בוגר "חוק טל": לא תרביצו בנו ציונות עם מצגת

"יש נוער חרדי שמאוד רוצה להתגייס מתוך רצון כבוש לשרת את המדינה, הם ממש מחכים ליד שתושט לעברם" - כך הגיבו בצהריים (יום ד') חיילים לשעבר בגדוד הנח"ל החרדי לביקורת שהשמיע בג"ץ על "חוק טל". הרכב מורחב של תשעה שופטים החליט לדחות את ההכרעה בעתירות נגד החוק, אך הביעו את תמיכתם "במורת הרוח עקב היישום האיטי של ההסדר, הן לעניין הגיוס לצבא והן לעניין השירות האזרחי".

"אין ניסיון ארגוני אמיתי לגייס חרדים. צריך להקים מערכת משומנת מאורגנת כמו שצריך. יש גם מספר עצום של בני נוער חרדי שמסתובבים ברחובות, משתמטים, רשומים בישיבות אבל עובדים בשחור. אם נגייס חצי מהם נקים חטיבה", אמר מני זולדן, בן 28, שהיה בן המחזור הגיוס הראשון לגדוד הקרבי החרדי "נצח יהודה".

זולדן, שחווה על בשרו את חבלי הלידה של המסגרות החרדיות, הוסיף

כי עיקר הבעיה נעוצה במסגרת הקרבית היחידה שהקים צה"ל עבור חרדים, אך פשוט אינה מתאימה עבורם. "הגדוד מחויב לכמות מסוימת של מתגייסים בשנה. הגיעו שם למסקנה מוטעית שקשה עד בלתי אפשרי לגייס חרדים לצה"ל והחליטו לעשות משהו קל - ללכת לרבני ישיבות ההסדר שיביאו אנשים שהיו מתגייסים בכל מקרה אבל ליחידות אחרות, ולקבל לגדוד חובשי כיפות סרוגות וחרדים מעטים בלבד. באופן כללי מטעים את הציבור לחשוב שיש מסגרת מתאימה לחרדים בצה"ל".

דבריו של זולדן מתיישבים עם דברי השופטים לפיהם לא נוצרו מסלולים צבאיים המתאימים למי שביקשו לבחור בשירות צבאי בתום "שנת ההכרעה". בנוסף, ציינו השופטים לא הוקמה מנהלת לשירות אזרחי ולא הותקנו תקנות מתאימות לעניין. הם החליטו לדחות בשלב זה את ההכרעה בעתירות כדי לאפשר למדינה להשתפר. 

"חרדים עם ילדים לא יילכו לשירות לאומי"

זולדן סבור שלמרות המחיר החברתי הכבד שעלולים המתגייסים לשלם, הגיוס הוא מהלך שעשוי להועיל לרובם. "אני חושב שגם מי ששילמו מחיר כבד מאוד על גיוסם בטוחים שזה היה צעד נכון. הצבא תרם לנו יותר ממה שתרמנו לו. נבנה דור חדש בציבור בחרדי שלומד תורה, מגן על המדינה ומפרנס את משפחתו בכבוד".

בשנה שעברה הודיע צה"ל על הפעלת שני מסלולי הכשרה טכנולוגיים לחרדים בחיל האוויר: מסלול "שח"ר באופק" לאנשי מחשבים ומסלול "שח"ר כחול" לטכנאי מטוסים. ד', בן 21, שהיה חלק ממחזור הגיוס השני למסלול החרדי הטכנולוגי - הבלתי קרבי - אמר ל-ynet כי החרדים מעדיפים את האופציה הזאת על פני שירות לאומי. "העניין של השירות הלאומי הוא די כישלון. מי שמתחתנים ועוזבים את הישיבה לא הולכים לשירות לאומי כי אין שם כסף".

"צריך להבין שרוב המתגייסים במחזורים האחרונים הם מעל גיל 24, נשואים עם ילדים. כשהם רוצים לעשות שירות לאומי עומדים בפניהם קשיים. בשירות לאומי יקבלו לכל היותר 2,000 שקלים בחודש. סכום שקשה להתקיים אתו. במסלולים של חיל האוויר המשכורת מגיעה ל-4,500 שקלים המגולמים בין היתר בשכר דירה. מבחינתי, זה יצר מפלט כלכלי".

לדברי ד', "חרדים אדוקים לא ייכנסו בכל מקרה למסלול הצבאי, כי לא קיים דבר כזה לא לראות בנות בצבא וגם בגלל המנטליות בצה"ל. מנסים להחדיר ציונות בחרדים דרך מצגות וזה משהו שלא יעבוד".

 בנוגע למקרה האישי שלו, הוסיף ד': איננו מתחרט על ההחלטה להתגייס. עבור חרדים שלא נמצאים בישיבה זה עדיף כדי שלא ידרדרו. אולי אם יתנו לזה צ'אנס זה יכול לעבוד".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי בגיוס אוגוסט האחרון הייתה עלייה של כ-20% במספר המתגייסים לנח"ל החרדי. "מערכת הביטחון קולטת את כל מי שמגיע ועושה מאמצים כל העת לשפר את תנאי הגיוס, ולפעול למען החיילים גם לאחר שחרורם. כל מי שמגיע לגדוד שייך למגזר החרדי. היחידה מלווה על-ידי רבנים וכל הפעילות במסגרתה נעשית ברגישות מיוחדת לצרכיהם, תוך הכרה בתרומתם הרבה לצבא".