עמיר מולנר הורשע בהחזקת נשק וקשירת קשר
"היעד מספר 1" בתל-אביב ועוד שבעה מאנשיו הורשעו בזכות מצלמת האבטחה שתיעדה אותם מסליקים אקדח בחצר בית ברמת-גן. שלושה מהם הורשעו בהסדר טיעון, ושלושה אחרים זוכו. השופט ביקר את ה"זיגזג" בגרסאות של מולנר, שבתחילה טען כי המשטרה ניסתה להפלילו
המשטרה חושדת כי הוא עומד בראש ארגון פשיעה - אבל בינתיים הוא בדרך לכלא בגלל אקדח בחצר. בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע בצהריים (יום ב') את עמיר מולנר, המוגדר "היעד מספר 1" של משטרת מחוז תל-אביב, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת נשק, תחמושת ואביזר לנשק והכנת עבירה בחומרים מסוכנים - כל זאת בעקבות מעצרו בעת שניסה להסליק אקדח בחצר בית ברמת-גן. זו הפעם השנייה בשנים האחרונות שמולנר מורשע בהחזקת נשק.
מולנר כפר במהלך המשפט באישומים וטען שלא היה מעורב במעשה ולא ידע כלל על קיומו של הנשק במקום, אבל צילומי מצלמת אבטחה שתיעדו את ההתרחשות במקום הוכיחו מעל לכל ספק כי הוא היה מעורב באופן פעיל בהסתרת הנשק. "נוכחותו של מולנר בזירת העבירה, מודעותו לנשק, ההתרחשויות החלות לנגד עיניו, הצטופפות הנאשמים סמוך למקום הסלקת הנשק לאחר, סיום ההסלקה, במחובר לעשייה של כלל הנאשמים בזירת העבירה - מגבשים את יסודות העבירות המיוחסות לו בכתב האישום", קבע השופט דוד רוזן בהכרעת הדין.
השופט התייחס בפסק הדין ל"זיגזג" של מולנר בפרשה, שפגע באמינותו: בתחילה שמר בחקירתו על זכות השתיקה ואף האשים את המשטרה בהשתלת האקדח ורקימת עלילת שווא נגדו. הוא טען אז, כי אהרוני הרשמן, שהביא את האקדח למקום, הוא סוכן משטרתי. אולם לאחר מכן, בבית המשפט, התייחס לאירוע, מסר פרטים לגביו והודה כי היה מודע לכך שהיה אקדח במקום.
"טענתו במשטרה כי זו השתילה אקדח, מלמדת על עצמו", כתב השופט דוד רוזן בפסק הדין, "שכן זה יודע את האמת, ובוחר לבדות דברים קשים כנגד המשטרה ברצונו להיחלץ מחומר שנערם בעניינו".
השופט הסביר עד כמה מגוחכת טענתו של מולנר כי הרשמן היה סוכן: "לו חשד כי הרשמן הינו סוכן משטרה, מן הסתם היה אומר את הדברים בצורה מפורשת ולא חס על הרשמן ואחרים, אשר סיבכו אותו בעבירה לא קלה - בדרך של בחירה בזכות השתיקה".
מולנר, היום בבית המשפט (צילום: ירון ברנר)
יחד עם מולנר הורשעו עוד שבעה בני אדם שהיו מעורבים בהסתרת הנשק, ואילו שלושה נוספים שהואשמו בפרשה - מחמוד חרבוש, יוסף דבח ולירון טיירי - זוכו.
כתב האישום נגד מולנר ועשרת שותפיו הוגש בדצמבר שעבר. חודש לפני כן נעצרו בחצר בית ברמת-גן כשברשותם אקדח ברטה טעון שעליו הותקן משתיק קול, ו-11 כדורים שהוסתרו בתוך גרב. לפי כתב האישום, את הנשק התכוונו להסליק בחצר הבית. הפרקליטות טענה כי "בכוונתם היה לעשות בנשק שימוש קטלני" - ובית המשפט קיבל את הטענה.
במאי האחרון הושג הסדר טיעון עם שלושה מהנאשמים, בהם הרשמן וכן אלי ראובן, בעליו של אותו בית ברמת-גן, שבמסגרתו הסכימו לרצות עונשי מאסר של 12-15 חודשים.
"הוזמנתי לארוחת צהריים", טען מולנר
במהלך עדותו בבית המשפט האשים מולנר את המשטרה בביצוע מעצר אגרסיבי ובניסיון "לתפור לו תיק", לאחר שבסך הכול הוזמן לארוחת צהריים בביתו של ראובן, שבה השתתפו 28 בני אדם. לדבריו, בסוף הארוחה ראה התרחשות וכי מישהו אמר ששמע שהביאו אקדח למקום. "כשאמרו לי על האקדח, אמרתי בקול, 'מה האידיוט הזה הביא את הדבר הזה'", אמר בעדותו. "בחקירה השוטרים רצו שאני אסביר להם מה כל אחד מהנוכחים עשה, את זה אי-אפשר לצפות ממני שאעשה".
אולם במהלך המשפט הוקרן סרט ממצלמת אבטחה, שתיעדה את האירועים בחצר הבית. בצילומים נראים הנאשמים בבירור כשהם מסתירים את הנשק. השופט גלעד נויטל כתב כי המצלמה שצילמה היא כמעין עד ראייה אובייקטיבי, "השווה אלף מילים".
מולנר התקדם בשנים האחרונות במעלה ההיררכייה של עולם הפשע. בעבר נחשב ל"קצין החבלה" של כנופיית רמת עמידר, אולם נמלט מהארץ כאשר נחשד בפרשת הרצח של הרב שמעון חדיף ב-1998. לאחר שניסים ימין, עד המדינה שהעיד נגדו בפרשה, נרצח בביתו בחולון באורח מסתורי - חזר מולנר לארץ.
מאז שובו לארץ נקשר שמו בארועים הקשורים בסכסוכים של העולם התחתוון. כך היה למשל ב"פסגת הדקירות" במלון דניאל, במהלכה נדקר לפי החשד בידי דרור אלפרון.
ב-2006 הסתבך מולנר בעבירות של נשיאת נשק והתחזות, לאחר שנעצר בצפון כשברשותו חומרי חבלה. לפי החשד יועדו החומרים להכנת מטען שיועד לפגוע בדרור אלפרון. הוא הורשע בהחזקת אמצעים לייצור מטען, ונגזרו עליו חמישה חודשי מאסר. שנה לאחר מכן נעצר שוב, בקניון איילון, כברשותו סכין, פאה נוכרית ושכפ"ץ. מקרה זה הסתיים ללא כתב אישום, אחר בחלוף שנה נוספת נעצר שוב, בפרשה הנוכחית.