקבוע רמת ריבית בהתאם לעליית המחירים במשק ולמצב הכלכלה - הצמדה למטבע זר מסרסת את כוחו בניתוב הכלכלה. ניתן להמחיש דוגמה זו בקשיים של מדינות גוש האירו להתמודד עם בעיות שונות, בשלבים שונים, כשהן משתמשות במטבע אחד ושיעור ריבית זהה.

בעיה חריפה נוספת עשוייה לקרות כשהממשלה לא מצליחה להגן על השער הקבוע לאורך זמן, ובנקודה זו המטבע המקומי קורס או נוסק (בהתאם לכיוון התנגדות השוק) מול המטבע הזר.