יותר טוב בשניים
יותר מעשור חלף מאז ירדה "ביוויס ובאטהד" מהאוויר, ובינתיים הספיק היוצר שלה מייק ג'אדג' לביים שלושה סרטים כושלים. מדוע אחד היוצרים הקומיים המוכשרים ביותר שידעה הוליווד מתקשה לשחזר את ההצלחה של שנות ה-90?
מייק ג'אדג', למקרה שהספקתם לשכוח, הוא האיש שהביא לעולם את ביוויס ובאטהד, אותם שני אידיוטים שסיפקו פתח להומור השנון והסרקסטי של אביהם הרוחני וטיפחו בקרב ילדי שנות ה-90 את אהבת המטאל ויצר ההרסנות. בעזרת החממה שסיפקה להם רשת MTV, הפכו השניים לגיבורי תרבות אלטרנטיביים. ג'אדג', לעומת זאת, התקשה להתאושש מאז. וגם אחרי שלושה סרטים (לא כולל את "ביוויס ובאטהד דו אמריקה" הגאוני), הוא עדיין לא זכה לשוב למעמדו הראוי, כאחד היוצרים המוכשרים והמצחיקים ביותר בהוליווד.
ג'אדג' (משמאל) על הסט של "Extract". איפה ימי הזוהר? (צילום: mct)
לא פלא, אם כן, שג'אדג' החליט לגייס את ביוויס ובאטהד לקידום סרטו שהגיע בסוף השבוע האחרון לבתי הקולנוע בארצות הברית. בקטע שעלה לרשת כשבוע לפני צאת הסרט, נראים השניים (מצוידים, כמו תמיד, בקולו של ג'אדג' עצמו), דנים בסוגיות המוצגות בקומדיה החדשה של ג'אדג' ובעיקר – כפי שהייתם מצפים – מצחקקים.
כמו בסדרה, גם בקליפ הקצר, הם מספקים כמה רגעים של הומור מבריק. אבל למה בעצם זקוק ג'אדג' לשני יצירי כפיו בשביל ללכוד קצת תשומת לב לכל יצירה חדשה שלו? למה הסרטים שעשה בעשור האחרון – כולל סדרת הטלוויזיה קצרת הימים "The Goode Family" - לא הופכים ללהיטים בקרב מעריציו?
מתואר בפיזיקה ל-MTV
ג'אדג' נולד באקוודור ב-1962, בן לאב אנתרופולוג ואם ספרנית, ואת שנות ילדותו העביר בניו מכסיקו. את לימודיו לתואר ראשון השלים דווקא בתחום הפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה, ורק בתחילת שנות ה-90 החל להתנסות באנימציה, התחום שיביא אותו לגדולה.
הוא החל את דרכו בתחום עם סדרת סרטוני אנימציה בשם "Milton", בהם כיכבו הדמויות שלימים יאכלסו את המשרד שבמוקד סרטו "מהומה במשרד" ("Office Space") מ-1999. אבל הפריצה הגדולה הגיעה שנה לאחר מכן, בסרט אנימציה קצר שיצר בשם "Frog Basball", בו הופיעו לראשונה דמויותיהם האוויליות של ביוויס ובאטהד. הסרט הוקרן במסגרת פרק של "Liquid Animation" (כל פרק כלל כמה סרטוני אנימציה קצרים) ב-MTV ותפס את תשומת ליבם של מנהלי הרשת. ב-8 במארס, 1993, ביוויס ובאטהד הפכו לגיבוריה של סדרה.
הסדרה שודרה ב-MTV במשך שבע עונות (שנדחסו לפחות מחמש שנים), וגם הפכה לסרט באורך מלא ב-1996, שזכה להצלחה לא רעה בקופות (יותר מ-60 מיליון דולר בארצות הברית) וביקורות חיוביות ברובן. אבל לאורך השנים, צמד המטומטמים של ג'אדג' עורר גם תגובות שליליות - כשהמקרה הזכור ביותר והבעייתי ביותר - התרחש באוקטובר 1993.
"ביוויס ובאטהד". ביקורות חיוביות, השפעות הרסניות?
ילד בן חמש הצית את הקרוואן בו התגוררה משפחתו וגרם למותה של אחותו בת השנתיים. לאחר האירוע, סיפרה אימו של הילד כי רגעים ספורים לפני ההצתה, הוא צפה באחד מאותם קטעים מפורסמים בהם ביוויס ובאטהד הפגינו את נטיותיהם לרשלנות מסוכנת, בעיקר בכל הקשור לשימוש באש (בליווי קריאותיו המפורסמות של ביוויס, "!Fire! Fire"). ביוויס ובאטהד נאלצו להרגיע את נטיותיהם המסוכנות אבל לא את ההומור הפרוע. וההומור, לאורך שבע העונות, נותר משובח. ביקורת סרקסטית על הדור שצרך למחייתו את שידורי הרשת בה שודרה התוכנית, לצד בדיחות רדודות שהוכיחו עד כמה קל להצחיק אותנו (ע"ע "He said penis" וכו').
