תגלית נדירה בתל דור: דיוקן של אלכסנדר מוקדון

תגלית ארכיאולוגית נדירה ומפתיעה בחפירות תל דור: אבן חן מגולפת הנושאת את דיוקנו של אלכסנדר מוקדון נתגלתה בחפירות שערכה משלחת ארכיאולוגית בראשות ד"ר איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה וד"ר אילן שרון מהאוניברסיטה העברית.

• מי גר בארסוף בתקופה הביזנטית?
• ממצא ארכיאולוגי נדיר בחוף פלמחים
  

"על אף מידותיה הקטנטנות של אבן החן (גמה-GEMMA), אורכה פחות מסנטימטר ורוחבה פחות מחצי סנטימטר, הצליח האמן לעצב את דמותו של אלכסנדר מוקדון על כל מאפייניה", אמרה ד"ר גלבוע, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. "המלך מתואר כצעיר נמרץ, בעל סנטר חד ואף ישר, עם שיער ארוך ומתולתל המוחזק בכתר".

חוקרי תל דור מציינים שמפתיע שיצירת מופת כזו נמצאה דווקא בארץ ישראל, שהיתה בשוליים של העולם ההלניסטי. "מקובל להניח שאמנים מהשורה הראשונה – ומי שגילף את דמותו של אלכסנדר בגמה הזו ודאי היה כזה - פעלו בעיקר בחסות חצרות המלכים הגדולים ביוון עצמה ובבירות המרכזיות – אלכסנדריה במצרים וסלווקיה בסוריה. מסתבר שגם אליטות מקומיות במרכזים משניים כגון דור יכלו להרשות לעצמם – וידעו להעריך – אמנות עלית".

אבן החן נתגלתה בתוך מבנה בן תקופתה, בחפירה ארכיאולוגית סדורה. זה הופך את הממצא לחשוב ביותר כיוון שמקורם של רוב הפורטרטים של אלכסנדר הפזורים במוזיאונים ברחבי העולם אינו ידוע, חלקם כבר היו באוספים שונים עוד לפני תחילתה של הארכיאולוגיה המדעית, וחלקם נקנו בשוק השחור. אין להוציא מכלל אפשרות שחלקם אף מזויפים.

אתר החפירות תל דור. מעוז של האוכלוסיה המיוונת בארץ ישראל (צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה) 

ראשון מזמיני הדיוקנאות

אלכסנדר היה ככל הנראה השליט היווני הראשון שהזמין אמנים לתאר את דמותו – כחלק מפולחן אישיות שהפך לכלי תעמולה בו משתמשים מלכים ודיקטטורים מאז ועד היום. האמנים שילבו בתחכום קווים של דמותו האמיתית של השליט עם אידיאל היופי הקלאסי של האמנות היוונית ועם מאפייני מלכות (במקרה זה, הכתר) ואף אלוהות מעולם הדימויים של אמנות יוון והמזרח הקדמון. בכך ביקש כנראה אלכסנדר להעניק תוקף למלכותו בעיני כלל נתיני האימפריה שכבש.

הדיוקנאות הללו הופצו ברחבי הממלכה על גבי פסלים ופסיפסים שהוצבו במקומות ציבוריים, וכן על חפצים קטנים כגון מטבעות וחותמות. דיוקנו של אלכסנדר נשאר מוטיב פופולארי גם בדורות שלאחר מותו – הן כמוטיב עצמאי והן כמושא לחיקוי. דמותו של הכובש הצעיר הפכה לסמל של גבריות, גבורה, ומלכות אידיאלית. שליטים הלניסטיים מאוחרים יותר בקשו לנכס את התכונות הללו בכך שהזמינו דיוקנאות של עצמם בדמותו של אלכסנדר.

דור היתה עיר הנמל העיקרית בחוף השרון מתקופת הברונזה התיכונה (2000 לפנה"ס בקירוב) ועד לעלייתה של קיסריה בתקופה הרומית. אלכסנדר מוקדון עבר בה בשנת 332 לפנה"ס, לאחר כיבוש צור בעת מסעו למצרים. נראה שהעיר נפלה לידיו ללא התנגדות. מאז ועד לכיבושה בידי אלכסנדר ינאי החשמונאי (100 לפנה"ס בקירוב) היתה דור מעוז של האוכלוסייה הנכרית המיוונת בארץ ישראל.

ynet מדע: לקריאה בכל כתבות הערוץ על ציר זמן