הגאוניות של ג'אדג' באה לידי ביטוי דווקא ברמה המנטאלית המוגבלת של גיבוריו: אין זו חוכמה גדולה להפגין שנינות דרך גיבורים שנונים (ג'אד אפאטו ודיאבלו קודי, כידוע, בנו מזה קריירה). אבל להציג הומור שנון באמצעות גיבורים טפשים כל כך, זו כבר אמנות לשמה. רגעי השיא של הסדרה הגיעו דווקא בקטעי המעבר שלה, בהם ג'אדג' היה מאלתר ביקורות על קליפים.
כמעט במקביל לסיומה של "ביוויס ובאטהד", עלתה הסדרה שלו "המלך היל" ("King of The Hill") ברשת FOX, שם היא צפויה לסיים את דרכה ב-13 בספטמבר השנה, עם פרק מיוחד שיחתום את הסדרה. את הסדרה יצר ג'אדג' עם גרג דניאלס (לשעבר תסריטאי ב"משפחת סימפסון"), שימשיכו ללוות אותה עד הסוף המר (בנוסף, עלתה ב-MTV סדרת ספין-אוף ל"ביוויס ובאטהד" שמתמקדת בדמותה של דאריה, אולם זו נעשתה ללא מעורבות מצידו של ג'אדג').
"מהומה במשרד". הכל התחיל עוד אצל "Milton"
"המלך היל" אמנם זכתה להצלחה לא מבוטלת (למעשה, מלבד הסימפסונים, אין סדרת אנימציה שהאריכה ימים יותר ממנה), אבל קשה לומר שהיא תזכה לאותו מעמד פולחני כמו "ביוויס ובאטהד". במאי 2009 עלתה ברשת ABC סדרה חדשה מבית היוצר של ג'אדג' - "The Goode Family", אולם לפני כחודש הודיעו אנשי הרשת על ביטולה.
תקופות קשות בקופות
לפני עשר שנים יצא לבתי הקולנוע בארצות הברית "מהומה במשרד", סרטו הראשון של ג'אדג' מלבד "ביוויס ובאטהד דו אמריקה". בקומדיה קטנה ושנונה זו, בה כיכבו רון ליבינגסטון וג'ניפר אניסטון, הציג ג'אדג' לא מעט רגעים קומיים מבריקים. אולם הסרט נחל כישלון צורב בקופות: הכנסות בסך עשרה מיליון דולר, עם תקציב המוערך בסכום דומה. עם זאת, לאורך השנים הסרט הפך למיני-להיט בדי.וי.די וצבר לא מעט מעריצים.
חלפו עוד שבע שנים עד שג'אדג' ביים סרט נוסף באורך מלא. הפעם היה זה "Idiocracy". סרט פרוע שעלילתו מתרחשת בשנה 2505, אחרי מאות שנים בהן המין האנושי הלך והידרדר עד שהגיע למצב בו השפה האנגלית הפכה לבליל של הברות ונהימות, הנשיא דומה יותר לכוכב ב-WWF ושובר הקופות הגדול ביותר (שגם זכה בפרס האוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר) הוא צילום סטטי של תחת, עם כל הרעשים והעוויתות הנלווים לכך.
"Idiocracy". הבלגן חוגג, אבל מלווה בהברקות
קשה לומר ש-"Idiocracy" היה יצירה מבריקה: התסריט היה מבולגן למדי וליד הישגיו הכלכליים, אפילו "מהומה במשרד" נראה לפתע כמו הצלחה מסחררת. עם זאת, זהו סרט שמצדיק צפייה ולו רק בשל האבחנות החברתיות המבריקות שלו, שבאות לידי ביטוי ברגעים בודדים והיסטריים במהלך הסרט.
האם "Extract" יציל את ג'אדג' מגורלו המר בתחום הקולנוע? כמו שזה נראה כרגע, הסיכויים לכך די אפסיים. אולי הסיכוי היחיד לפריצה מחודשת של היוצר
המבריק הזה תתאפשר רק בזכות קאמבק של "ביוויס ובאטהד" - וזה, מתברר, עדיין עומד על הפרק.
"אני מעדיף להשאיר את הדלת הזו פתוחה", סיפר ג'אדג' בראיון שנערך לפני כשבועיים לאתר Collider. "מכל מה שעשיתי לאורך הקריירה שלי, אותם אני הכי אוהב, וזה הדבר שאני הכי גאה בו. וזה קצת מביך להודות, אבל מכל הדברים שעשיתי, 'ביוויס ובאטהד' הוא היחיד שאני עדיין מסוגל לצפות בו. אולי אעשה עוד סרט איתם, זה נושא שעולה אחת לשלוש שנים".
